רב פפא בר אבא רישבא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רב פפא בר אבא רישבא
תחומי עיסוק ישנם גרסאות בתלמוד ולפיו היה אמורא
תפקידים נוספים צייד
בני דורו רבי אבא

רב פפא בר אבא רישבא חי בדור השלישי של האמוראים. מהתואר 'רב' יש להסיק שהיה מן האמוראים. אולם לפי הרבה גרסאות הוא לא מופיעה בתור 'רב' ולפיו אין ראיה שהיה מהאמוראים. ישנם סבורים שהוא לא היה היה אמורא.

שמו

היה "רישבא" שפירושו בארמית צייד. לפי הערוך יש לנקד רִישְׁבָּא עם חיריק ולא רֵישְׁבָּא עם צירי שמשמעותו נשיא כיוון שהוא נוטריקון ריש בית אב[1].

מהמסופר אודותיו בתלמוד

בתלמוד[2] מובא שכדי לצוד את החיות הוא היה זורק בהם חץ שהיה פוגע בכליותיהן. פגיעה זו הייתה עלולה לגרום למותן מה שהיה גורם לאיסור אכילתם על פי ההלכה מדין נבלה, משום כך הוא היה מקדים ושוחט אותן לפני מיתתן, אולם כיוון שלפי ההלכה חיות שסופם למות מחמת פציעה או חולי מוגדרים כטרפה שגם הם אסורים באכילה אז שאלו את רבי אבא מה דינם והוא פסק שהן מותרות כיון שפציעה כזו יש לה רפואה על ידי סם.

אם היה אמורא

בגרסאות של התלמוד כיום הוא מופיעה כ'רב' פפא בר אבא רישבא. ישנם שרצו לזהותו אם רב פפא בר אבא, רבי יעקב צבי יאליש טוען שזה לא מסתבר כיוון רב פפא בר אבא רישבא חי בדורו של רבי אבא שזה הדור השלישי של האמוראים ואילו רב פפא בר אבא מוזכר בתלמוד עם אמוראים שחיו בדור החמישי[3]. אך כמה מכתבי היד הקדומים של פירושי הראשונים הוא נזכר יחד עם רבא[4].

מאידך בהרבה גרסאות עתיקות של התלמוד מופיע 'דבי' פפא בר אבא רישבא, שמשמעותו אנשי ביתו של פפא בר אבא רישבא[5]. רבי יחיאל היילפרין אף מעיר שרבי אברהם זכות לא מביאו בספרו "יוחסין" בין שאר האמוראים מה שמראה שהוא לא החשיבו כאמורא. הוא מוסיף שגרסה זו מוכרחת כיוון שגם בגירסאות התלמוד כיום מובא הלשון שרב פפא בר אבא רישבא "באו" - בלשון רבים, לפני רבי אבא. וכן שלפני זה מוזכר בתלמוד "דבי יוסף רישבא"[6].

לקריאה נוספת

הערות שוליים