רבי חיים ביז'ה
| לידה |
ה'תקס"ה שאלוניקי |
|---|---|
| פטירה |
י' בטבת ה'תרמ"א (בגיל 75 בערך) תיריא |
| מקום קבורה | תירייא |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| תפקידים נוספים | ש"ץ, שו"ב |
| חיבוריו | חיים עד העולם, שני חלקים |
| אב | רבי יצחק |
| צאצאים | ר' שמואל, ר' אליה, ר' יוסף |
רבי חיים ביז'ה (או ביג'ה[1]; "הרב חיים עד העולם" על שם ספרו) היה רבה של טירה (אנ').
ביוגרפיה
נולד בסלוניקי בשנת ה'תקס"ה לרבי יצחק ביז'ה, מטובי העיר בטירה, את תורתו הביא רבי חיים בספריו[2]. נישא לבתו של רבי יעקב קאנייאס, מעסקני הקהילה ומטובי העיר[3]. כשהגיע רבי חיים לטירה מונה להיות אחראי על השחיטה וכשליח ציבור. ובשנת ה'תק"ץ התמנה לדיין ולרבה של העיר, בתפקידים אלו כיהן במשך כחמשים שנה, עד לפטירתו. במסגרת תפקידיו שימש גם כדרשן, אך בשל נסיבות שונות לעיתים כיבד את רבי משה קורקידי שהיה ר"מ בעיר לשאת את הדרשות במקומו.
בשנת ה'תרל"ב ניצב בראש הרבנים מעירו אשר חתמו על קונטרס בשם "יצב גבולות"[4] , בו נקבע כי הכסף שנתרם לקופת רבי מאיר בעל הנס לא יועבר לנזקקי הערים השונות בארץ ישראל, למעט אלו שבטבריה, בה מצוי קבר רבי מאיר בעל הנס.
ייסד בטירה את ארגון הצדקה "חסד ואמת" שהכנסותיו הוקדשו עבור תחזוקה ושמירה על בית העלמין בעיר שהיה עד אז מוזנח[5]. הוא ייסד ארגון צדקה נוסף ממנו ניתנו כספים מדי שבוע לאלמנות ועניים[6]. רבי חיים פאלאג'י מזכיר בספריו את הרב ביז'ה פעמים רבות[7]; תשובות הלכתיות של הרב מופיעות בספרי החבי"ף, בנושאים: הפסק ברוך הוא וברוך שמו למי שמכוון לצאת בתפילת שליח הציבור[8], תקיעות שופר בתפילת הלחש[9] ובענייני ספקות בכתיבת גיטין[10]. נשא ונתן בהלכה גם עם רבי נסים חיים מודעי[11]. רבי נסים אברהם אשכנזי כינה את הרב ביז'ה: ”ידיד נפשי החכם המרומם כה"ר חיים ביז'ה ה"י”[12].
פטירתו
נפטר בי' בטבת התרמ"א ונטמן בטירה. על מצבתו שם נכתב:
לאבל כבד
זה הקבר פ"ח [פה חלקת] גזיזי אל הלקח ארון האלקים עטרת ראשינו מורינו
ורבינו הרועה בצדק ובמשפט את עמו למעלה מארבעים שנה... על ארץ וה'
עמו הרב המובהק כמוהר"ר חיים ביז'ה ז"ל בע"ס חיים עד העולם
והיתה מנוחתו ביום עשרה בטבת שנת התרמ"א— אברהם גלאנטי, חלק שני עמוד 30
נספד על ידי רבי אברהם פאלאג'י, שכתב עליו: ”כי לא על חינם זכה להיות חמישים שנה מורה צדק בתירייא יע"א [יגן עליה א-לוהים], מקומו של רבינו הגדול בעל כנסת הגדולה זיע"א, ותמיה לי כי מכל הקסאבות נותנין טירחא יתירה לאזמיר, כמעט בכל שבוע דברי ריבות ביחיד ובציבור ואינן נותנים מנוחה, אך מתיריא מזמן הרב מרן אבא זיע"א, ובהיותו מסתופף בצילו של מוה"ר ישא ברכה ז"ל, וגם אחרי מות המלך שלמה, לא נתן שום טירחא מר ניהו החיים והטוב כי אם פעם ביובל דרך ארעי, כי היתה לו הנהגה ישרה, וכולם סרים למשמעתו...”[13]
צאצאיו
בניו היו רבי שמואל, שהיה ש"ץ בטירה, רבי אליה שהיה שוחט בעיר ורבי יוסף.
ספרו
חיים עד העולם שני חלקים (אזמיר תרמ"ח - תרנ"ט) - א': שנים עשר דרושים לשבת תשובה, שנים עשר להלבשה, שישה לשבת זכור; ב': ארבעה עשר דרושים לשבת הגדול, ארבעה עשר לשבת כלה, אחד לבניין בית הכנסת, דרוש לנישואין ושנים עשר דרושים להספד, ביניהם לאביו[14], לחמיו[15], לרבי דוד אמאדו[16], לרבי שלמה חכים[17] לרבי דוד פ'ראנסייא[18], לרבי חיים דוד חזן[19], לרבי לרבי חיים אברהם גאגין[20]. לספר הסכמה מרבה של אזמיר, הרב אברהם פאלאג'י. את הספר הגיה והוציא לאור רבי חיים בכר יעקב אלבעלי. החיבור נדפס מחדש בפתח תקווה תשס"ח, ובירושלים תשפ"א.
קישורים חיצוניים
- רבי חיים ביז'ה, חיים עד העולם חלק א' (אזמיר תרמ"ח), גישה מקוונת, באתר RSL
- קונטרס יצב גבולות, באתר היברובוקס
לקריאה נוספת
- חיים עד העולם, ירושלים תשפ"א, תולדות רבינו חיים ביז'ה זצ"ל
- ש' וואנונו, אנציקלופדיה לחכמי טורקיה, עמוד 216
הערות שוליים
- ^ כך מכונה בפנקס הקבלות, ש' יערי, שלוחי ארץ ישראל בתירייא, עמוד 225
- ^ למשל: חיים עד העולם חלק ב', דרוש ז' לשבת כלה
- ^ א' יערי, פנקס הקהילות בתירייא, מנחה ליהודה, עמוד 220
- ^ טבריה התרס״ד, עמוד ב״ך
- ^ חיים עד העולם, חלק א', דרוש ג' להלבשה
- ^ חיים עד העולם א', דרוש א' לשבת הלבשה
- ^ לדוגמה: חיים ושלום, אה"ע ב, א', חיים ביד ל"ו, חוקות החיים ב', חקקי לב חלק א', כ"א.
- ^ לב חיים, חלק ב', קח - קט
- ^ לב חיים, חלק ב', רטו
- ^ שו"ת חיים ושלום, חלק ב' סימן נ"ו
- ^ מימר חיים, אבן העזר סימן ט"ל (עמוד פ"ג)
- ^ נחמד למראה, ירושלמי פאה דף מ עמוד א
- ^ אברהם את ידו, דרוש ה' לשבת הגדול שנת התרמ"א
- ^ דרוש א' להספד
- ^ דרוש ח' להספד
- ^ דרוש ב' להספד
- ^ דרוש ג' להספד
- ^ דרוש ה' להספד
- ^ דרוש יו"ד להספד
- ^ דרוש ד' להספד
