רבי צבי הירש ברוידא (סלנט)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי צבי ברוידא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי צבי הירש ברוידא
מקום פעילות אלסיאד, סלנט
פטירה תרכ"ה
סלנט, ליטא
תחומי עיסוק ראש ישיבה, אב"ד, מרא דאתרא
תלמידיו רבי יוסף זונדל מסלנט, רבי ישראל סלנטר, רבי שמואל סלנט, רבי אלכסנדר משה לפידות, רבי אליהו לוינזון, רבי בנימין רבינוביץ' והרב נתן פרידלנד ועוד.
צאצאים חתניו: רבי משה צייטלין ורבי שמואל אביגדור תוספאה

רבי צבי הירש ברוידא (כונה גם: רבי הירשל סלנטר; נפטר בערך ה'ת"ר[1]) היה רב, אב"ד וראש ישיבה בעיר סלנט, ליטא.

ביוגרפיה

שנת לידתו ונעוריו לוטים בערפל. אביו היה רבי אהרן ברוידא אב"ד קלווריה[2], נכדו של רבי אברהם ברודא, מגדולי חכמי ורבני יהדות אשכנז בדורו ואבי משפחת ברוידא. למד בישיבת וולוז'ין אצל רבי חיים מוולוז'ין[3].

כיהן כרב באלסיאד שבטלז[4] ולאחר מכן מונה לרבה של סלנט, שם ניהל בית מדרש ועל שמה התפרסם.

נודע בדורו כאחד מגדולי התורה המובהקים, ובמיוחד בהעמקתו בדברי התוספות, אותם עשה כמקור לפסקיו[5], עד שכינוהו "רבי הירשל תוספות". רבי עקיבא איגר כינהו "הרבי הגדול רבי הירש"[6]. במשך כ-30 שנה נהג ללמוד בעמידה, עד שחלה ברגליו ונותר נכה[7]. נהג ללמוד מידי ערב שבת את כל מסכת שבת[8]. נודע כמחמיר בייחוד בהלכות שבת[9]. הוקיר את חכמת הדקדוק וציווה לתלמידיו ללומדה[10]. מנהגו היה להתהלך בבגדים פשוטים כאחד העם[11]. אם אירע שהתעורר אצלו פקפוק בהוראתו אחר שכבר שב השואל לביתו, היה מצוה להחזיר אליו את השואל כדי לעיין שוב בדבר[12].

מפסקיו: במקום שרוב הציבור מתפללים תפילת ערבית של שבת לפני שקיעת החמה, ומיעוטם לאחר השקיעה, אין למנין השני לומר ברכת מעין שבע[13]. כן פסק שאין לשנות ולשים קופות צדקה אחרות במקום הקופות לעניי ארץ ישראל[14]. במחלוקת על ש"ס סלאוויטא עמד לצידם של מדפיסי סלאוויטא[15]

בין תלמידיו היו: רבי יוסף זונדל מסלנט, רבי ישראל סלנטר, רבי שמואל סלנט, רבי אלכסנדר משה לפידות, רבי משה יצחק מפוניבז' ופלונגיאן, חתניו: רבי משה צייטלין ורבי דוב בער ליפשיץ. שבעה אלו כונו "שבעת קני המנורה"[8]. כן למדו אצלו: רבי אליהו לוינזון, רבי בנימין רבינוביץ' מווילקומיר (אבי האדר"ת), רבי גרשון תנחום ממינסק, הרב נתן פרידלנד ומרדכי פלונגיאן.

משפחתו

אחיו היו: רבי בנימין ברוידא, רבה של הורודנא; רבי אריה לייב ברוידא, ממלא מקום אביו בקלווריה; רבי דובער ברוידא, רבה של זבלודוב; רבי זאב וולף ברוידא, רבה של סרדיק; רבי יוסף ברוידא מטיקטין.

