רבי יעקב אלבעלי
| מקום קבורה | אזמיר |
|---|---|
| פטירה |
1774 אזמיר |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| מקום מגורים | אזמיר |
| תלמידיו | הרב יוסף רפאל חזן, הרב חיים יהודה אליעזר |
| בני דורו | הרב חיים אבולעפיה, רבי יצחק נוניס |
| חיבוריו | קהלת יעקב על היד החזקה |
| אב | יצחק אלבעלי |
| צאצאים | אברהם אלבעלי, נכדו - רבי יאושוע אברהם יהודה |
הרב יעקב אלבעלי (? - 1774) היה רב, דיין ופרשן באזמיר. למד אצל רבי מצליח מאיר. בעקבות פטירת הרב אברהם אבן עזרא (מחבר ספר בתי כנסיות), איתו עמד בקשרי ידידות[1], החל לכהן כרב העיר בשנת תקכ"א יחד עם הרב חיים אבולעפיה (השלישי).
נתן הסכמה לספר חשק שלמה לרב שלמה בן רבי מרדכי בשנת תקכ"ח, וכן לספר שער המלך לרב יצחק נוניש בילמונטי. בנוסף הסכים לספר שבט מוסר בשנת תקכ"ב ולספר חסד לאברהם לרבי אברהם טובייאנה.
חתנו היה רבי שמחה אליעזר, מחכמי איזמיר ומתלמידיו של הרב יצחק נוניש. הרב יעקב היה מרבותיו של הרב יוסף רפאל חזן בעל ספר "חקרי לב", שמזכירו בספרו בתואר 'מורי'.
בספר יצחק ירנן לרבי אליקים גאטינייו משבח אותו בהקדמה: ”ומכאן מודעה שמזכיר בספר זה מהרי"א ושב"ע המה הרבנים מרביצי תורה כמוהר"ר יעקב אלבעלי זלה"ה וכמה"ר שלמה ן' עזרא זלה"ה...”.
נכדו של הרב יעקב היה רבי יאושוע אברהם יהודה, מחבר ספר עבודת משא.
הספידוהו הרב נסים חיים שלום יעקב מרגואנטו בספרו דרכי שלום[2] ,הרב שלמה בן עזרא וכן תלמידו של הרב יעקב, הרב היר"ח בספרו מערכי לב[3].
חיבוריו
- קהילת יעקב (שאלוניקי 1779) על הלכות שבת והלכות מאכלות אסורות במשנה תורה לרמב"ם, ומכיל גם שו"ת ודרושים. נדפס מחדש בשנת תש"פ[4].
- חלק יעקב (שאלוניקי 1827) על הטור, הרמב"ם, הרא"ם וכן ליקוטים על הש"ס.
הערות שוליים
- ^ בתי כנסיות, בית האסופים, א עמוד ב'
- ^ בפרשת ויקרא
- ^ דרוש ע"ד
- ^ קהילת יעקב, באתר אוצר החכמה.
