רבי יקיר גירון
 | |
| קברו בהר הזיתים | |
| לידה |
1813 ה'תקע"ג אדירנה, טורקיה |
|---|---|
| פטירה |
1874 (בגיל 61 בערך) י"ז בשבט ה'תרל"ד ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים, חלקת הספרדים |
| מקום פעילות | אדירנה וקושטא בטורקיה וירושלים |
| תחומי עיסוק | רבנות, פעילות ציבורית |
הרב יקיר (שמואל דוד) איסטרוג[1] גירון אפנדי (1813 – 1874) היה איש ציבור, רב העיר אדירנה, החכם באשי של קושטא – ראש רבני האימפריה העות'מאנית, ו"מגדולי בוני היישוב העברי"[2].
ביוגרפיה
נולד באדירנה שבטורקיה בשנת 1813 (ה'תקע"ג) למשפחת רבנים שמקורה בז'ירונה שבספרד, ובילדותו חונך אצל אביו. בשנת 1835 (ה'תקצ"ה) נבחר לשמש כרב העיר, וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1842 (ה'תר"ב).
כשפרץ בשנת 1842 (ה'תר"ב) סכסוך בין ראשי קהילת יהודי קושטא, הוזמן הרב גירון מטעם הממשל ליישב את הסכסוך, ושם החליטה הקהילה למנותו לרב וחכם באשי של העיר וראש רבני טורקיה, במקום הרב יעקב אביגדור. את מקומו באדירנה מילא בנו, הרב אברהם גירון.
בתקופת כהונתו כרב העיר הנהיג סדרים חדשים בקהילה, ותיקן תקנות חדשות למענה. הודות לפעילותו קיבל מהסולטנים אבדילאזיז ואבדילמג'יט הראשון אותות כבוד חשובים.
בעקבות קול קורא של הרב עזריאל הילדסהיימר בנוגע ליהודי אתיופיה, הוציא הרב גירון בשנת 1866 (ה'תרכ"ו) מכתב תחת הכותרת "קול קורא לעזרת בני ישראל בארץ כוש", בו הדגיש כי אין שוני בין יהודי אתיופיה לשאר יהודי הגלויות, התריע על סכנת המיסיון המאיימת על העדה, וקרא לפעול להצלתה. בעקבות קריאות אלו החלו לצאת משלחות סיוע לקהילות היהודיות באתיופיה.
ב-26 במאי 1872 (י"ח באייר ה'תרל"ב) עזב את קושטא לאחר שהתפטר מתפקידו בהסכמת הסולטאן במטרה לעלות לישראל, וחזר לאדירנה להיפרד ממשפחתו ומכריו. בסוף חודש אב של אותה השנה הגיע בהפלגה ליפו, והתקבל שם על ידי הרב רפאל מאיר פאניז'ל והרב יעקב שאול אלישר. בהגיעו למוצא בתחילת חודש ספטמבר (ראש חודש אלול), יצא לקבל את פניו הראשון לציון הרב אברהם אשכנזי, בליווי 50 רבנים מהעדה הספרדית, ומשם נכנס לירושלים כשהוא מלווה בשיירת כבוד של חיילים, ראשי דתות וקונסולים, כשהוא רכוב על סוס.
בירושלים ייסד את ישיבת "חסד ואמת" ולמד בה יחד עם רבני העיר. בתקופה זו החל לפעול להרחבת היישוב היהודי, והרב צבי קלישר, שראה בו את האדם המתאים לפעילות בניית הארץ, ניהל עמו חלופת מכתבים, ושכנעו לייסד וועד לרכישת קרקעות ולעמוד בראשו. מטרת הוועד, ששמו "החברה ליישוב א"י", הייתה לרכוש קרקעות ולייסד מושבים עבור חקלאים עבריים. הרב גירון הציע לרב קלישר לרכוש חלקת אדמה גדולה באזור יפו, וראשי החברות ליישוב ארץ ישראל בגרמניה התאחדו ושלחו לו סכום כסף כמקדמה. בנוסף התכונן לרכישת שטח אדמה באזור ירושלים עבור עולים מבוקרשט, ועדכן את הרב קלישר על אפשרות לרכוש את חלקת האדמה שבה נמצאת מערת קבר שמעון הצדיק.
הלך לעולמו לפני שהשלים את הרכישות ב-4 בפברואר 1874 (י"ז בשבט ה'תרל"ד), ונקבר בחלקת הספרדים שבהר הזיתים.
לקריאה נוספת
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 201)
- דוד תדהר (עורך), אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (עמ' 362 - 363)
קישורים חיצוניים
- יקיר איסטרוג גירון, בספר יהודי המזרח בארץ ישראל, באתר HebrewBooks
- דוד תדהר (עורך), "רבי יקיר גירון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 362
הערות שוליים
| הקודם: הרב יעקב אביגדור |
רבנים ראשיים של האימפריה העות'מאנית | הבא: הרב משה הלוי (רב) |
