הרב יצחק רצאבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק רצאבי
הרב יצחק רצאבי.jpg
לידה כ"ד באלול ה'תשי"ג (בן 68)
כפר סבא
מקום פעילות בני ברק
השתייכות יהדות תימן
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד
רבותיו הרב נסים רצאבי (אביו), הרב שלמה זלמן אוירבך
חיבוריו שולחן ערוך המקוצר ועוד
הרב רצאבי בצעירותו

הרב יצחק רצאבי (נולד בכ"ד באלול ה'תשי"ג) הוא פוסק תימני-ישראלי ומחבר ספרים, ממנהיגיה הבולטים של יהדות תימן.

קורות חייו

נולד בכפר סבא, שם בנוסף ללימודים בבית הספר הדתי סיני בעיר למד אצל אביו, הרב נסים (נחום), שהיה ראב"ד הכפר רצאבה (ער') שבמחוז דמאר, תימן.

החל מאלול ה'תשכ"ז למד במשך שש שנים בישיבת "קול תורה" בירושלים. לקראת נישואיו הוציא לאור את ספרו הראשון, "תגא דאורייתא".

עם נישואיו, בגיל 20, עבר ללמוד בכולל של המרכז לחינוך תורני בזכרון יעקב. לאחר כשנתיים עבר לשכונת נוה אחיעזר בבני ברק, שם הוא מתגורר עד היום.

בבני ברק למד ולימד בכולל "תורה ושלום", הנהיג את בית הכנסת המרכזי בנווה אחיעזר, והוסמך להוראה על ידי הרב שמואל הלוי וואזנר.

מאוחר יותר הקים את המכון ובית המדרש "פעולת צדיק" על שמו של מהרי"ץ, במסגרתו הדפיס את עשרות ספריו, בהם שו"ת "עולת יצחק" ו"שולחן ערוך המקוצר".

בתקופת קיומו של בי"ד "קהל יהודה" ליוצאי תימן, היה חבר בו יחד עם רבנים נוספים מעדת תימן.

השפעתו בקרב עדת תימן

הרב רצאבי הוא היותר מפורסם בקרב רבני תימן, דברי תורתו הם המקור המרכזי למנהגי והלכות יהדות תימן המובאים על ידי רבנים משאר העדות ומתוך העדה התימנית, והוא מוכר בתור "פוסק יהדות תימן"[1].

ספרו הבולט ביותר הוא שלחן ערוך המקוצר והוא הספר התימני המפורסם ביותר המובא בספרות היהודית בדורנו. הספר אף משמש הרבה רבנים המלמדים בעזרתו ועל פיו[2].

יש שאמרו שכל דרשותיו הם חידושים ולא ליקוטים, ואף קראו לו "מהרי"ץ של זמנינו"[3], והוסיפו שהרב רצאבי הוא "דוגמא שאפשר להיות רב גדול ובעל מעמד תורני אף בלי שום תואר רשמי כגון רב עיר"[4].

עמדותיו

הרב רצאבי שואף להמשיך את מסורתו של מהרי"ץ, שפעל לפני כמאתיים וחמישים שנה. את דרך פסיקתו הוא מסביר בשיעוריו וכן בחיבורו "קונטרס כללי מהרי"ץ"[5] שמובא בסוף חלק ג' בספרו "שולחן ערוך המקוצר". לדבריו, למרות שחכמי תימן קיבלו עליהם את הרמב"ם לפוסק - בדברים שבהם אין מנהג ידוע מכריעה דעתו של רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך, גם אם אינה כדעת הרמב"ם[6].

הרב רצאבי מסביר שיהודי תימן עזבו את שיטתו של הרמב"ם בכל הנוגע למיסטיקה, כגון שמות הקודש, קמעות, כישופים ושדים[7].

בתש"ע הביע תמיכה בנשים הלובשות שאלים ורעלות. לדבריו היה מנהג כזה בעבר בימי המקרא, בימי חז"ל ובעדות המזרח[8].

בכסלו תשפ"א התנו משפחות יוצאות תימן הטוענות שילדיהם נחטפו את אישורים לפתיחת קברי ילדיהם, באישור של הרב[9], והרב פרסם פסק הלכה להתיר זאת[10] ואף פירט את הפסק בשיעורו השבועי[11].

