רבי אבא מרי בן יצחק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אַבָּא מָרִי בֶּן יִצְחָק מסן-ז'יל היה רב בן יהדות פרובנס במאה ה-12, נשיא הקהילה היהודית בעירו ומקורבו של דוכס טולוז, רמון החמישי. יש הסבורים כי בנו הוא רבי יצחק בן אבא מרי, "בעל העיטור".

ביוגרפיה

לא נודעו פרטים על קורות חייו של רבי אבא מרי בן יצחק. הוא נודע מתיאוריו של בנימין מטודלה, שביקר בעירו סן-ז'יל (אנ') בסביבות שנת 1160 ומצא בה קהילה יהודית יפה ובה כמו מאה חכמים "... ושם הנשיא רבי אבא בר מארי בר רבי יצחק והוא פקיד השלטון". אבא מארי היה מקורבו של רוזן טולוז (אנ') רמון החמישי (אנ') שזכה לכינוי "רמון הטוב" בפי יהודי פרובנס בני זמנו בשל יחסו אליהם. רמון החמישי מינה יהודים שונים לשרים ופקידים ברוזנות, אחד מהם היה אבא מרי בן יצחק.

היינריך גרץ שיער כי אבא מרי היה אביו של רבי יצחק בן אבא מרי הידוע על שם חיבורו ההלכתי, ספר העיטור[1], אך חוקרים אחרים ערערו על קביעה זו. היינריך גרוס (אנ') כתב שאבא מרי בן יצחק מסן-ז'יל לא היה אביו של בעל העיטור[2]. הרב מאיר יונה ברנצקי, מהדיר ספר העיטור[3], סבר כי שם אביו של בעל העיטור לא היה "אבא מרי", וכי אזכור השם "אבא מארי" כאביו, הוא כינוי ארמי של בן לאביו, במשמע "אבי מורי". הוא מביא סימוכין לכך ששם אבי בעל העיטור היה כנראה אברהם, אך גם לדעתו אפשר שאכן היה אבא מרי אביו של בעל העיטור שכן גם בכתבים קדומים, כמו ספר "המנהיג", שמזכיר את "קרובי רבי יצחק בן הרב אבא מרי", מוזכר השם אבא מרי כשמו הפרטי של אבי בעל העיטור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דברי ימי ישראל חלק ד' עמ' רסו
  2. ^ Gross, Gallia Judaica (Paris, 1897). p.372.
  3. ^ הקדמתו לחלקו הראשון של הספר.