ראש ממשלת בנגלדש
| דרכי מינוי | נשיא בנגלדש באישור הג'טיאה סנגסד |
|---|---|
| תחום שיפוט | בנגלדש |
| מושב המשרה | דאקה |
| משך כהונה קצוב | 5 שנים |
| ייסוד המשרה | 17 באפריל 1971 |
| איוש ראשון | טאג'ודין אחמד (אנ') |
ראש ממשלת בנגלדש (בבנגלית: বাংলাদেশের প্রধানমন্ত্রী), הוא ראש הממשלה של בנגלדש. ראש הממשלה והקבינט של בנגלדש (אנ') אחראים באופן קולקטיבי על מדיניותם ופעולותיהם בפני הג'טיאה סנגסד, בפני מפלגתם הפוליטית ובפני ציבור הבוחרים. ראש הממשלה ממונה באופן טקסי על ידי נשיא בנגלדש.
הצבא תפס את התפקיד בשנים 1975–1978, 1982–1986 ו-1990–1991 במסגרת משטר צבאי. בכל אחת מהתקופות הללו, הנהגת הממשלה הלאומית נשלטה על ידי הצבא עם סמכות ביצועית של הנשיא וראש הממשלה. במהלך התקופה שבין 1996 ל-2008, היועץ הראשי של הממשלה הזמנית הפעיל את סמכותו על פי החוקה במשך 90 יום במהלך המעבר מממשלה נבחרת אחת לאחרת. היועץ הראשי עמד בראש ועדה מייעצת שכללה עשרה יועצים, עם סמכויות שוות ערך לראש ממשלה נבחר, כוחו הביצועי הוגבל על ידי מגבלות חוקתיות מסוימות. השיטה בוטלה ב-2011 על ידי התיקון ה-15 לחוקה כדי לאפשר לכל ממשלה פוליטית לערוך בחירות כלליות בעתיד. עם זאת, ב-17 בדצמבר 2024, התיקון ה-15 הוכרז כבלתי חוקי על ידי בית המשפט העליון של בנגלדש (אנ').[1][2]
שייח חסינה הייתה ראש הממשלה שכיהנה הכי הרבה זמן בהיסטוריה של המדינה, עד להתפטרותה ב-5 באוגוסט 2024.[3]
מינוי
על פי החוקה, ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא על סמך תוצאות הבחירות הכלליות לפרלמנט. ראש הממשלה יהיה מנהיג מפלגת הרוב (או הקואליציה) בג'טיאה סנגסד והוא חייב לקבל את אמון הג'טיאה סנגסד כדי לשלוט. הקבינט מורכב משרים הנבחרים על ידי ראש הממשלה וממונים על ידי הנשיא. לפחות 90% מהשרים חייבים להיות חברי פרלמנט. 10% הנותרים עשויים להיות מומחים שאינם חברי פרלמנט. על פי החוקה, הנשיא יכול לפזר את הפרלמנט על פי בקשה בכתב של ראש הממשלה. מינויים של ראש הממשלה, סגני שרים ותפקידים נוספים ייעשו על ידי הנשיא: לפחות תשע עשיריות מהם ימונו מקרב חברי הפרלמנט, ולא יותר מעשירית ייבחרו מבין אנשים הכשירים להיבחר כחברי פרלמנט.
ראש הממשלה ממונה ומושבע על ידי הנשיא.
משרד ראש הממשלה ממוקם בטג'גאון בעיר דאקה, ובין שאר תפקידיו מספק תמיכה פקידותית, ביטחונית ואחרת לראש הממשלה, כולל את מנהל ענייני המודיעין וארגונים לא ממשלתיים, ומארגן פרוטוקולים וטקסים.