בית ההוראה

הרב רצאבי עומד בראש בית ההוראה 'פעולת צדיק', שבו רבנים העונים על שאלות ברוב שעות היממה.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
חלק מהמו"צים שהשתתפו בהילולת מהרי"ץ בתשע"ט

חברי בית ההוראה הבולטים[12]:

מחלוקות מפורסמות

  • חלק מרבני העדה התימנית סוברים שאין צורך להחמיר במה שלא נהגו להחמיר בתימן, בעוד לשיטת הרב רצאבי יש עניין להחמיר כיום משום שבתימן לא החמירו משום שהיה יותר קשה להחמיר מאשר במציאות של זמנינו, ומשום שיש הרבה דברים שהחמירו בהם אז והיום איננו מחמירים[13].
  • לאחר שהוציא הרב רצאבי את החוברת "נר יום טוב", שבה הוא מביע התנגדות לשיטת הרב עובדיה יוסף שגם יהודי תימן צריכים לנהוג לפי פסקי השולחן ערוך[14] הוציאו נגדו כמה מרבני תימן גילוי דעת שבו מחו על כך שכתב לדבריהם באופן מזלזל כלפי הרב עובדיה[15], אך רבים מהם חזרו בהם בטענה שהטעו אותם, וחלקם אף חתמו על מכתב הבהרה[16].
  • יש שטענו שנטייתו של המהרי"ץ אחרי הרמב"ם גדולה יותר מכפי שמציג זאת הרב רצאבי[21].

אירועים קבועים בראשותו

הרב רצאבי בדרשה המרכזית בהילולת מהרי"ץ תשע"ט בבית המדרש פעולת צדיק בבני ברק
  • הילולת מהרי"ץ - בכל שנה ביום כ"ח ניסן. לאירוע מגיעים מו"צים של בית ההוראה ורבנים שונים. כמו כן באירוע מחלקים פרסים לחתני שו"ע המקוצר.
  • הקבלת פני רבו - פעמיים בשנה בחוה"מ סוכות ופסח. לאירוע מגיעים מו"צים של בית ההוראה ורבנים שונים. האירוע מתקיים כל פעם במקום אחר בארץ.

ספריו

ספרים שיצאו ע"י מכון "פעולת צדיק"[23], בהכוונתו ועל פי פסקיו

בד"ץ פעולת צדיק

הרב רצאבי עומד גם בראשות בד"ץ פעולת צדיק המספק השגחה כשרותית[25].

החל מבערך שנת ה'תשס"א עד בערך ה'תשע"ה, היתה השגחה על שחיטת בשר ועופות, בשיתוף פעולה עם בד"ץ ישא ברכה[26] - השגחה ייחודית בכך שמלחה חתיכות קטנות[27] (הנקראת "מליחה מיוחדת") לפי מנהג תימן.

כיום יש השגחה על תבלינים וקליות לפסח[28] - ללא חשש של חוזר וניעור, יין יבש ומיץ ענבים[29] - לא מבושלים וללא שום תוספות (הכשרים לפי הרמב"ם), מצות רכות[30] ועוד.

כמו כן יש לבד"ץ השגחה על אתרוגים בסוכות[31].

משפחתו

נשוי לרות.

בניו:

  • הרב משה - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס 'בארות משה' על 'פסקי מהרי"ץ' ו'בנין משה' על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק"
  • הרב ישראל - מח"ס 'בארות ישראל' על 'פסקי מהרי"ץ' הלכות ספירת העומר (עדיין בדפוס)
  • הרב שלמה - מח"ס 'בארות שלמה' 'פסקי מהרי"ץ' אבן העזר
  • הרב שאול - מחבר 'בארות שאול' על ספר זבח פסח
  • נסים
  • דוד

חתניו:

