רבי שמעון כץ מפרנקפורט
| לידה | מיינץ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1477 ה'רל"ז פרנקפורט | ||||
| מקום קבורה | פרנקפורט | ||||
| מדינה | גרמניה | ||||
| מקום פעילות | מיינץ, פרנקפורט | ||||
| כינוי | מהר"ש כ"ץ | ||||
| השכלה | ישיבת מיינץ | ||||
| השתייכות | ראשוני אשכנז | ||||
| רבותיו | זלמן שטן | ||||
| תלמידיו | מנחם אלדנדורף, דוד מו"ש | ||||
| בני דורו | מהר"ם מינץ, ר' ישראל איסרלן | ||||
| חתנים | ר' משלם זעמיל אפשטיין | ||||
| |||||
הרב שמעון כ"ץ (בספרות הרבנית: מהר"ש כ"ץ, כהן) היה רב וראש ישיבה בגרמניה במאה ה-15. הוא שימש כאב"ד פרנקפורט אחרי ר' נתן אפשטיין, ונודע כאחד מראשוני הרבנים ששימשו ברבנות בשכר וכיהנו כרבנים בשכירות הקהילה. עובדה זו הקשתה עליו להשליט את סמכותו כאב"ד על בני הקהילה בתחילת דרכו והוא נאלץ להיעזר ברבנים מבחוץ.
ביוגרפיה
נולד למשה, כנראה במיינץ, ונשא לאישה את רויזא (Roiss). היה קרוב משפחתם של ר' מנחם מאן בכרך מוורמייזא[1] ושל המהר"ם מינץ[2]. כמו כן, בתו הייתה אשתו השנייה של ר' משולם זעמיל אפשטיין מפרנקפורט, אחיו של ר' נתן אפשטיין[3].
בצעירותו למד ככל הנראה אצל ר' זלמן שטן במיינץ והוא אף הביא משמו שמועה הלכתית משם המהרי"ל, רבו של ר' זלמן שטן[4]. הוא התגורר במיינץ יחד עם גיסו וחתנו[2] ופתח שם ישיבה שהייתה כנראה משנית בחשיבותה לישיבתו של המהר"ם מינץ במיינץ. על כך שהחזיק ישיבה הוא הוצרך לשלם מס מיוחד שהיה נגבה בפתיחת זמן קיץ וזמן חורף, וידוע כי שילם את המס בשנים 1458- 1460. בשנת 1455 היה מעורב בסכסוך כספי שהובא לפני המהר"ם מינץ, שם נפסק לרעתו של ר' שמעון[2]. בסביבות 1456 ר' מנחם מאן בכרך מוורמייזא שלח שאלה לפני ר' נתן אפשטיין, המהר"ם מינץ ור' שמעון כ"ץ אך בשונה מר' נתן אפשטיין והמהר"ם מינץ הוא עדיין אינו מכונה "מורנו". בשונה מהרבה קהילות באותו הזמן, בהם כהונת שני רבנים במקביל הובילה למחלוקות, המהר"ם מינץ ור' שמעון כ"ץ חיו בשלום ודנו יחדיו בשאלות[5] ור' שמעון שימש כיד ימינו של המהר"ם מינץ וכדיין בבית דינו.
בשנת 1462 כבש אדולף השני מנסאו(גר') את מיינץ ובמהומות שפרצו איבד ר' שמעון את כל רכושו. עם חיסול הקהילה הוא נדד לפרנקפורט שם עקב היותו פליט, לא ניתנה לו רשות לעסוק בהלוואה בריבית ואף לא לגור בבית משלו. את המיסים שהיה חייב לעירייה שילמו עבורו חבריו והוא אף פנה לעירייה בבקשה להפחית את שיעורם. בשנת 1463, לאחר פטירתו של של ר' נתן אפשטיין מונה ר' שמעון לאב"ד הקהילה.
