רבי יעקב ארגואיטי
הרב יעקב ארגואיטי (ה'תרכ"ב, 1862 - ה'תש"ד, 1944), היה דרשן, פוסק הלכה, רבה של קושטא במאה העשרים. מחבר ספרים.
קורותיו
נולד באוק'יי שבטורקיה לאביו הרב אברהם ששימש כדיין. למד אצל אביו ואצל חכמי העיר.[1] בילדותו, האזין לשאלות ההלכתיות שדנו בהם חכמי העיר, והתאמץ למצוא להם מענה באוצר הספרים שהיה בביתו.[1] תחילה סייע לאביו ברבנות באוק'יי, ולאחר פטירתו שימש כרב המקום במשך מספר שנים. בהמשך שימש כמורה הוראה בגלאטה.
בז' טבת תער"ב,[2] החל לכהן כדיין בקושטא, בבית הדין בראשות הרב חיים יצחק שאקי, והרב יצחק בכר אליעזר,[3] ולצד חביריו הדיינים: רבי משה בן חביב ורבי רפאל דוד סבאן.[4] בהמשך כיהן כרבה של קושטא, ובאחרית ימיו אף שימש כרבה של הקהילה האשכנזית בעיר. במסגרת רבנותו, שימש כמוהל. החמיר על עצמו שלא לשתות מהיין הנמכר בעירו, ולשם כך היה מכין יין בעצמו.[5] נחשב לאחר מחשובי משיבי ההלכה במדינה, והשיב גם למדינות אחרות כדוגמת בולגריה.[6] התכתב בהלכה עם כמה מחכמי דורו, ביניהם: רבי דוד פיפאנו,[7] רבי רפאל דוד סבאן,[8] הרב בן ציון קואינקה,[9] רבי חנניה חביב אזולאי[10], רבי משה אירירה,[11] הרב צבי פסח פרנק,[12] רבי חיים נשיא, רבי גמליאל מזרחי, ורבי שלמה אליעזר אלפנדארי.[13] פעמים שמזכיר את דעת 'חכמי הישיבה' שנשאו ונתנו עמו בהלכה.[14]
נפטר בקושטא בניסן ה'תש"ד.
דרכי הוראתו
בתשובותיו נטה לבסס את מנהגי המקום, ולא לשנות את מנהגיהם אם יש להם על מי לסמוך.[15] העיד שמנהג קושטא שאומרים ספק ברכות להקל רק במקום ספק אחד, אבל כשיש שני ספיקות - מברכים.[16] העיד שמנהג קושטא להחמיר באכילת קטניות בפסח, וביאר שבשנת בצורת מנהגם להקל, וכן עשה מעשה.[17] כמו כן היקל בגיור לשם אישות, גם כשהיה נראה שהמתגייר לא יקפיד לשמור מצוות.[18]
בתשרי תרפ"ד פרסמה רבנות קושטא הרבנים: יצחק בכר אליעזר, רפאל דוד סבאן, חיים יצחק שאקי, יעקב ארגואיטי ומשה בן חביב, פסק ארוך ובו תקנה שמעתה ואילך יעשו תנאי בשעת הקידושין, שלפיהם הקידושין עשויים להיפקע למפרע. פסק ארוך זה נכתב כמענה לבעיית העגינות שהתגברה. פסק הדין נדפס כחוברת בפני עצמה שנקראה 'מחברת קידושין על תנאי'. וזכתה להסכמת ראש רבני קושטא הרב חיים ביג'אראנו.
בשנת תרח"ץ, שלח רבי יעקב יחד עם עמיתיו הרב סבאן והרב בן חביב, מכתב תמיכה רשמי במחאתם של אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה, כנגד רבני בית המדרש הקונסרבטיבי בארצות הברית, שרצו לחדש תנאי בנישואין, לפיה האשה רשאית לכתוב גט לעצמה ולתת אותו לשליח שימסור לה שוב את הגט.[19]
חיבוריו
- זכר עשות - מערכות הלכה לפי סדר הא-ב, נדפס בירושלים בתשכ"ג בתוספת הגהות מרבי רפאל דוד סבאן.[20]
- שו"ת ירך יעקב - קושטא, ה'ת"ש.[20]
- וישכם יעקב - חידושים על הש"ס, בכתב יד.[21]
- יעקב הקטן - חידושים על הרמב"ם והשו"ע, בכתב יד.[21]
- ויאמר יעקב - דרושים, בכתב יד.[21]
- מחברת 'קידושין על תנאי' - פסק ארוך על הפקעת הקידושין, יחד עם שאר רבני קושטא. נדפס בקושטנדינא, תרפ"ד.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ראו הקדמת המחבר לשו"ת ירך יעקב.
- ^ ויאמר יעקב כת"י, דף 365 ב. ע"פ קטלוג הספריה הלאומית.
- ^ ראו קטלוג מורשת 16 מספר 255.
- ^ ראו: 'נושא האפוד' סימן ל (בתוך: 'אבני האפוד' חלק ב).
- ^ ראו שו"ת ירך יעקב או"ח כט.
- ^ ראו שו"ת ירך יעקב או"ח סימן לא.
- ^ ראו ספר אבני האפוד ח"ב סימן ו אות ב.
- ^ ראו שו"ת ירך יעקב או"ח סוף סימן לז.
- ^ ראו שו"ת ירך יעקב או"ח סימן לט.
- ^ ראה מכתבו לרבי חנניה חביב אזולאי הנמצא כאן: https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL990040857670205171/NLI
- ^ קטלוג קדם 16, מס' 310.
- ^ קטלוג קדם 46 מס' 329.
- ^ ראו שו"ת ירך יעקב או"ח סי' יז.
- ^ ראו שו"ת ירך יעקב או"ח סי' מה.
- ^ ראו שו"ת ירך יעקב או"ח סימנים לא, לה, לז.
- ^ ראו זכר עשות מערכת א אות פט.
- ^ ראו 'זכר עשות' מערכת פ אות מח.
- ^ ראו שו"ת ירך יעקב יו"ד ב, ו, כז; מסורת הגיור פרק כד, סעיף כה.
- ^ ראו 'לדור אחרון' ברוקלין תרצ"ז, עמ' עב.
- ^ 20.0 20.1 חלק נוסף נמצא בכת"י (אליבא דלהכתא פז, גנזי הלכה עמ' ג).
- ^ 21.0 21.1 21.2 ראו קובץ 'אליבא דהלכתא' פז, גנזי הלכה עמ' ג.
