רבי שאול סתהון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שאול סתהון דבח
לידה 1851
ה'תרי"א
פטירה 15 ביוני 1930 (בגיל 79 בערך)
ה'תר"ץ
מקום פעילות עינטאב וחלב בסוריה, ובואנוס איירס בארגנטינה
תחומי עיסוק רבנות ודיינות

הרב שאול דוד סתהון דבח[1] (185115 ביוני 1930) היה רב העיר עינתאב שבסוריה, דיין בחלב והרב הראשי לקהילות היהודיות של יוצאי סוריה בבואנוס איירס שבארגנטינה.

ביוגרפיה

נולד בחלב שבסוריה בשנת 1851 (ה'תרי"א) לרב דוד סתהון. בילדותו התייתם מאביו, ודודו הרב משה סתהון-דבח (מחבר הספר "קהילת משה") גידלו בביתו. בשנת 1877, בגיל 26, מונה לחבר בית הדין בעיר. בשנת 1881 עבר לעיר עינתאב והחל לשמש בה כרב העיר, למשך עשר שנים. בשנת 1891 (ה'תרנ"א) חזר לחלב, וייסד בה ישיבה עם מסלול להכשרת אברכים לרבנים. בשנת 1912 (ה'תרע"ב) נסע לבקר את בניו שהתגוררו בבואנוס איירס שבארגנטינה, שם הוצע לו לכהן כרב הקהילות היהודיות של יוצאי חלב ודמשק בעיר, שמצבן הרוחני לא היה מזהיר בתקופה זו. הוא נענה בחיוב, ובפעילותו כרב פעל לשחיטה כשרה וייסד בעיר מספר מוסדות, בהם "אהבת צדק" וחברה קדישא "חסד של אמת".

נודע בעמדתו הדתית ובפיקוח הקפדני שהנהיג בנושאי דת וחינוך בעיר, ותיקן תקנה לפיה אין לחברי הקהילות לקיים גיור או ברית מילה לגרים, או לצאצאים מנישואי תערובת[2]. עמד בראש ארגון "יסוד הדת" שנוסד בחודש אפריל 1920, לצד אברהם פרדס, יוסף זאהד ומאיר מצרי, ובמסגרת ארגון זה ייסד בעיר תלמוד תורה. הוא התנגד לשימוש בשפה העברית כשפת ההוראה בתלמוד תורה, בטענה שאין לשנות מהמסורת שהייתה נהוגה בחלב, ובשל היותה "לשון הקודש"[3]. כן פעל בשיטה להרחקת עבריינים מהקהילה באמצעות פנייה לעיתונות היהודית בעיר.

נישא פעמיים. ארבעה בנים נולדו לו מאשתו הראשונה, ובן נוסף מאשתו השנייה.

הלך לעולמו ב-15 ביוני 1930 (י"ט בסיוון ה'תר"ץ) בבואנוס איירס.

חיבורו

  • דבר שאול - שו"ת על השולחן ערוך, מהדורה ראשונה בירושלים ה'תרפ"ז, ומהדורה שנייה בירושלים ה'תשנ"א

לקריאה נוספת

  • משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 488 - 489)
  • תולדותיו, בהקדמת המהדורה החדשה של ספרו, דבר שאול, בהוצאת הרב עזרא בצרי, ירושלים ה'תשנ"א (עמ' 7 - 12)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ השם דוד נוסף לו משם אביו, כנהוג בתקופה זו אצל חלק מיוצאי חלב.
  2. ^ לפי עדותו של הרב, נערכו בארגנטינה נישואי תערובת על סמך גיורים פיקטיביים. תקנה זו נועדה למנוע גיורים כאלו, והרב יעקב מאיר והראי"ה קוק תמכו בתקנה זו בכתב.
  3. ^ עם זאת, נעשה במוסד שימוש בשפה העברית כשפה משנית ללימוד יהדות ותלמוד.