רב יהודה הינדואה
| השתייכות | הדור השלישי לאמוראי בבל |
|---|---|
| תלמידיו | לדעת ריב"ק - רב שמואל בר יהודה |
| בני דורו | מר זוטרא |
| ילדים | לדעת התוספות - רב שמואל בר יהודה |
רב[1] יהודה הינדואה היה אמורא בבלי בדור השלישי. לכמה דעות היה גר צדק.
אודותיו
לדעות רבות היה גר ובנו היה רב שמואל בר יהודה שלדעה אחת התגייר יחד עם אביו[2], ולדעה אחרת אמו של רב שמואל בר יהודה הייתה מישראל[3]. אך לפי רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא רב יהודה הינדואה לא היה גר, ומה שמקובל לייחס את רב שמואל בר יהודה כבנו, כי הוא רב יהודה הינדואה גיירו ועל דרך "שכל המלמד את בן חברו תורה, כאילו ילדו"[4].
מוצאו היה מארץ "הינדואה"[5] - לפירוש רש"י היא ארץ כוש[6] ולפירוש בעל הערוך היא ארץ חוילה[7].
בתלמוד מסופר שמר זוטרא עלה לבקרו לפני פטירתו ומאחר שרב יהודה הינדואה היה גר, לא היו לו יורשים חוקיים[8], זכה מר זוטרא בעבדו לאחר פטירתו[5]. ולפי גירסת ריב"ק, לא רב יהודה היה הגר - רק שהוא סיפר על גר שמר זוטרא עלה לבקרו.
בתלמוד
נזכר בתלמוד באגדות רבה בר בר חנה כשרב יהודה הינדואה מספר: פעם אחת הפלגתי בספינה וראיתי אבן טובה שהקיף אותה תנין, וצוללן ירד להשיג את האבן ואז ניסה התנין ניסה לבלוע את הספינה והגיע עורב וחתך את ראש התנין והמים הפכו לדם, והגיע תנין אחר ונטל את האבן ותלה אותה על התנין הראשון והוא קם לתחייה ואז ניסה שוב לבלוע את הספינה והגיעה ציפור וחתכה את ראשו. אחר כך נטלו אנשי הספינה את האבן ובספינה היו שתי ציפורים מלוחות וכשהניחו את האבן עליהם הם עפו יחד עם האבן[9]. פירושים שונים ניתנו לסיפור זה על ידי מפרשי התלמוד כשחלקם ממפרשים את הסיפור כאלגוריה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ יש ראשונים הגורסים בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"א עמוד א' "רבי", ולפי זה היה אמורא מוסמך בארץ ישראל (ראה כאן). אמנם התוספות לא גורס כלל לא "רב" ולא "רבי", ולפי זה או שהיה אמורא לא מוסמך, כשמואל, או שכלל לא היה מהאמוראים
- ↑ תוספות, מסכת יבמות, דף ק"א עמוד ב', ד"ה ואנא גר אנא; תוספות, מסכת נדה, דף מ"ט עמוד ב', ד"ה חדא לאתויי גר.
- ↑ ר"י הזקן (תוספות, מסכת יבמות, דף ק"ב ע"א, ד"ה "לעניין חליצה").
- ↑ ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין, תשנ"ד, עמ' ע"ה, רב יהודה הנדואה.
- ^ 5.0 5.1 תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ב עמוד ב'.
- ↑ רש"י, מסכת קידושין, דף כ"ב עמוד ב', ד"ה הנדואה.
- ↑ רבי נתן מרומי, הערוך, אות י', ערך הנדוי.
- ↑ על אף שרב יהודה בר שמואל היה בנו, אולם ההלכה אומרת כי גר לאחר שמתגייר אין קרוביו עד שנתגייר נחשבים כקרובים הלכתיים ובנו רב שמואל נולד לפני שהתגייר.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ד עמוד ב'.