ראובן מנינג
ראובן (רוברט) מנינג – חבר הליגה להגנה יהודית תושב קריית ארבע שהוסגר מישראל לארצות הברית ב-1993, הורשע ברצח, ונדון שם למאסר עולם.
ראובן מנינג ואשתו רחל היו חברים בליגה להגנה יהודית וידידים של המולטי-מיליונר ויליאם רוס, תומך של הליגה. בני הזוג מנינג עלו לישראל ב-1981, והתיישבו בקריית ארבע.
רצח פטרישיה וילקרסון
בשנת 1977 הגישה אישה בשם ברנדה קרותמול תביעה כנגד ויליאם רוס, סוחר בנדל"ן וחבר ותורם חשוב של הליגה להגנה יהודית, תביעת נזיקין על הפרת התחייבות למכור לה בית. ב-30 ביוני 1980 שוחחו קרותמול ורוס בניסיון להגיע להסדר, אך ללא הצלחה.
ב-17 ביולי 1980 הגיעה למשרדי חברת מחשבים בלוס אנג'לס חבילת דואר הממוענת לברנדה קרותמול. החבילה הכילה, על פי מסמכי המשלוח, "מכשיר המהווה פיתוח המצאתי בתחום המחשבים". במכתב נלווה לחבילה צורפו הוראות להפעלת המכשיר על ידי חיבורו לחשמל. מזכירה בחברה, פטרישיה ווילקרסון, פתחה את החבילה ופעלה על פי ההוראות המצורפות. ברגע שהפעילה את המכשיר הוא התפוצץ והיא נהרגה במקום[1].
רצח אלכס עודה
סמוך לאחר חטיפת אכילה לאורו, הופיע אלכס עודה בתוכנית טלוויזיה והגן על יאסר ערפאת. למחרת, בעת שפתח את דלת המשרד שלו בלוס אנג'לס, התפוצץ מטען נפץ שהרג אותו. ה-FBI חשדה שמנינג היה מעורב ברצח.
העמדה לדין באשמת רצח
8 שנים לאחר רצח וילקרסון, זיהו חוקרי ה-FBI טביעת אצבעות שנמצאו על החבילה, כשייכות לראובן מנינג, חבר הליגה להגנה יהודית. על המכתב הנלווה נמצאו טביעות אצבעותיה של אשתו רחל.
ויליאם רוס הועמד לדין באשמת רצח, אולם חבר המושבעים לא הגיע להסכמה ומשפטו בוטל בינואר 1989. בשנת 1988 הגיעה רחל מנינג יחד עם בנותיה לביקור בלוס אנג'לס, נעצרה שם, והועמדה למשפט באשמת רצח. במשפט שהתקיים ב-1989, לא הצליח חבר מושבעים להגיע לכלל הסכמה פה אחד בדבר אשמתה, והמשפט הסתיים ללא תוצאה[2]. לאחר המשפט שבה מנינג לישראל, לביתה בקרית ארבע.
שנתיים לאחר המשפט של רחל מנינג, הגישו הרשויות בארצות הברית לישראל בקשת הסגרה של בני הזוג מנינג, לאחר שלטענת ה-FBI הצטברו ראיות נוספות [דרוש מקור]. החוקרים שיערו שבני הזוג מנינג נשכרו על ידי ויליאם רוס לחסל את קרותמול[3].
השניים נעצרו בחודש מרץ 1991, וישבו במעצר 22 חודשים, במהלכם התקיימו בערכאות משפטיות השונות בישראל, דיונים מורכבים על הליכי ההסגרה וחוקיותה. דיונים אלו עוררו הד ציבורי נרחב ופעילי ימין בישראל פעלו למניעת הסגרת בני הזוג מנינג. עורכי דינם של בני הזוג טענו כי האף. בי.איי פיברק ראיות וכי טביעות האצבעות אינן של ראובן מנינג. לטענתם, אנשי השרות החשאי רדפו אחרי מנינג מפני שלדעתם היה לו קשר לסדרת חיסולים במסגרת פעילותו בליגה להגנה יהודית. בית המשפט העליון דחה את טענותיו של מנינג וקבע כי גם אם יש בהם ממש, הרי שאין הוא יכול לדון בכך אלא מקומם להיות נדונים בבית המשפט האמריקאי.
בפסקי הדין בעניין מנינג (בג"ץ 3806/93 מנינג נ' שר המשפטים וכן בג"ץ 3261/93 מנינג נ' שר המשפטים) באה לידי ביטוי משפטי הפרשנות לחוק אשר אינה מאפשרת לבית המשפט להיכנס לעובי הקורה בענייני ראיות אשר יש לקבלן או לדחותן, ואין הוא מוסמך לבוא במקום בית המשפט של המדינה הדורשת את ההסגרה, אלא אם כן ברור לגמרי כי מדובר בראיה מופרכת מעיקרה. במקרה מנינג לא ניתן היה לעמוד במדויק על טיבן של הראיות, ועל כן נקבע כי בני הזוג בני הסגרה.
סיום הפרשה
בינואר 1993 הוסגר ראובן מנינג לארצות הברית, וכעבור שנה ב-14 באוקטובר 1993, הורשע ברצח המזכירה ווילקרסון. הוא נדון בינואר 1994 למאסר עולם, שנקצב בינתיים, והועבר לכלא פדרלי שם הוא מרצה את עונשו. ניסיון להעבירו בחזרה לישראל כדי שירצה בה את עונשו, נדחה מאחר שהרצח בוצע בהיותו אזרח אמריקאי, ואין הוא זכאי ליהנות מהחוק הקובע שישראלים שהוסגרו יחזרו לישראל לריצוי עונשם.
ההחלטה לגבי הסגרת רחל מנינג התמהמהה לאחר הסגרת בעלה לאור העובדה שהיא כבר עמדה לדין בארצות הברית. בסביבות הזמן שבו נדון בעלה למאסר עולם קבע בית המשפט בישראל כי גם היא בת הסגרה. ב-18 במרץ 1994, ימים אחדים לפני שהייתה אמורה לעלות על מטוס בדרך לארצות הברית – נפטרה מהתקף לב בכלא נווה תרצה.
חבריו של מנינג בליגה להגנה יהודית ליוו את משפטו ואת הליכי ההסגרה. גם לאחר הרשעתו זכה לתמיכת חבריו ולתמיכת ארגוני ימין קיצוניים המאמינים כי הוא חף מפשע, וכי כל אשמתו היא בהיותו יהודי הנרדף על ידי הגויים. שמו של מנינג מופיע באזכורים שונים הקשורים למאבקים לשחרר אסירים יהודיים כמו ג'ונתן פולארד ואחרים, והוא נחשב בעיני קבוצות אלה לדמות מרטירית הראויה להערצה.
קישורים חיצוניים
- מאמר באתר "המשפט" הכולל דיון משפטי בהליכי הסגרה הכולל את פד"י מנינג
- מכתבו של ראובן מנינג מהכלא האמריקאי
- 112 F.3d 422, פסק הדין בערעור של ויליאם רוס על הרשעתו ברצח
הערות שוליים
- ^ 112 F.3d 422, פסק הדין בערעור של ויליאם רוס על הרשעתו ברצח
- ^ Michael K. Bohn, The Achille Lauro Hijacking, Brassey's 2004, page 137
- ^ Ex-JDO Bomber Found Guilty, Washington report on middle east affairs, January 1994, Page 70