היסטוריה
מקורותיה של בנגלדש נעוצים בבנגל, מחוז בהודו הבריטית שכלל את מערב בנגל של ימינו. בין 1937 ל-1947 נשלט המחוז לסירוגין על ידי ממשלה שנבחרה על ידי העם, ובראשה עמד לעיתים קרובות ראש ממשלת בנגל (אנ'). ב-1947 חולק מחוז בנגל למדינת מערב בנגל ומזרח פקיסטן. כל שלושת ראשי הממשלה לשעבר של בנגל - א.ק. פאזלול הוק (אנ'), חוואג'ה נזימודין וחוסיין שהיד סוהרוורדי - הפכו לאזרחים פקיסטניים. שני האחרונים כיהנו גם כראשי ממשלת פקיסטן בשנות ה-50.
ההיסטוריה של מזרח פקיסטן מ-1947 עד 1971 התאפיינה בחוסר יציבות פוליטית וקשיים כלכליים. המוסדות הדמוקרטיים המתהווים קרסו לנוכח התערבות צבאית ב-1958, והממשלה הטילה משטר צבאי בין 1958 ל-1962 ושוב בין 1969 ל-1971. בין השנים 1947 ל-1971 נשלט המחוז לסירוגין על ידי מושלים ועל ידי ראש הממשלה של מזרח פקיסטן.
עצמאות ועידן הפרלמנט הראשון (1971–1975)
משרדו המודרני של ראש הממשלה הוקם לאחר הכרזת העצמאות של בנגלדש (אנ') עם הקמת ממשלה זמנית ב-17 באפריל 1971, בה הפך טאג'ודין אחמד (אנ') לראש הממשלה הראשון של בנגלדש. מאז אימוץ החוקה הנוכחית של בנגלדש (אנ') בשנת 1972, התואר הרשמי של התפקיד הוא ראש ממשלת הרפובליקה העממית של בנגלדש.
הפיכות צבאיות ומשטרים נשיאותיים (1975–1991)
בין השנים 1975 ל-1991, ראש הממשלה מונה על ידי הנשיא, בעוד שלנשיא הייתה סמכות ביצועית.
שובו של הממשל הפרלמנטרי (1991–הווה)
בספטמבר 1991 אישר ציבור הבוחרים שינויים בחוקה, יצר באופן רשמי מערכת פרלמנטרית והחזיר את הכוח השלטוני למשרד ראש הממשלה, כמו בחוקה המקורית של בנגלדש. באוקטובר 1991 בחרו חברי הפרלמנט ראש מדינה חדש, הנשיא עבד אל-רחמן ביסוואס (אנ').[4]
חאלדה ג'ייה
חאלדה ג'ייה כיהנה כראש ממשלת בנגלדש פעמיים בין השנים 1991 ל-1996 ובין השנים 2001 ל-2006. עם עלייתה לשלטון, ממשלתה ביצעה שינויים מהותיים במדיניות החינוך, והנהיגה חינוך חינם לבנות עד כיתה י', מלגה לתלמידות וקרנות מזון לתוכניות חינוך. היא הפכה לראשת הממשלה קדנציה השנייה ברציפות, לאחר שמפלגתה BNP (אנ') זכתה בניצחון סוחף בבחירות הכלליות ב-15 בפברואר 1996 לג'טיאה סנגסד השישית. עם זאת, הבחירות הוחרמו על ידי כל המפלגות הגדולות האחרות שדרשו שהבחירות יתקיימו תחת ממשלת מעבר נייטרלית, בעקבות טענות לזיופים בבחירות ביניים שנערכו ב-1994. שיעור ההצבעה נאמד בכ-5%, אם כי הממשלה טענה אז שהוא גבוה בהרבה. בבחירות שנערכו ב-12 ביוני 1996 הפסידה המפלגה לליגה האוואמית של חסינה, אך הפכה למפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בהיסטוריה הפרלמנטרית של המדינה עם 116 מושבים.
במטרה לחזור לשלטון, ה-BNP הקימה ב-6 בינואר 1999 ברית של ארבע מפלגות עם יריבתה הפוליטית לשעבר, מפלגת ג'טיאה (אנ') ושתי מפלגות נוספות. בבחירות הכלליות של 2001 זכתה BNP בבחירות עם רוב של שני שלישים מהמושבים בפרלמנט ו-46% מהקולות וחאלדה ג'ייה הושבעה שוב כראש ממשלת בנגלדש.
