רבי יצחק קאפף
 | |||
| לידה |
1844 / 1845 ה'תר"ה אילוק | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
אוקטובר 1928 ט' חשוון ה'תרפ"ט | ||
| מקום קבורה | ערלויא | ||
| מדינה | הונגריה | ||
| חיבוריו | בר ריב"א, לקיטת יצחק, ברית אברהם, לקיטת יצחק בן אברהם | ||
| בת זוג | יטל | ||
| אב | רבי אברהם קאפף | ||
| אם | רחל | ||
|
| |||
נוסח מצבתו
|
|---|
|
פ"נ האי סבא קדישא חסידא ופרישא הרה"ג צדיק תמים מו"ה |
רבי יצחק קאפף (ה'תר"ה, 1844 / 1845 - ט' חשוון ה'תרפ"ט, אוקטובר 1928) היה רב ודיין במשך 54 שנה בערלוי שבהונגריה, ובתפקידו האחרון כראש אב בית הדין בעיר.
ביוגרפיה
נולד בשנת תר"ה לרבי אברהם ורחל קאפף באילוק שבהונגריה (כיום בקרואטיה). נישא ליטל בת יודא לייב ופרימעט ווייס מורפלט[1].
היה תלמידו המובהק של רבי חיים צבי מנהיימר[2]. כן למד אצל רבי דוד לייב זילברשטיין ורבי פנחס שטיין והכתב סופר[3].
היה חסידו של רבי צבי הירש מליסקא[4], ונסע לפרקים לרבי משולם פייש מטאהש[5].
בשנת תרל"ו מונה לדיין ראשי בבית דינו של רבי יוסף צבי ווייס, רבה הראשון של ערלוי[6]. בתקופת הקרע ביהדות הונגריה טרח להעמיד את קהילת היראים על מכונה, והתאמץ בעד ההיפרדות מהנאולוגים ומקהילות הסטטוס קוו אנטה. ואכן הצליח במאמציו וקהילת ערלוי הצטרפה בשנת תרל"ז לחברת 'שומרי הדת'[7]. בשנת תרמ"א, הוכתר לראש אב בית הדין דקהילת היראים ערלוי, לצד רב העיר החדש רבי שמעון סופר, וכן כמפקח על כשרות העיר[8].
נפטר בט' בחשוון ה'תרפ"ט ונקבר בערלוי.
חיבוריו
- בר ריב"א - על סוגיות הש"ס.
- לקיטת יצחק - על ארבעת חלקי חלקי שו"ע.
- ברית אברהם - על הל' ברי"מ ופדיון הבן.
- לקיטת יצחק בן אברהם - על התורה ומועדים, ועוד בכת"י.
ילדיו
- רבי יעקב אשר קאפף (הראשון), נפטר בשנת תרצ"ה בירושלים.
- רבי אברהם משה מבאניאד. נהרג בשואה.
- רבי אהרן דוד שלמה מקאזא. נהרג בשואה.
- רבי פנחס יודא מערלוי, נהרג בשואה[9].
לקריאה נוספת
- לקיטת יצחק על השו"ע - תולדות המחבר.
- דור דור וסופריו, חשון תשפ"ב.
קישורים חיצוניים
- עקבי אושר קובץ ט.
- בעל לקיטת יצחק בן אברהם רבי יצחק ב"ר אברהם דומ"ץ ערלוי זי"ע באתר Yuhrzeit.com.
- רבי יצחק קאפף, ראב״ד ערלוי באתר geni.