רבי דוד בן-בארון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב דוד בן בארון.
David Bembaron
הרב דוד בן בארון
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1884.
ה'תרמ"ה.
תוניס.
פטירה 2 במאי 1955. (בגיל 71 בערך)
י' באייר ה'תשט"ו.
תוניס.
מדינה תוניסיה.תוניסיהתוניסיה
רבותיו רבי שלמה דאנה ורבי ישועה הכהן.
חיבוריו ויקן דוד, ודוד הגיד, ויאמר דוד, ויכתב דוד.
פרסים והוקרה אות לגיון הכבוד "מסדר התהילה".
חתימה דוב"ב[1]

שגיאת לואה: wrong date.שגיאת לואה: wrong date.

הרב דוד בן בארון (ה'תרמ"ה (1884[2]) - י' באייר ה'תשט"ו (2 במאי 1955)) היה רב תוניסאי שכיהן כאב בית הדין בבירה תוניס וכרבה הראשי של כל יהדות תוניסיה בין השנים 1955-1947.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תרמ"ה (1884) בתוניס לאליהו בן בארון, בן לקהילה הפורטוגזית (ה"גראנה") בתוניסיה. למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב שלמה דאנה, בעל "שלמי תודה" והרב ישועה הכהן, בעל "מעייני הישועה". כבר בצעירותו החל בכתיבת חידושי תורה.

בשנת 1914 התמנה לדיין בבית הדין הרבני בתוניס, תחת נשיאות הראב"ד רבי ישראל זיתון. כמו כן, כיהן כדיין בבית הדין של הקהילה הפורטוגזית, ולמעשה הביא לאיחוד מחודש בין שתי הקהילות. בתקופת כהונתו של הרב דוד כטורזה כרב ראשי, נחשב לשני במעלה בקרב רבני תוניסיה[דרוש מקור]. לאחר פטירת הרב כטורזה, התמנה לאב בית הדין. בשנת ה'תש"ז (1947) נתמנה לרב ראשי לתוניסיה, במקום רבי חיים בלעיש[3]. בשנת ה'תש"י העביר את תפקיד אב בית הדין לרבי מרדכי אמייס הכהן בשל העומס הרב, ונשא רק בתפקיד של הרב הראשי. נשא גם בתפקיד מנהל ישיבת "חברת התלמוד"[4]. עם הקמת מדינת ישראל, חתם על פסק הדין של בית הדין בתוניס הקורא לומר הלל ביום העצמאות, ואף התיר להתגלח ביום זה[5].

עוטר באות לגיון הכבוד הצרפתי ובחברות ב"מסדר התהילה" (אנ') מטעם הביי של תוניסיה.

נפטר בי' באייר ה'תשט"ו (2 במאי 1955) מהתקף לב. בהלוויתו השתתפו למעלה מ-50,000 איש, בהם בנו של הביי, ראש הממשלה טאהאר בן עמאר(אנ'), שרי הממשלה ונציג הממשל הצרפתי רוג'ר סיידו (אנ')[6].

כתביו

בשנת ה'תשע"ב יצא לאור הספר ויכתב דוד הכולל שלושה ספרים מכתב ידו:

  • ויקן דוד - חידושים על הש"ס, חידושי אגדה, על השולחן ערוך ועל "מדרש תלפיות" (לרבי אליהו הכהן).
  • ויאמר דוד - חידושים על התנ"ך בדרך הפשט והרמז, ודברי מוסר.
  • ודוד הגיד - חידושים על הגדה של פסח
  • ויכתב דוד - תשובות הלכתיות, רובן מכתב ידו.

תשובות הלכתיות ממנו נדפסו בשו"ת "משפט כתוב" של הרב זיתון[7], בשו"ת "איש מצליח" של עמיתו רבי מצליח מאזוז[8] ובשו"ת "שמחת כהן" של רבי רחמים חי חויתה הכהן[9]. מעט חידושים שכתב בבחרותו נדפסו בספר "מנחת יצחק" לחברו רבי יצחק הכהן, שנדס בסוף ספר "מעיני הישועה" לרבם רבי ישועה הכהן. כתב הגהות לספרי שו"ת בחתימה "דוב"ב" - דוד בן בארון.

הספדו על פטירת רבי משה כלפון הכהן נדפס בתחילת שו"ת "שואל ונשאל" חלק א.


הקודם:
הרב חיים בלעיש
רבנים ראשיים לתוניסיה הבא:
הרב מרדכי אמייס הכהן

לקריאה נוספת

  • הרב מאיר מאזוז, הרה"ג דוד בן בארון זצ"ל, בתוך: אור תורה קפ, אייר ה'תשמ"ג, עמ' רמב-רמה. נדפס גם במבוא לספר "ויכתב דוד", עמ' כד-כז.
  • הרב רפאל בנימין כהן, מלכי תרשיש, עמ' קכו-קכז (מערכת ב משפחת בן בארון אות א).
  • הרב שושן כהן, מעשה שושן דרוש ל"ט (עמ' רפה-רצ).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דו'ד ב'ן ב'ארון.
  2. ^ או 1885.
  3. ^ הרב הראשי של תוניס, הארץ, 6 ביולי 1948.
  4. ^ מעשה שושן עמ' רפו
  5. ^ ויכתב דוד עמ' רג; מצא חיים סימן יא
  6. ^ Grand Rabbi of Tunis Dies; Premier Heads Delegation at Funeral, סוכנות הידיעות היהודית JTA.
  7. ^ אבן העזר א; חושן משפט ל"א; מערכת א' י"ז. מערכת ח' ח'
  8. ^ חלק ב' יורה דעה סימן נ
  9. ^ יורה דעה חלק א, סימן קנח (דף קפב)
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0