רבי שלמה יהודה טבק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רבי שלמה יהודה ליב טבק (ה'תקצ"ב, 1832 - י"א בטבת, ה'תרס"ח, 16 בדצמבר 1907) היה ראב"ד סיגט, מגדולי פוסקי הונגריה בתקופתו. נודע בספרי השו"ת שלו, ערך ש"י ו"תשורת ש"י".

ביוגרפיה

נולד בסיגט, מחוז מרמורש לרב פסח צבי טבק, בגיל צעיר נסע ללמוד בגורליץ אצל הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים, ה"ייטב לב"; ואחר כך אצל רבי אברהם יהודה שוורץ מחבר "קול אריה". כשחזר לסיגט למד בישיבת המצטיינים של הרב יהודה מודרן בעיר.

נשא לו לאישה את צביה בת הגביר מרדכי ישראל מקריווה הסמוכה לסיגט. בשנת ה'תרי"ח (1857), התמנה רבו ה"ייטב לב" לרבה של סיגט, ומינה אותו לצידו לדיין ראשי. הוא כיהן בתפקידו זה חמישים שנה עד פטירתו. הוא נחשב לאחד מגדולי הלמדנים בעיר[1]. לפי הרב דוד שפרבר, החשיב הרב מאיר אריק את הרב טבק כגדול חכמי דורו[2].

בכ"ט בכסלו ה'תרל"ה נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא לו לאישה את מרים רובין, בתו של הדיין והמקובל הרב צבי אריה רובין, מחבר "אמרי בינה" על שיר השירים.

עשרת ספריו רחבי היקף מבחינה הלכתית, אך השמטת שמות השואלים ותאריכי כתיבת התשובות, אינה מאפשרת כמעט שימוש מחקרי-היסטורי בספריו[3].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספריו
אודותיו

הערות שוליים

  1. ^ שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, ירושלים תשס"ט, עמ' 220.
  2. ^ אפרקסתא דעניא, חלק א, סימן כ.
  3. ^ יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, עמ' מד.