בבחירות 2008 הובסה הברית הפוליטית של ג'ייה עם 32 מושבים בלבד. בבחירות ב-2014, ה-BNP יחד עם ברית המפלגות שלה החרימו את הבחירות.
הממשלה הזמנית ב-2007
הבחירות שנקבעו ל-22 בינואר 2007 היו שנויות במחלוקת. הליגה האוואמית ובעלות בריתה טענו כי הבחירות לא יהיו הוגנות בשל הטיה לכאורה של הממשלה הזמנית לטובת ג'ייה וה-BNP. חסינה דרשה מראש הממשלה הזמנית, הנשיא יאג'ודין אחמד (אנ'), להתפטר מתפקידו, וב-3 בינואר 2007 היא הודיעה כי מפלגתה ובעלות בריתה יחרימו את הבחירות.[5] בהמשך החודש התערב הצבא והנשיא התבקש להתפטר מתפקידו כיועץ הראשי. הוא גם נאלץ להכריז על מצב חירום. הוקמה ממשלת מעבר חדשה בשליטת הצבא והבחירות לפרלמנט נדחו.
שייח חסינה
שייח חסינה הפסידה לג'ייה בבחירות לפרלמנט ב-1991 לאחר שקיבלה 88 מושבים בלבד. הליגה האוואמית זכתה ב-146 מושבים בבחירות לפרלמנט ב-12 ביוני 1996. תמיכתה של מפלגת ג'טיאה וכמה מועמדים עצמאיים הספיקה להשיג את 150 המושבים הדרושים לרוב, וחסינה נשבעה כראש ממשלת בנגלדש.
הליגה האוואמית הובסה בבחירות לפרלמנט ב-2001 והסתפקה ב-62 מושבים בפרלמנט. שייח חסינה דחתה את התוצאות, בטענה שהבחירות זויפו בסיוע הנשיא והממשלה הזמנית.
בבחירות בדצמבר 2008 זכתה הליגה האוואמית בראשות חסינה בניצחון סוחף עם 230 מושבים, מה שהעניק לה רוב של שני שלישים בפרלמנט. חסינה הושבעה לראשות הממשלה ב-6 בינואר 2009. היא המשיכה לכהן בתפקיד לאחר שניצחה בבחירות ב-5 בינואר 2014 כאשר ה-BNP החרימה את הבחירות, והמשיכה גם לכהונה רביעית בתפקיד לאחר ניצחון בבחירות הכלליות ב-2018.
לאחר סדרת הפגנות ברחבי המדינה נגד ממשלתה, ב-5 באוגוסט 2024, נאלצה שייח חסינה להתפטר ולברוח מבנגלדש להודו.[6][7][8][9]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Caretaker govt system restored, The Financial Express (באנגלית)
- ↑ "15th amendment to abolish caretaker govt is illegal, HC verdict -". The Daily Observer. נבדק ב-2025-09-19.
- ↑ "Sheikh Hasina: child of the revolution who eroded Bangladesh's democracy". the Guardian (באנגלית). 2024-08-06. נבדק ב-2025-09-19.
- ↑ Background Note: Bangladesh, dosfan.lib.uic.edu
- ↑ The Hindu : International : Polls won't be fair: Hasina, www.hindu.com
- ↑ Bangladesh PM Sheikh Hasina Ousted After 15 Years, What Happens If Military Rule Returns?, Times Now, 2024-08-05 (באנגלית)
- ↑ Bangladesh Protests LIVE: President orders release of Khaleda Zia as Sheikh Hasina bows out, Firstpost, 2024-08-05 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Bangladesh prime minister is ousted after weeks of deadly protests, NBC News, 2024-08-05 (באנגלית)
- ↑ Bangladesh wakes up to new uncertain future after PM Sheikh Hasina's dramatic resignation, BBC News (באנגלית בריטית)
ראש ממשלת בנגלדש41910025Q14565638