אמוראי בבל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מסירת התורה

אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד אימורתיהם ופסקיהם רוכזו בתלמוד בבלי.

היסטוריה

בבל הייתה מרכז תורני גדול בתקופת התלמוד, ופעלו בה שתי מתיבתות ישיבת סורא מיסודו של רב וישיבת נהרדעא מיסודו של שמואל, שבהמשך נדדו למספר מקומות בהתאם למגורי ראש המתיבתא.

בנוסף למתיבתות הראשיות פעלו בבבל מספר ישיבות סידרא כגון ישיבת מחוזא ישיבת פום נהרא ישיבת נרש ועוד. תלמידי הישיבות הבבליות שחיו ופעלו בערי בבל מסרו את מסורות התורה שבעל פה שלמדו בישיבות, ולימים הועלו מסורותיהם בתלמוד הבבלי.

תקופת אמוראי בבל נמשך מאז ימי רב ושמואל, עד לתקופת רב אשי ורבינא. תקופה זו נמשכה כשבעה דורות ונסתיימה בחתימת התלמוד.

דרכם בלימוד

התלמוד בבלי

ערך מורחב – תלמוד בבלי

כאמור, דברי אמוראי בבל כונסו בתלמוד בבלי, התלמוד בבלי ערוך סביב המשנה כך שהתלמוד מביא את המשנה ואחר כך מביא את פירושי האמוראים לנאמר בה. בנוסף מובאים גם פסקי הלכה שונים מאת האמוראים, מעשים והנהגות מאת האמוראים וביאורים לבריתא והתוספתא ואגדות, כשכל אחד מאלו משויך לאחת מהמשניות.

התלמוד התחבר על ידי רב אשי ורבינא ובני ישיבתם, אך הבסיס לתלמוד נערך כבר בימי אביי ורבא, התלמוד נכתב על כל המסכתות הנוגעות לזמן שאחרי חורבן הבית.

התלמוד בבלי הפך ללימוד המרכזי בחיי היהודים בכלל והישיבות בפרט, ולבסיס לפסיקת ההלכה היהודית.

רשימת אמוראי בבל בולטים

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספרים מקוונים

מאמרים

מתוך אתר פשיטא:

מאמרים מהספר מבוא לתורה שבעל פה (בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1991-1996):


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
אמוראי בבל22580970

  1. רבי נתן מרומי, ספר הערוך, ערך רב, עמוד 288, באתר היברובוקס