רב ששנא גאון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב ששנא גאון (חתם בשם משרשיא בר תחליפא) היה מראשוני גאוני ישיבת סורא. יש הרואים בו את פותח תקופת הגאונים[1], יש הרואים בו את אחרון הסבוראים[2] ויש הרואים בו חלק מתקופת מעבר בין הסבוראים לגאונים[3].

חייו

התמנה לגאונות לאחר פטירת רב הונאי גאון, משה גיל מתארך את כהונתו בערך לשנת 670[4], והרב גרשום הרפנס כותב שהחל לכהן בסביבות שנת 660[5].

היה הראשון מבין הגאונים שתשובות ממנו הגיעו לידינו.

לפי אברהם אבן דאוד, נפטר בשנת ד'תמ"ט (689 לערך)[2], אך כותבים מאוחרים הגיהו שנפטר בשנת ד'תכ"ט (669)[6].

מתשובותיו

לקריאה נוספת

  • מרדכי מרגליות (עורך), אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים כרך ב' עמ' 353.
  • יעקב גרטנר, עיון חדש בתשובה המיוחסת לרב ששנא, בתוך: "עיוני תפילה: מנהגים ותולדות", אלון שבות 2018, עמ' 323–330.

הערות שוליים

  1. ^ ר' מנחם המאירי פתיחה למסכת אבות (ה'תשכ"ד) עמ' 50
  2. ^ 2.0 2.1 רבי אברהם אבן דאוד, ספר הקבלה, סדר רבנן סבוראי (עמ' 62 במהדורת נויבאור תרמ"ח).
  3. ^ ראו בהרחבה אצל שלמה זלמן הבלין ויצחק יודלוב, "תורתם של גאונים" ואצל נפתלי יעקב הכהן, "אוצר הגדולים אלופי יעקב" א, פתח האוצר עמ' יד-יז.
  4. ^ "ממלכת ישראל בתקופת הגאונים", ה'תשנ"ז 1997
  5. ^ תשובת הגאונים גרש ירחים, ה'תשנ"ב 1992, עמ' יג (שם בשנה עברית: ד'ת"ך).
  6. ^ הרב אהרן היימאן, פתשגן הכתב על אגרת רב שרירא גאון חלק ג פרק ה עמ' 89
  7. ^ שערי תשובה סימן רצט, אוצר הגאונים יומא סימן רטז עמ' 62
  8. ^ הרא"ש (יומא סימן כג) ובנו רבי יעקב בן הרא"ש (ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תר"ה) מביאים תשובה זו בשם "גאונים" בסתמיות, וכן הוא באחד מכתבי היד של תשובות הגאונים. בייחוס התשובה לרב ששנא מפקפקים יואל מילר ויום טוב ליפמן צונץ (שניהם אצל מילר, מפתח לתשובות הגאונים, עמ' 22); לוי גינצבורג (גנזי שכטר חלק ב' עמ' 2–3) ועוד, ראו במאמרו של גרטנר ב"לקריאה נוספת".
  9. ^ שערי תשובה קנה
  10. ^ שערי תשובה סימן רסו
  11. ^ שערי תשובה שנ
  12. ^ שערי תשובה שנא
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0