רבי אהרן אלפנדרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב אהרן אלפנדרי (תס"א - תקל"ד; 17011774) היה מחכמי איזמיר, מפורסם בעיקר בספריו יד אהרן ומרכבת המשנה.

ביוגרפיה

נולד בעיר איזמיר שבטורקיה בשנת תס"א (1701), לרבי משה אלפנדרי, ולבתו של רבי חיים אלגאזי (בעל "בני חיי"). רבו העיקרי היה רבי בנימין בן רבי שלמה הלוי, אב בית הדין באיזמיר, המוזכר רבות בספריו של רבי אהרן. כן למד אצל רבי ברזילי יעבץ (הר"י ברזילי) בעל לשון ערומים.

בצעירותו שהה תקופה מסוימת בעיר רודוס, שם נשא ונתן עם רב הקהילה היהודית רבי משה ישראל שהיה מגדולי אותו דור. לאחר מכן חזר לאיזמיר ונתמנה לחבר בבית הדין בעיר.

בזקנותו עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר חברון. בשנת תק"ל (1770) נתמנה לתפקיד ראש רבני חברון. החיד"א מספר על פגישתו עם רבי אהרן בעיר חברון: "וזכיתי להכיר להרב בזקנותו בעלותו לעיה"ק חברון ת"ו, ונהניתי מזיו אור תורתו וקדושתו".[1] בתקופה זו צויד החיד"א בכתב שליחות מאת רבני חברון לפני צאתו לערי אירופה, כאשר רבי אהרן הוא ראשון החותמים עליו.[2]

רבי אהרן נפטר בעיר חברון בשנת תקל"ד (1774), ושם נטמן.

חיבוריו

לקריאה נוספת

  • "פרקי תולדות", בתוך: יד אהרן, חלק ראשון, ירושלים תשפ"ב.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 שם הגדולים, מערכת גדולים, אות א, קיט, מהר"ר אהרן אלפנדרי
  2. ^ הדרום טז - שעוועל, חיים דוב (עורך), עמ' 109, HebrewBooks
  3. ^ לפי עדות החיד"א בספר שם הגדולים בערך מרכבת המשנה שמע מפיו שכתב גם על יורה דעה וקצת חושן משפט, ונשרף הכל
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0