רבי דניאל טירני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי דניאל טירני
לידה אנקונה, איטליה
פטירה בערך ה'תקע"ד
פירנצה, צרפת
מקום מגורים אנקונה, פירנצה, לוגו, פזארו

רבי דניאל טירני (השליש האחרון של המאה ה-18 - ~ה'תקע"ד, 1814[1]) היה רב מחכמי איטליה במפנה המאות ה-18 וה-19, רבה של יהדות פירנצה. נודע בספרו "עיקרי הד"ט".

ביוגרפיה

נולד למשה דוד טירני באנקונה. בינקותו התייתם מאמו וגדל מנעוריו אצל סבו אבי אמו הרב דניאל נחמו שגדלו כאב ולימד אותו תורה[2]. כמו כן השתלם בחכמות אחרות. בשנת ה'תקכ"א סיים לכתוב את חיבורו "שם עולם" דרושים על התורה. באותה שנה הוא כבר התכבד לדרוש בבית הכנסת באנקונה בשבת שובה ובשבת הגדול. בצעירותו נדד בין ערי איטליה וקהילותיה היהודיות. תקופה מסוימת היה מורה בעיר לוגו. בשנת ה'תקל"ג, בהיותו בלוגו ניהל ויכוח בהתכתבות עם ר' אשר ויטירבו מפירנצה וחכמים אחרים על האמונה בגלגול נשמות. בשנת ה'תקמ"ב הגיע לשמש כדיין בקהילת פיזארו, ובכ"ט בכסלו ה'תקנ"א עזב את פיזארו והתמנה לרבנות העיר פירנצה.

בכ"ז סיון תק"ן ניצלה הקהילה היהודית בפירנצה מאויביהם והם קיבלו על עצמם לציין את יום כ"ו בסיון בכל שנה בתענית וסדר לימוד ואת יום הכ"ז בסיוון בהלל והודאה לה', במה שנודע כפורים פירנצה. לשנה הבאה בשנת תקנ"א חיבר הרב טירני לקהילה "כתב הד"ט" - סדר היום לתענית ולחג סדר לימוד, פיוט, ותפילה חגיגית.

את הדרשות שנשא בתקופת רבנותו בפירנצה הוא העלה על הכתב באיטלקית ונשתמרו בכתב יד עשרה כרכים מהם עד לשנת תקע"ד.

בשנת תקס"ג (1803) הדפיס את ספרו ההלכתי "עיקרי הד"ט", שם הספר הוא נוטריקון של שמו, דניאל טירני, המתכתב עם המונח "עיקרי הדת". הספר עוסק בקצרה בעיקרי ההלכות מארבעת חלקי ה"שולחן ערוך" הרלוונטיות לחיי היומיום והוא מלוקט מ-138 ספרים, שאותם הוא מונה בהקדמה לספר.

לצידו ותחתיו שימש כדיין בפירנצה הרב משה חיים סוסקינו שמילא את מקומו בעת העדרו מהעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו.

משפחתו

ילדיו
  • בנו מרדכי שבתי מנחם
  • בתו נשאה ליהודה חיים גאלליקו מהעיר סיינא, בן שלמה אריה אברהם בן יהודה חיים מהעיר מונטי סאוינו

כתביו

חיבוריו שבדפוס
  • כתב הד"ט, ליוורנו, תקנ"א
  • סעודת מצוה, ונציה, תקנ"א
  • שמחת מצווה על חנוך הבית – בית הכנסת איטליאנו בפירניצי. פירנצה, [תקנ”ג] 1793, אופרה בשתי מערכות. מחבר “המוזיקא על דברי השירה הזאת... הוא... ר’ מיכאל בולאפי”.
  • מתנת יד, פירנצה, תקנ"ד, י"ד מאמרים בעניין הצדקה מוקדש לאחיו הנדיב אברהם.
  • מתנת יד - מחר חודש, פירנצה, תקנ"ד
  • שם עולם - א, פיעטרקוב, תרפ"ט
  • שם עולם - ב, פיעטרקוב, תרפ"ט
מהדורות עיקרי הד"ט
מחיבוריו שנשתמרו בכתב יד
  • דרך שיחו, הערות על ספר פרשת דרכים לרבי יהודה רוזאניס בעל משנה למלך שכתב בעיקר בשנים תקל"ז-תקל"ט[3]
  • שותא דינקותא, שו"ת.
  • הספד על הרב החיד"א, דרשה שנשא באיטלקית.
  • פלגי מים, פירוש על מגילת איכה, נחתם בשנת תקמ"א.
  • פרוש המשנה, כולל סדר מועד, נשים, נזיקין ומסכתות חולין, בכורות, עדויות ועוקצים. נשלם בשנת תקנ"א.
  • שו"ת ואגרות שהתכתב עם רבנים.
  • דרשותיו שנשא בתקופת רבנותו בפירנצה עד שנת תקע"ד, עשרה כרכים.
  • ידוע על חיבור אבוד שלו בשם "אין קץ", שלפי תיאורו נועד להוות השלמה לספר "שפתי חכמים" של רבי שבתי בס, לא נדפס וגם כתב היד שלו לא מוכר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תאריכי הלידה-פטירה, לפי מפעל הביבליוגרפיה העברית. מקורות: לקסיקון קרסל ח"ב 20. ומקבציאל, גיליון כז, תשנ"ט, עמ' יט-כ.
  2. ^ הסכמת הרב דניאל חמו לספר שם עולם, פיעטרקוב תרפ"ט.
  3. ^ כתב היד נמצא בידי ראש ישיבת אהבת שלום. קטעים ממנו נדפסו במקבציאל כז, תשנ"ט עמ' כ-כג.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33999995דניאל טירני