רבי אברהם שמעון טרויב
 |
רבי אברהם שמעון טרויב (ראש"ט; ~ה'תקע"ג[1] 1813 - כ"ח בטבת ה'תרל"ו, 25 בינואר 1876) היה רב ליטאי, רבה של קיידאן, מחבר "באר אברהם" ומהדיר ספר "הלכות גדולות".
ביוגרפיה
נולד בקיידאן לרב יצחק אייזיק טרויב. אחיו היה הרב משה כתריאל טרויב מלודז'[2], המשפחה מיוחסת למהר"י וייל ואביו היה חותם בשם טרויב-וייל. אמם הייתה בתו של הרב ישראל גורדון שכיהן כ"רב העדה" בווילנה (נפטר בי"ג בטבת תרט"ז)[3]. למד אצל רבי חיים מוולוז'ין והתיידד עם בנו רבי יצחק מוולוז'ין. זמן מה סייע לסבו בווילנה והתייד עם רבים מתלמידי החכמים שבה.
נישא לשרה ריבה בת דודו הרב בנימין זאב טרויב שכיהן במשך שתים עשרה שנה כרבה של שאוול ובסוף ימיו מאס ברבנות והתגורר בקיידאן[3].
בשנת ה'תרי"ב, 1852, נבחר לכהן כרבה של קיידאן מולדתו, במקום הרב רפאל יום טוב ליפמן היילפרין שעבר אז לכהן כרבה של מזריטש. משרה בה נשא במשך 24 שנים עד לפטירתו ביום שלישי, כ"ח בטבת ה'תרל"ו, 25 בינואר 1876, לקראת ערב. הוא נקבר למחרת היום במעמד קהל רב בבית הקברות המקומי בעירו. בנו רבי שלמה זלמן מילא את מקומו ברבנות העיר.
הרב טרויב התפרסם כמומחה לדיני ממונות, ונקרא לבוררויות ברחבי ליטא. הוא היה שותף פעיל בעיתונות העברית והתפלמס עם יל"ג בנושא התיקונים בדת.
כתביו
הגהותיו, הערותיו וחידושיו נדפסו בשולי ספר "הלכות גדולות" מהדורת יצחק גולדמן (ורשה תרל"ד), ובמהדורת דפוס ראם של ששה סדרי משנה (החל ממהדורת תרפ"ט, עם נ"א הוספות). הגהותיו על משנה תורה לרמב"ם נדפסו במהדורות הרמב"ם, החל ממהדורת וילנא, בשם "באר אברהם".
תשובות הלכתיות שלו משוקעות בספר "עטרת יצחק" (ירושלים תרפ"ה) של הרב יצחק אייזיק רבינוביץ[4].
משפחתו
- בנו הרב שלמה זלמן שמחה טרויב מילא את מקומו כרבה של קיידאן.
- חתנו הרב אברהם אליהו קפלן נפטר בצעירותו, בנו שנולד לאחר פטירתו ונקרא על שמו הוא הרב אברהם אליהו קפלן מאנשי תנועת המוסר וראש בית המדרש לרבנים בברלין.
- בנו ר' יהודה טרויב התגורר בווילנה.
נכד משותף שלו ושל רבי אברהם אבלי פאסוועלער היה הסופר ישראל מיכל טרויב (1858–1926).
לקריאה נוספת
- 'טרויב, ר' אברהם־שמעון ב"ר יצחק־אייזיק', בתוך: דב ליפץ ונתן גורן (עורכים), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א (תשכ"ז), עמ' 52 טור 2 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1250)
- א"ע"ת איש קיידאן, קידאן: בשורה לא טובה, המגיד, 9 בפברואר 1876
- יעקב ליפשיץ, זכרון יעקב, ח"ב, עמ' 20–21. תיאור שיחה של הראש"ט. ושם פרק כ"ז עמ' 72 ואילך, על חלקו בפרשת היתר הקטניות בזמן הרעב ברוסיה בשנות ה-60 של המאה ה-19.
- ממאמריו
- אברהם שמעון טרויב, קול דוד דופק, קול לנגידים נחבאו., המליץ, 21 בפברואר 1867
- אברהם שמעון טרויב, לדידי חשדי ולא הוה בי, הכרמל, 21 במאי 1868
הערות שוליים
- ^ במקורות אחדים, תקע"ה, אך לפי הידיעות על פטירתו נפטר בגיל 63, וכך העתיק גם נפתלי בן מנחם, חכמי ליטא, בערכו. עמ' 45.
- ^ עליו ועל אשתו ראו: שפ"ן הסופר, שבר על שבר, המליץ, 28 באוקטובר 1879.
- ^ 3.0 3.1 משה מרקוביץ, לקורות עיר ראסיין ורבניה, ורשה, תרע"ג, 1913. עמ' י-יא, באתר היברובוקס.
- ^ סימנים לה, מה, מו, קכט, קלז.
