רבי יששכר אבולעפיה
| לידה |
ה'תפ"ו איזמיר, טורקיה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
ה'תקמ"א (בגיל 55 בערך) סופיה, בולגריה | ||
| תאריך עלייה | 1740 | ||
| אב | רבי חיים אבולעפיה | ||
| |||
רבי יִשָּׂשׂכָר אַבּוּלְעָפִיָה (1726, ה'תפ"ו – 1781, ה'תקמ"א) היה רב ושד"ר, רבה של קהילת יהדות סופיה.
ביוגרפיה
רבי יששכר נולד באיזמיר, בנם השני של רחל ורבי חיים אבולעפיה, שכיהן באותה עת כרבה של יהדות איזמיר.
בשנת 1740 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בשנת ה'תק"ד (1744) נפטר אביו, ורבי יששכר הצטרף לאחיו הבכור, רבי יצחק, בהנהגת הקהילה היהודית בטבריה.
בשנת 1766 נשלח כשד"ר מטעם קהילת טבריה לטורקיה, ליוון לבולגריה ולאיטליה. בהיותו בליבורנו בשנת 1767 חתם על הסכמתו על הספר "יד מלאכי" מאת רבי מלאכי הכהן.
באחד מסבבי שליחותו, בהגיעו לסופיה בשנת 1772, נבחר לרב הקהילה והשתקע שם. נפטר בסופיה.[1]
תואר על ידי בני דורו כבעל חסידות מופלגת והשפעה רבה במקומות שבהם פעל.[1]
מספריו
- ושרי ביששכר, בהוצאת מכון יד הרב זריהן, תשפ"ב.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "אבולעפיה, יששכר", האנציקלופדיה העברית (כרך א), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ט, עמ' 104
| תקופת חייו של רבי יששכר אבולעפיה על ציר הזמן |
|---|
 |
יששכר אבולעפיה37878337Q124325677