  • הרב נריה חובארה - ראש ישיבת 'פרי עץ חיים', רב קהילת 'תפארת תימן' בבית שמש ומח"ס 'בארות חיים' על 'פסקי מהרי"ץ' חושן משפט, ודיינים ועדות[32].
  • יאיר תאם - מנהל ישיבת 'פרי עץ חיים'.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לדוג' הרב שלמה צדוק - רב שיכון ג' בבני ברק, בכנס "הילולת מהרי"ץ" (שמארגן הרב רצאבי כל שנה) בשנת תשע"ז.
    והרב שלום צדוק - רבה של בני עי"ש, בכנס הקבלת פני רבי יצחק רצאבי בחול המועד סוכות התש"פ, בעיר יבנה
  2. ^ ראו באתר יד מהרי"ץ שהרב עזריה בסיס לימד כל יום את ציבור שומעי לקחו בספריו של הרב רצאבי. גם הרב נתנאל אלשיך מורה לתלמידיו ללמוד בספרי הרב רצאבי ומהם לדעת את ההלכה (למעט מקומות מסויימים שהוא חולק).
  3. ^ הרב שלמה קורח כאן
  4. ^ הרב שלמה קורח כאן
  5. ^ דבריו הובאו בפורום אלמדרש.
  6. ^ בקונטרס 'שיר המעלות לשלמה', נדפס בראש הספר מפי חכמים, בני ברק תשמ"ט, עמוד 17, כתב שהוא שמע דרך פסיקה זו מהרב שלמה קרוואני, חברו של אביו: "אמר לי: התשובה פשוטה - המנהגים כהרמב"ם והדינים כהשולחן ערוך. דבריו הקצרים הללו היו לי כקילורין לעיניים ועליהם בניתי שיטתי בהרחבה בקונטרס כללי מהריץ".
  7. ^ ראו מה שכתב כאן בהערה על הסכמת הרב פנחס קורח
  8. ^ השיעור השבועי מוצש"ק כי תצא התש"ע
  9. ^ המשפחות התנו את פתיחת קברי ילדיהם הנעדרים ב"פסק הלכה" מאת הגר"י רצאבי מתוך "קול העיר" של בני ברק בט' כסלו תשפ"א.
  10. ^ "פסק הלכה" בעניין פתיחת קברי ילדי תימן לצורך בדיקת דנ"א באתר יד מהרי"ץ.
  11. ^ שערי יצחק - מוצש"ק תולדות התשפ"א בעמוד 13.
  12. ^ מו"ץ בולט שהיה חבר בעבר הוא הרב אורן צדוק
  13. ^ לדוג' הרב נתנאל אלשיך כך מלמד בשיעוריו
  14. ^ רבנים תימנים מורדים במנהיגות הגר"ע יוסף, אתר בחדרי חרדים
  15. ^ גילוי הדעת. ראו גם התייחסות הרב רצון ערוסי לפרסום הקונטרס, אתר מורשת
  16. ^ http://www.maharitz.com/hordot/398.pdf עמ' 34,38,39
  17. ^ ראה במבוא לספר "אור ההלכה" של הרב מאיר ליאור לוי. ותוספת בהקבלת פני הרב רצאבי בסוכות תשע"ט. וראה עוד אריכות בספרים "והצדיקו את הצדיק", "שוכן לשבטיו" ובקונטריס "עין לא תשורני" שהודפס בסוף הספר "אורח לצדיק"
  18. ^ ראה כאן
  19. ^ בשונה מהג' הרפה שכן נהגית מהחיך (קרוב לרי"ש). ובניגוד למובא בספר יצירה שמוצא האות מהחיך בלבד.
  20. ^ שערי יצחק (שיעוריו של הרב רצאבי) ואתחנן תשע"ז כאן, החל מעמ' 12.
  21. ^ כך למשל הרב דוד צדוק, ספר מסכתא דמהרי"ץ, תשע"ד. לדבריו מהרי"ץ חזר בו משיטתו בילדותו, והשאיר את חיבוריו לעיתים ללא תיקון.
  22. ^ ראו גם מאמרו האותיות המשונות בספרי תורה מתימן שפורסם בספר מיצירות ספרותיות מתימן (חולון, התשמ"א), עמ' קס-קסו
  23. ^ ראה קטלוג באתר יד מהרי"ץ
  24. ^ ראה כאן
  25. ^ ראה הרחבה באתר יד מהרי"ץ
  26. ^ פלייר הבד"צים משנת ה'תשע"ג
  27. ^ עלון "פעולת צדיק" משנת ה'תש"ס - ראה עמ' 7-8
  28. ^ קטלוג
  29. ^ יין המשווק ע"י "מצות מסורת"
  30. ^ טעמו וראו ומצות מסורת
  31. ^ אתרוגי חיבת ציון
  32. ^ תגית: הרב נריה חוברה באתר המאורות