רבי זאב וולף גינצלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי זאב וולף גינצלר
רבי זאב וולף גינצלר.jpeg
לידה תרנ"ג
אוהלי
נרצח ט"ו בסיון תש"ד (בגיל 51 בערך)
אושוויץ
מקום פעילות שלגוטריאן, פהרגיארמט הונגריההונגריה הונגריה
רבותיו רבי דוד דוב מייזליש

רבי זאב וולף גינצלר (ה'תרנ"ג - ה'תש"ד) היה אב בית דין וריש מתיבתא של קהילות פהרגיארמט בהונגריה, ומחבר הספרים "תולדות ישראל".

ביוגרפיה

נולד באוהלי בשנת ה'תרנ"ג לרבי ישראל בן רבי אברהם צבי גינצלר[1], ולחיה בת רבי זאב וולף דיורר (מחסידי חבורת אשוואר)[2].

בי"ח בסיון ה'תרס"ח התייתם מאביו[2]. למד בישיבה באוהלי אצל רבי דוד דוב מייזליש, אב"ד אוהלי ומחבר ספר בנין דוד. נסמך להוראה על ידי רבי שמואל אנגל[2]. נסע לרבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש.

נשא לאישה את הרבנית לאה בת רבי אשר לעמל שוורץ, ראש קהילת (ייד') אוהלי ותלמידו של רבי משה שיק. בשנת ה'תרפ"ה בערך התמנה לכהן כדיין ומורה צדק בשלגוטריאן הסמוכה לבודפשט, שם פתח גם ישיבה. בשנת ה'תרצ"ג התמנה לכהן כאב בית דין וראש מתיבתא בפהרגיארמט. נרצח עם אשתו וכל צאצאיו בט"ו בסיון ה'תש"ד[2] (1944).

צאצאיו

ספריו

לקריאה נוספת

  • חיים משה לעוו, "ואלה תולדות", בסוף תולדות ישראל, מהדורת תשע"ב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בן רבי יצחק אייזיק גינצלר (אחיהם של רבי משה לייב גינצלר (חותנו של רבי אברהם יהודה שוורץ, בעל "קול אריה"), ורבי צבי הירש גינצלר, מחבר ספר ארץ נחלי מים על סוגיות התלמוד), בן רבי אהרן גינצלר, בן רבי אברהם גינצלר מוורשה, חתן רבי ישראל הירשזון מוורשה (חותנו של רבי שלמה איגר).
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 תולדות ישראל על התורה, מהדורת ה'תשע"ב, תולדות המחבר.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0