לדעת ההיסטוריון משה פרנק, בית הדין של ר' שמעון כ"ץ בפרנקפורט מהווה דוגמה לסמכות הרחבה שהייתה לבתי הדין באשכנז באותו הזמן. כמו כן, לפי הרב מרדכי הורוויץ הוא תיקן תקנה שאין אדם יכול לחייב את בעל דינו להתדיין בבית דין של עיר אחרת[6], תקנה הייתה כבר לפני כן בוורמס. לעומת זאת ההיסטוריון ישראל יובל מצביע על מציאות אחרת. עקב מצבו הכלכלי הירוד של ר' שמעון הוא נאלץ להיתמך בבני משפחתו העשירים, שהיו בפועל בעלי הדעה בקהילה. מציאות זו שרב מקבל משכורת או נתמך על ידי בני הקהילה לא הייתה קיימת עד אז מכיוון שהרבנים עבדו למחייתם כסוחרים או כמלווים בריבית. משום שר' שמעון נתמך על ידי בני הקהילה נוצר מצב שבעלי הדין של תומכיו חששו לעמוד מולם בדין אצלו שמא יטה את הדין לרעתם. מחותנו של ר' שמעון, הירץ אלדנדורף, טען כי זוהי תחבולת העניים, להכריח את בעלי הדין האמידים להיסחב למקום רחוק וכך יוותרו העשירים לעניים ללא דין עקב ההפסדים שייגרמו להם מהנסיעה הממושכת ממקום מגוריהם. טענה זו מקובלת על ידי הרב הורוויץ, ובאמת ר' שמעון כץ תיקן כי אי אפשר יהיה להכריח בעל דין להתדיין מקום אחר, אבל מכך שר' שמעון נזקק לעזרת רוב גדולי אשכנז, כולל שליחת מכתבים וקבלת סיוע מרב מרוחק כמו המהרי"ק מלמדת על מציאות מורכבת יותר שכללה ככל הנראה זלזול בבית דינו של ר' שמעון[7]. במקרה אחר, בעל דין של מישהו מפרנקפורט ברח מהעיר בלי להתייצב לדין בפני ר' שמעון ור' שמעון מיאן להעניק לבעל הדין השני כתב סרבנות המאפשר לו לגבות הוצאות הדין שנגרמו עקב הסרבנות, והמהר"ם מינץ נזף בו על כך[8]. בשנת 1470 התרתה מועצת העיר פרנקפורט בר' שמעון לבל ירחיק לכת בצעדיו כהוכמייסטר[9] (רב ראשי).
מתלמידיו הידועים לנו כיום, ר' מנחם ב"ר נפתלי הירץ אלדנדורף, ראשון סופרי היידיש בצפון איטליה. כמו כן ר' דוד מו"ש מביא ממנהגיו[10].
ר' שמעון כ"ץ נפטר בשנת 1477 ונקבר בפרנקפורט. הרב מרדכי הורוויץ מוסר שהוא מצא את שרידי המצבה שלו ונשארו בה המילים: "החכם הגדול ר' שמעון הכהן... קונן, ראש ישראל, ארון התורה..[11]."
לקריאה נוספת
- ישראל יובל, חכמים בדורם, עמ' 135- 148.
- משה פרנק, קהילות אשכנז ובתי דיניהן, עמ': 14(הערה 2), 92(1), 98(5), 113.
- הרב מרדכי הורוויץ, רבני פרנקפורט, עמ': 17- 19; 189.
הערות שוליים
- ↑ שו"ת מהר"ם מינץ סימן כה.
- ^ 2.0 2.1 2.2 שו"ת מהר"ם מינץ סימן לט.
- ↑ חכמים בדורם עמ' 235.
- ↑ חידושי מהר"ז בינגא עמ' כה, הוספות לספרי מהרי"ל, מכון ירושלים עמ' סד.
- ↑ שו"ת מהר"ם מינץ סימן כא, סדר הגט למהר"י מרגלית עמ' קעט.
- ↑ הרב מרדכי הורוויץ, רבני פרנקפורט עמ' 18.
- ↑ חכמים בדורם עמ' 140.
- ↑ שו"ת מהר"ם מינץ סימן פג.
- ↑ חכמים בדורם עמ' 144.
- ↑ חכמים בדורם עמ' 147.
- ↑ רבני פרנקפורט עמ' 19.
שמעון כץ מפרנקפורט41204094Q134719507