רבי יחיאל מיכל אפשטיין (קיצור של"ה)

רבי יחיאל מיכל אפשטיין
חיבוריו	קיצור של"ה
חתימה

אין לבלבל ערך זה עם הערך "רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין".

רבי יחיאל מיכל סג"ל אפשטיין-אשכנזי (בכתיב יידי הנהוג אז: עפשטיין) היה רב יהודי אשכנזי שחי במאה השבע עשרה^[1]^[2]. מפורסם בעיקר בעד חיבורו "קיצור של"ה".

היה בנו של רבי אברהם וחתנו של רבי יום-טוב אופנהיים שכיהן כדיין^[3]. לא ידוע פרטים על חייו האישיים^[4].

בשנת ה'תמ"ג (1683), פרסם רבי יחיאל מיכל לראשונה את ספרו "קיצור שני לוחות הברית" (מוכר גם בשם "קיצור של"ה"), בפירט^[5]. מהדורה שנייה, עם הוספות רבות, פורסמה חמש עשרה שנים אחרי כן (ה'תנ"ו) באותה העיר^[6]^[7], ומהדורה שלישית עם עוד יותר חומר יצאה לאור באמסטרדם^[2], שם מהווים התוספות כמעט מחצית מהספר^[8]. בה'תק"ג נדפס ספרו מתורגם לשפת היידיש בשם "עץ חיים" על ידי רבי וולף גרשלש מפראג.

הספר הוא בעיקרון קיצור מהספר "שני לוחות הברית" של רבי ישעיה הלוי הורוביץ בשער הספר הציב המחבר את מטרתו, בראשונה ללקט מהספר רק את הדברים הפשוטים שהמון העם יוכלו להבינו ולא דברי קבלה וכן להוסיף ליקוטים מספרי מוסר שונים^[9].

רבי יעקב עמדין פרסם חשדות בנוגע לאופי השבתאי של היצירה בספרו "תורת הקנאות" (1752) והדברים החשודים נמחקו מהמהדורות הבאות^[10].

רבי יחיאל מיכל פרסם גם יצירות ביידיש, ביניהן: "דרך הישר לעולם הבא", וכונה "אלוף היידיש"^[11].

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של יחיאל מיכל עפשטיין, בקטלוג הספרייה הלאומית.
קצור שני לוחות הברית : עם מהדורא בתרא / אשר איזן וליקט ... מהו"ר מיכל עפשטיין מספר של"ה... ומשאר ספרי מוסר... מהדורת זולצבאך: דפוס זלמן בן אהרן, שפתי ת'פתח ופ'י יג'יד תהילתך [תפ"ג] 1723. באתר הספרייה הלאומית.
סדר תפלה דרך ישרה באתר הספרייה הלאומית.
רבי חיים ליברמן, רבי יחיאל מיכל עפשטיין - "לוחם לשפת יידיש", אהל רח"ל, תשמ"ד, עמ' 340, חלק ג, באתר היברובוקס.
קיצור של"ה, אמשטרדם, תפ"ג. עותקו האישי החתום של מרן רבי יהודא אסאד, באתר תפארת, פריט 109.

הערות שוליים

↑ יחיאל מיכל אפשטיין, קיצור שני לוחות הברית, לבוב, 1859, עמ' כט טור א: "אפילו אנו בני אשכנז שמחמירין...".
^ ^2.0 ^2.1 חיים ליברמן, דיסקוסיע, ייווא בלעטער 36, 1952, עמ' 309 (ביידיש).
↑ קיצור שני לחות הברית, תנ"ו, על פי שער ספרו.
↑ "Jehiel N. Epstein", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
↑ טרכטנברג, יהושע (2004). "HEBREW SOURCES, PRINTED". Jewish Magic and Superstition (באנגלית). Philadelphia: University of Pennsylvania Press. p. 318. ISBN 9780812218626. נבדק ב-10 אוג' 2023. {{cite book}}: (עזרה).
↑ שמואל יוסף פין, הר"ר יחיאל מיכל ב"ר אברהם סג"ל עפשטיין, כנסת ישראל, ורשה, 1886, עמ' 526, באתר היברובוקס.
↑ יצחק אייזיק בן יעקב, קצור שני לוחות הברית, אוצר הספרים, עמ' 535, באתר היברובוקס.
↑ ראו את דברי דברי המסכמים במהדורת אמשטרדם תמ"א - "עד שכמעט התוספות מרובה על העיקר כי כפליים לתושיה"...
↑ על פי הקדמתו לספרו.
↑ "Kitzur Shelah, Sabbatianism, and the Importance of Owning Old Books – The Seforim Blog" (באנגלית אמריקאית). 2006-11-01. נבדק ב-2024-12-21.
↑ שלמה נובל, ר' יחיאל־מיכל עפּשטיין – אַ דערציִער און קעמפֿער פֿאַר ייִדיש אין 17טן יאָרהונדערט, ייווא בלעטער 35, 1951, עמ' 121-138 (ביידיש).

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יחיאל מיכל אפשטיין (קיצור של"ה)40715682Q95349498

[1] יחיאל מיכל אפשטיין, קיצור שני לוחות הברית, לבוב, 1859, עמ' כט טור א: "אפילו אנו בני אשכנז שמחמירין...".

[:1-2] 2.0 ^2.1 חיים ליברמן, דיסקוסיע, ייווא בלעטער 36, 1952, עמ' 309 (ביידיש).

[3] קיצור שני לחות הברית, תנ"ו, על פי שער ספרו.

[4] "Jehiel N. Epstein", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).

[5] טרכטנברג, יהושע (2004). "HEBREW SOURCES, PRINTED". Jewish Magic and Superstition (באנגלית). Philadelphia: University of Pennsylvania Press. p. 318. ISBN 9780812218626. נבדק ב-10 אוג' 2023. {{cite book}}: (עזרה).

[6] שמואל יוסף פין, הר"ר יחיאל מיכל ב"ר אברהם סג"ל עפשטיין, כנסת ישראל, ורשה, 1886, עמ' 526, באתר היברובוקס.

[7] יצחק אייזיק בן יעקב, קצור שני לוחות הברית, אוצר הספרים, עמ' 535, באתר היברובוקס.

[8] ראו את דברי דברי המסכמים במהדורת אמשטרדם תמ"א - "עד שכמעט התוספות מרובה על העיקר כי כפליים לתושיה"...

[9] על פי הקדמתו לספרו.

[10] "Kitzur Shelah, Sabbatianism, and the Importance of Owning Old Books – The Seforim Blog" (באנגלית אמריקאית). 2006-11-01. נבדק ב-2024-12-21.

[11] שלמה נובל, ר' יחיאל־מיכל עפּשטיין – אַ דערציִער און קעמפֿער פֿאַר ייִדיש אין 17טן יאָרהונדערט, ייווא בלעטער 35, 1951, עמ' 121-138 (ביידיש).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]