רבי גבריאל מגידיש
| לידה |
1908 לוב |
|---|---|
| פטירה |
3 במאי 1997 (בגיל 89 בערך) כ"ו בניסן ה'תשנ"ז שלווה |
| מקום קבורה | בית העלמין נועם[1] |
| תאריך עלייה | 1949 |
| מדינה | ישראל |
| מקום פעילות | שלווה |
| מקום מגורים | שלווה |
| תקופת פעילות | עד ל-1997 |
| השתייכות | יהדות לוב |
| רבותיו | בן ציון כהן יהונתן |
| אב | דוד |
| אם | כמיסה (דביונה) |
| תפקידים נוספים | |
| חזן, שוחט, בעל תוקע | |
הרב גבריאל (גברי) מגידיש (1908 – כ"ו בניסן ה'תשנ"ז, 3 במאי 1997) היה ממייסדי המושב שלווה ורבו הראשון.
ביוגרפיה
נולד בכפר יפראן שבג'בל (חבל הר הנמצא דרומית לעיר זוארה אשר בטריפוליטניה, לוב) לרב דוד ולכמיסה (דביונה). הוא נצר לשושלת רבנים. היה לו אח אחד, יהושע[2], ושלוש אחיות.
אביו נפטר בגיל צעיר ואמו יצאה לעבוד כדי שבניה יוכלו ללמוד תורה בטריפולי ולא יצטרכו לעסוק בפרנסת הבית.
למד תורה יחד עם אחיו בטריפולי (לוב), וגם אצל הרב בן ציון כהן יהונתן[3]. באותה העת למדו גם את השפה האיטלקית.
לאחר מכן חזר ליפראן, בעוד אחיו ר' יהושע נדד לכפרים סביב ע'ריאן ושם לימד תורה וסייע בארגון עלייה לארץ ישראל.
ב-1949 עלה על האונייה תיאודור הרצל והתיישב עם משפחתו במעברת בית ליד, והתחיל לארגן קהילה. בסוף 1950 עלו לקרקע 2 מושבים: פלוג'ה א' (לימים: מושב עוזה) ופלוג'ה ב' (מושב שלווה). הרב הוביל את הנהגת הקהילה, והתמנה לרב המושב שלווה, שנים הראשונות אף ללא שכר.
נפגש עם פרופסור הרווי גולדברג לטובת מחקר על יהודי יפראן[4].
חיים אישיים
היה נשוי לג'ומאנה ולהם מספר ילדים.
בין נכדיו: בניו של בנו כמוס (עמוס) הם אורי מגידיש (1954–1993, חקלאי שנרצח בגן אור בדקירות סכין על ידי שני פועלים פלסטינים שהעסיק בחממה) ויואל מגידיש.
קישורים חיצוניים
- פדהצור בנעטיה, ר' מגידיש גבריאל זצוק"ל (ר' גברי) - קורות חייו של צדיק עניו, כתב העת "עאדא" גיליון מס' 16, בהוצאת מרכז אור שלום, 26 בינואר 2004
הערות שוליים
- ↑ בית עלמין נועם - מפה דיגיטלית
- ↑
ריקי רט, שרית דרשן בספר ביכורים חדש: הקשר בין רווקות מאוחרת לקבר של סבא, בעיתון מקור ראשון, 4 באפריל 2024
- ↑ פניני עין חמד גיליון 926
- ↑ ראיון עם פרופסור הרווי גולדברג, בעיתון "לבלוב" (עמ' 13), ספטמבר 2016
גבריאל מגידיש42238842Q126371527