רבי יוסף אסכנדרני
רבי יוסף בן אברהם אסכנדרני (או סכנדרני) המוכר בכינוי ר"י אסכנדרני, היה פוסק הלכה וראש ישיבה בעיר צפת בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16. נודע בעיקר בפירושו לטור ופסקיו שהובאו בבית יוסף.
ביוגרפיה
מעט ידוע על קורות חייו של רבי יוסף. ידוע שהיה חברו של רבי עובדיה מברטנורא, והיה מפלפל עמו בהלכה[1]. נראה שרבי יוסף נולד במצרים לאביו רבי אברהם למשפחת אסכנדרני. משפחת אסכנדרני הייתה משפחה חשובה ומיוחסת של חכמים וסופרים, שמוצאה בספרד[2].
בשלב מסוים עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם מוצאים אותו בזמן גירוש ספרד כאשר מקצת הגולים הגיעו לארץ. הרדב"ז בתשובותיו[3] מעיד כי בהיותו נער בן 13 הכיר את ר"י אסכנדרני בצפת, והיה ידוע כחסיד גדול ובקי בתלמוד ובמדרשים.
חיבר פירוש לספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר, אך נראה שפירוש זה הקיף רק את הטור הראשון הנקרא אורח חיים[4]. חיבור זה לא נדפס מעולם, אך נראה שהיה מפורסם בין הפוסקים בדור שאחריו שהביאו ממנו בספריהם. כמו כן הבית יוסף מביא מדבריו מספר פעמים, ובעיקר בהלכות תפילין.
פסקיו
נודע בפסקו[5] שפסל צורת אות כ"ף פשוטה (סופית) שעשאה מרובעת כדרך הסופרים הספרדים באותה תקופה. והחזיקו בדבריו גדולי הפוסקים שבאו אחריו[6].
משפחתו
- סבו של רבי יוסף היה רבי יוסף אסכנדרני הזקן, שהיה רופא.
- אביו, רבי אברהם אסכנדרני הזקן.
- קרובו של רבי יוסף הוא רבי אברהם סכנדרני שהיה תלמיד מהריק"ש, ורב במצרים[7].
לקריאה נוספת
- אברהם הלל, בקובץ לשכת הקודש (ירושלים תש"ע), גיליון ב' עמ' רל.
הערות שוליים
- ^ שו"ת מהר"י בירב סימן נה.
- ^ טוב מצרים לר' רפאל אהרן בן שמעון, מערכת א אות יב.
- ^ ח"ב סימן תקצו.
- ^ ראה ארבעה טורים, יורה דעה, סימן רע"ה, וכן נראה מעוד מקומות בהם הובא ר"י אסכנדרני רק בחלק אורח חיים.
- ^ ראה ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ל"ו בהוספותיו לקונטרס הא"ב.
- ^ ראה שו"ת מהר"ם גלאנטי, סימן קכ"ד, שולחן ערוך הרב, סימן ל"ו אות ך, ועוד.
- ^ ראה שם הגדולים מערכת גדולים מערכת א אות פז. אך ראה בספר טוב מצרים הנ"ל.
