רבי מרדכי סנדר קופשטיין
 | |||||
| לידה |
1875 תרל"ה האימפריה הרוסית (בתחומי ליטא של ימינו) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1954 (בגיל 79 בערך) ג' בסיוון תשי"ד ירושלים, ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה, ירושלים | ||||
| תאריך עלייה | 1924 | ||||
| מקום פעילות |
ראדין, האימפריה הרוסית ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||
| תחומי עיסוק | רב | ||||
| תקופת פעילות | 1897, תרנ"ז – 1954, תשי"ד (כ־57 שנים) | ||||
| בני דורו | רבי ישראל מאיר הכהן | ||||
| בת זוג |
אסתר (לבית כ"ץ) פנינה-פרל (לבית כגן) | ||||
| אב | רבי יעקב הלוי קופשטיין | ||||
| אם | חיה רייזל (לבית גולדשטיין) | ||||
| חותנים |
רבי זכריה מנדל כ"ץ רבי יוסף יוזפא כגן | ||||
| חתנים | יהודה גולן | ||||
| מספר ילדים | 3 | ||||
| |||||
| תפקידים נוספים | |||||
| ממייסדי התאחדות הרבנים פליטי רוסיה ושאר ארצות | |||||
הרב מרדכי סנדר הלוי קופשטיין (תרל"ה, 1875 – ג' בסיוון תשי"ד, 4 ביוני 1954) היה רבה של ראדין ומראשי "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות" בארץ ישראל.
ביוגרפיה
נולד בליטא למשפחת רבנים. אביו הרב יעקב הלוי קופשטיין היה רבה של ניימנצין שעל יד וילנה, ומחבר הספרים "פרי יעקב", "בית לוי" ו"תורת הלויים". אמו חיה רייזל היא בתו של יהודה לייב גולדשטיין. הוא נקרא על שם סבו, הרב מרדכי סנדר הלוי קופשטיין. סבתו, אשת מרדכי סנדר, הייתה נכדת הרב אלימלך אייזנשטט, רבה של לידה.
נישא לאסתר, בתו של הרב זכריה מנדל כ"ץ, רבה של ראדין. היא נפטרה כבת 22, בשנת תרס"ד, והוא נישא בשנית לבת אחיה הרב יוסף יוזפא כגן, פנינה-פרל, אחותו הבכורה של "הרב הנזיר" דוד כהן.[1] בארץ עבדה רעייתו כמנהלת המשק של בית החולים ביקור חולים, ושימשה כנשיאה של ארגוני חסד כגון "עזר יולדות", "חונן דל" ועוד.[2] היא נודעה כאישה מרשימה בהופעתה ובעלת השכלה בולטת, ובייחוד נודעה בבקיאותה במקרא.[3] היא נפטרה בשנת תשכ"ח.[4]
לאחר פטירת חותנו, בשנת תרנ"ז (1897) התמנה תחתיו כרבה של ראדין. ביתו היה מול ביתו של החפץ חיים. הם היו מיודדים ופעלו יחדיו בענייניה הדתיים של העיר.[5] הוא החזיק בתפקידו עד עלותו ארצה.
בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בשנות ה-30 היה ממייסדי "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא" והוא עמד בראשה, לצדם של הרב יהושע צימבליסט ("ר' יהושע מהורודנה") והרב שמואל קיפניס. בהמשך נקרא הארגון התאחדות הרבנים פליטי רוסיה ושאר ארצות.
הרב קופשטיין נפטר בג' סיון תשי"ד, יוני 1954[6] ונקבר בבית הקברות סנהדריה שבירושלים[7].
משפחתו
- בנו חיים מנדל נפטר בשנת 1934 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
- בנו, אלימלך-מילטון, למד בישיבת מרכז הרב[8] והיה רב בארצות הברית (נפטר בתשמ"ו).[9]
- בתו הייתה נשואה ליהודה גולן, איש משרד החוץ.
אחיו הרב יהודה קופשטיין היה רב בקנטון, אוהיו. בן אחותו היה הרב מרדכי רוגוב, מחבר הספר "עטרת מרדכי".[10]
הערות שוליים
- ↑ הילה וולברשטיין ושמחה רז, איש כי יפליא, ישראל תשע"ז, עמ' 33. לתמונה משותפת של הרב קופשטיין והרב הנזיר ראו שם, עמ' 25. תמונה נוספת של הרב קופשטיין נדפסה אצל הרב מנחם קמפינסקי, בין שני כהנים גדולים, אלעד תשע"ה, עמ' 105
- ↑ מתה הרבנית פנינה קופשטיין, הצופה, 7 בפברואר 1968, עמ' 4
- ↑ ראו: הרב שאר-ישוב כהן, הרבנית מראדין, הצופה, 13 בפברואר 1968, עמ' 4; יחיאל פריש וידידיה הכהן, האיש על העדה, חיפה תשע"ג, עמ' 37; הילה וולברשטיין ושמחה רז, איש כי יפליא, ישראל תשע"ז, עמ' 32. לתמונתה ראו שם, עמ' 21
- ↑ כרטיס הקבר של הרבנית פנינה קופשטיין בבית העלמין סנהדריה.
- ↑ יומן הרב הנזיר, בעריכת הראל כהן וידידיה הכהן, הוצאת נזר דוד תשע"ט, עמ' 202. לעדויות ששמע מפיו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא אודות החפץ החיים, ראו: חג הסוכות: שיח איש, מכון הרצי"ה תשע"ז, עמ' צא-צב.
- ↑ הרב ס.ה. קופשטיין, הצופה, 4 ביוני 1954
- ↑ הרב מראדין למנוחות בירושלים, הצופה, 8 ביוני 1954
- ↑ שערי ציון [יג, א-ב], תשרי-חשון תרצ"ג, עמ' מא; הרב מנחם קמפינסקי, בין שני כהנים גדולים, אלעד תשע"ה, עמ' 116.
- ↑ ערכו, באתר Geni
- ↑ עטרת מרדכי - חלק ב, ניו יארק, תשכ"ח, באתר היברובוקס
מרדכי סנדר קופשטיין37402668Q18121751