רבי גרשון אשכנזי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי גרשון אשכנזי
לידה ה'שע"ה
פטירה י' באדר ב' ה'תנ"ג (בגיל 78 בערך)
מקום קבורה מץ
שער לשו"ת עבודת הגרשוני
שער לשו"ת עבודת הגרשוני
דפוס פרנקפורט ה'תנ"ט

רבי גרשון אשכנזי (ה'שע"הי' באדר ב' ה'תנ"ג, מרץ 1693) מגדולי רבני אירופה במאה ה-17.

תחילה כיהן כרבם של פרוסטיץ והנאו. לאחר מכן מילא את מקום חמיו ברבנות ניקלשבורג. ולאחר מכן כיהן כרבה של וינה. לאחר גירוש יהודי אוסטריה עבר למץ במאה ה-17. מחבר שו"ת "עבודת הגרשוני" וספר הדרשות "תפארת הגרשוני".

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'שע"ה לרבי יצחק באולף שבגרמניה. החל את דרכו עוד בצעירותו כדיין בקראקא. בשנת ה'ת"י עזב את קרקוב וכיהן כרב בפרוסטיץ שבמוראביה, בשנת ה'תי"ז כיהן ברבנות העיר הענא ובשנת ה'תכ"א לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו ברבנות ניקלשבורג וסביבותיה. לאחר מכן כיהן כרבה של וינה עד לגירוש יהודי אוסטריה בשנת ת"ל, אז עבר למץ, בה התמנה בשנת תל"א-1670 כאב"ד, מינוי שאושר על ידי שלטונות צרפת בשנת תל"ב-1671.

סגנון לימודו היה חריף ומפולפל, ותלמידו, רבי דוד אופנהיים, העיד עליו כי "אלו נשתכחה בחייו תורה מישראל היה הוא מחזירה בפלפולו" (הקדמה ל"עבודת הגרשוני"). בכל המקומות בהם שימש כרב, פעל לפתיחת ישיבות ולהעמדת תלמידים רבים. היה מראשי הלוחמים נגד השבתאות בתחילת דרכה והיה מהמנהיגים היהודיים הבולטים באירופה בתקופתו.

היה תלמידם של הב"ח (רבי יואל סירקיש), רבי יהושע העשיל מחבר הספר "מגיני שלמה", רבי מנחם מנדל קרוכמל מניקלשבורג, מחבר ספר "צמח צדק" (הקדמון) ורבי יעקב תמרליש מווינא מחבר ספר "ספרא דצניעותא דיעקב". בנישואיו הראשונים נשא את נכדת רבו הב"ח, ולכן הוא מתייחס במספר מקומות בספרו "עבודת הגרשוני" אל הב"ח כאל חותנו.[1] בנישואיו השניים היה חתנו של רבו רבי מנחם מנדל קרוכמל. נפטר בי' באדר ב' ה'תנ"ג. בפטירתו גזרו חכמי דורו, כי במשך שנה לא ינגנו בכלי נגינה בבתי היהודים ואף לא בחתונות.

בנו היה הרב משה אשכנזי, מנכבדי ברודי. חתנו היה הרב אהרן הוליטשר, מחבר הספר "בית אהרן".

הש"ך במספר מקומות[2], מכנה אותו "מחותני", אולם אין ידיעה מה היו בדיוק קשרי המשפחה ביניהם.

לקריאה נוספת

  • בנימין שלמה המבורגר, "תולדות רבנו גרשון אשכנזי אולף", בתוך: תפארת הגרשוני, ירושלים תש"ע.
  • אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, א, 315-318

קישורים חיצוניים

כתביו:

הערות שוליים

  1. ^ למשל בסימן י"ט ובסימן כ'. כלילת יופי, ח"ב, צב. - קיב.
  2. ^ ביורה דעה סימן ק"י סעיף ה', בנקודות הכסף על הט"ז ס"ק ה', הש"ך מביא בשם "מחותני הגאון מהר"ר גרשון נר"ו" והדברים נמצאים בחידושי הגרשוני בגיליון השו"ע. הש"ך מצטט אותו גם ביו"ד סימן צ"ח ס"ק ב': "ומחותני האלוף המרומם מהרר"ר גרשון נר"ו הקשה..."
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0