בנו רבי איצל'ה. חתניו היו: רבי משה צייטלין, רבה של ראסיין; רבי לייב, רבה של קלווריה; רבי דב בער ליפשיץ רבן של דווינדבה ודסערניק; ורבי דוד שלמה מייזל מוילנא[16]. יש שמנו בין חתניו את רבי שמואל אביגדור תוספאה, רבה של קרלין ובעל 'תנא תוספאה'[17], אך יש שפקפקו בכך עקב מקורות סותרים, ושיערו שאפשר שהיה חתנו בזיווג שני[16]. כן נמנה בין חתניו רבי גוטל בנו של הגביר ר' אליהו נחמיה'ס, שבביתו התאכסנו הוא ותלמידיו[18].

לקריאה נוספת

  • רבי יהושע העשיל כ"ץ סינגר, זכרון בספר, וילנא תר"ס
  • מנחם מנדל פלאטו, אור ישראל מסלאנט, בני ברק תשע"ח, עמ' 121-126

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בהספד על רבי שמואל פושזיצער מבריסק מוזכרת פטירתו של רבי צבי הירש מסלנט שאירעה בשנה האחרונה, ההספד נמצא בתוך רבי יעקב מאיר פאדווא, נחלי מים, באתר היברובוקס. ורבי שמואל פושזיצער נפטר בכ"ט תשרי ה'תר"א על פי מצבתו וכפי שמובאת ע"י אריה ליב פינשטין, עיר תהילה, באתר היברובוקס
  2. ^ בן רבי חיים ברוידא, רבה של יאנוב; ואחיהם של רבי אברהם, רבה של סרעהיי וחבירו של הגאון מווילנה בתורת הנסתר, ושל רבי יצחק חריף ממיצ'ד.
  3. ^ יעקב זונדל וסרמן, מיקירי ירושלים, תל אביב תשל"ג, עמ' 175
  4. ^ יהדות ליטא (ספר קהילה), חלק ג', תל אביב תשכ"ז, עמ' 289
  5. ^ רבי ירוחם הלוי, חבר המאמרים, וילנא תרצ"ט, מאמר צד.
  6. ^ נחום סילמן, אדרת שמואל, ימי שמואל, עמ' תנט; דוב כ"ץ, תנועת המוסר, חלק א', עמ' 139
  7. ^ דוב כ"ץ, תנועת המוסר, חלק א', עמ' 162
  8. ^ 8.0 8.1 נחום סילמן, אדרת שמואל, ימי שמואל, עמ' תסב
  9. ^ עדות רבי ישראל מסלנט הובא בספר הזכרון בית קלם עמוד ר"ב
  10. ^ דוד בונימוביץ, מכתב מאליהו, וילנא תרס"ב עמוד 27, באתר היברובוקס
  11. ^ יעקב גליס, שבעים שנה בירושלים, עמוד כב, באתר אוצר החכמה
  12. ^ רבי ישראל מסלנט, אור ישראל, אגרת כ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  13. ^ רבי עזרא אלטשולר, תיקון דרך החיים, השמטות לסימן כט.
  14. ^ נחום סילמן, אדרת שמואל, ימי שמואל, עמ' תנט. נוסח הסכמתו לאיסור מופיע בקונטרס יצב גבולות בתוך תשובה כהלכה, עמוד קלה, באתר היברובוקס
  15. ^ יהודה שטרסר, מאורן של ישראל - ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) ראו שם בעמוד עח צילום ההסכמה
  16. ^ 16.0 16.1 משפחת רבי בנימין דיסקין מהורודנא - גרודנא, בבלוג "תולדות ושורשים - עצי משפחה".
  17. ^ עזריאל מאיר ברודא, משפחת ברודא פרק ראשון: הגאון ר' אהרן ברודא, ורשה, תרצ"ח. עמ' 29–33, באתר היברובוקס
  18. ^ דוד בונימוביץ, מכתב מאליהו, עמוד 32, באתר היברובוקס