רבי רחמים אריה אברהם ארייאש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי רחמים אברהם אריה הכהן ארייאש
מקום קבורה אזמיר
פטירה 1839
כ"ג באלול ה'תקצ"ט
מדינה האימפריה העות'מאנית
תפקידים נוספים פייטן, דרשן
רבותיו רבי יצחק גאטינייו
חיבוריו שפתי רננות
צאצאים הרב חיים יוסף הכהן ארייאש

הרב רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש (אריאש) (? - כ"ג באלול התקצ"ט) היה רב, דיין, דרשן ופייטן באזמיר. מחבר ספר שפתי רננות.

תולדותיו

מגדולי תלמידיו של הרב יצחק גאטינייו, מחבר ספר בית ישחק: ”דנהירנא כד הוינא טליא בימי חורפי מקדמוני שהייתי לומד תורה לפני מורי הרב בעל בית ישחק...” (שפתי רננות, דרוש עשירי). דרש בק"ק אורחים ובק"ק מחזיקי תורה, היה אחד מגדולי החזנים והפייטנים באזמיר, ושימש כשליח ציבור בשבתות חגים ומועדים, ובעיקר היה ידוע בחזנות המיוחדת שלו לשמחת בית השואבה[1]. הגאון מרן החבי"ף מעיד עליו:

ובימינו זכינו לשמוע לתרי גברי רברבי, הרב "כבוד יו"ט" והרב "שפתי רננות ז"ל כשהיו משוררים היו"ד דברות אין ספק דמלאכי מרום היו באים לשמוע...אשרי אזן דשמעה דלר הניחו אחריהם אפילו לשליש ולרביע

מ"י החסד,רמז תשכ"ג (דף קמ"ה ע"ב)

היה חבר בבית דינו של רבי רפאל יוסף חזן, מחבר שו"ת חקרי לב, וכן בבית דין לגיטין בראשותו של הרב שלמה חכים[2]. ידוע בענוותנותו הגדולה, עמה היה מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות[3]. רוב חיבוריו של הרב, אותם כתב במשך שנים רחמים נשרפו בשרפה הגדולה באזמיר בי"א באב התר"א[4], ורק מפני שאחד מן התלמידים לקח עמו חלק מכתביו של הרב, באותו היום, הם ניצלו מהשריפה[5].

נפטר בכ"ג באלול התקצ"ט (1839). ספד לו הרב חיים פלאג'י[6].

משפחתו

בנו היה הרב חיים יוסף הכהן, מחבר קונטרס קול רנה, שהיה חזן כאביו ונפטר בקיצור ימים. בנו של הרב חיים יוסף, ר' חיים עמנואל הכהן, נפטר בעודו בן 22 כש”ביום השלישי יו"ד לחודש תמוז שנת תרט"ו ויהי בחצי היום יצא מן הבית לילך לחנותו ומדי הלוכו עבר תחת כותל רעוע והוא לא ידע ונפל הכותל עליו ותפול מלוא קומתו ארצה וכסהו בעפר וכשהוציאוהו תחת הכותל תרדמה נפלה עליו ישאוהו על כתפיים חי נושא את עצמו ויביאוהו אל ביתו וישכיבוהו אל מטתו רפואה לא עלתה למחלתו. הנה מתתו. באור הששי יום י"ג לחודש הנזכר”.[7] לרבי חיים עמנואל היו שלושה ילדים: בתו ריינה, ובניו דוד ועמנואל חיים הנקרא על שם אביו. אחיו היה הרב נסים משה, שהגיה את ספרו ובן אחותו היה הגביר יצחק הכהן מירקאדו.

חיבוריו

שפתי רננות שער הספר
  • שפתי רננות (אזמיר תרכ"ג) - דרושים: שניים לשבת כלה,[דרושה הבהרה] שלושה לנישואין, הספדים, וביניהם הספד לרבו, הרב יצחק גאטינייו [8], לרבי רפאל אשכנזי בתוך שבעת ימי אבלו[9] לרבי יצחק אלגראנאטי ולבחורי חמד שנפטרו במגפה בשנת ה'תקע"ד[10], לרבי שלמה חכים[11], לחמותו[12], הספד מבן המחבר על בנו[7] והספדים על המחבר מאת אחיו ומהחבי"ף, ליקוטים על אבן העזר וחשן משפט וותשובות, וכן קונטרס שמות גיטין. בסוף הספר הדפיס אחי הכותב ארבעה פיוטים מהמחבר[13]. עם החיבור נדפסו גם דרושים וליקוטים מבן המחבר, הרב חיים יוסף, ונקראו בשם קונטרס קול רנה, ובו דרושים לנישואים, ולהספד אביו. לספר הסכמה מהרב חיים פאלאג'י, והקדמת אחי המחבר.
  • שירים שחיבר, המצויים בכת"י באוסף דב הכהן במכון יד בן צבי.
  • ראשית בכורי (כת"י) - שיטה על מסכת בכורות, המתוארת בכתביו של החבי"ף כ"שיטה מפוארה כ"י למכילתין להרב שפתי רננות ז"ל הנקראת ראשית בכורי ובע"ה שיבוא בקרוב לבית הדפוס"[14] ובספריו של הרב אברהם פאלאג'י[15].
  • חיבור על הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג[16].
  • חיבור על הלכות טומאת כהנים בטור[16].

הערות שוליים

  1. ^ מתוך הספד אחיו: ”ומכבד את ה' בקולו קול נעים ושר בשירים...ובשמחת בית השואבה במשמח אלקים ואנשים ומי שלא ראה שמחת בית השואבה כאן בבית הקדוש הזה לא ראה שמחה מימיו בהתלהבות גדול”
  2. ^ שפתי רננות, דף ע"א עמוד ב'
  3. ^ ברך את אברהם, סדר אחרי מות
  4. ^ הסכמת החבי"ף לספר שפתי רננות
  5. ^ שפתי רננות, דף עא עמוד א
  6. ^ נדפס בשפתי רננות דרוש י' להספד
  7. ^ 7.0 7.1 שפתי רננות, דרוש ב' להספד
  8. ^ דרוש א' להספד
  9. ^ דרוש ז' להספד
  10. ^ דרוש ג' להספד
  11. ^ דרוש ח' להספד
  12. ^ דרוש ט' להספד
  13. ^ דף ע"ח עמוד א
  14. ^ עיני כל חי, בכורות דף מ"ד עמוד ב
  15. ^ אברהם את עיניו, בכורות ל"ח ע"ב
  16. ^ 16.0 16.1 כך מעיד החב"ף בהסכמתו לספר שפתי רננות
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0