אלון שבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלון שבות
סמליל אלון שבות.jpg
Alon Shvut new synagogue.JPG
בתי הכנסת המרכזיים בלב היישוב, 10/06
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע[1] ‎953 מטר
תאריך ייסוד 1970
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,974 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.2% בשנה
31°39′18″N 35°07′33″E / 31.6551033627911°N 35.1257897083184°E / 31.6551033627911; 35.1257897083184
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10

אַלּוֹן שְׁבוּת הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי תורני במועצה האזורית גוש עציון. שם היישוב מסמל את השיבה אל גוש עציון ההיסטורי ומציין את העץ הידוע בשם "האלון הבודד", אשר עומד במרכז הגוש. אלון שבות הוא הגדול מבין יישובי גוש עציון. היישוב הוקם בשנת 1970 ביוזמת משה מושקוביץ, איש משואות יצחק ותושב גוש עציון לפני נפילת גוש עציון בשנת 1948, שהקים את ישיבת הר עציון יחד עם הרב יהודה עמיטל. רב היישוב הנוכחי הוא הרב זאב וייטמן.

באלון שבות 730 משפחות שהם כ-3,500 נפשות, נכון ל-2021. היישוב מתנשא לגובה של 965 מטרים מעל פני הים והוא בין היישובים הגבוהים ביהודה ושומרון.

היסטוריה

אלון שבות הוקמה באמצעות הפקעת קרקעות פרטיות בצווים צבאיים[3].

היישוב אמור היה להוות מרכז קהילתי ובנייתו החלה ב-1968, אולם הגדרתו כמרכז קהילתי ניתקל בקשיים ביורוקרטיים רבים[4].

אלון שבות עלתה על הקרקע בכ' סיוון ה'תש"ל (1970), בסמוך לאלון הבודד שהיה לסמלו של הגוש, וראשיתו ביסודה של ישיבת ההסדר "הר עציון", שפעלה תחילה בכפר עציון. לדברי יגאל אלון, הוא היה האיש שהציע את שמו של היישוב[4]. שנה וחצי לאחר הקמתו, עברה הישיבה למיקומה החדש ויחד איתה עברו לאלון שבות בעיקר משפחות אנשי הישיבה.

את אלון שבות ייסד משה מושקוביץ, חבר משואות יצחק שהקים את ישיבת הר עציון יחד עם ראש הישיבה הראשון הרב יהודה עמיטל.

ההתיישבות הייתה ניסיון ראשון מסוגו להקים מרכז קהילתי, יישוב שאינו מבוסס על חקלאות ושירותים סביבתיים, אלא מהווה קהילה עצמאית מחד ומרכז אזורי מאידך[5], והצלחתו הפכה אותו לדגם שלפיו הוקמו יישובים חדשים אחרים ברחבי הארץ.

רב היישוב היה הרב גדעון פרל. כשהוא יצא לגמלאות החליף אותו הרב זאב ויטמן.

שכונות

היישוב אלון שבות מורכב מארבע שכונות:

  1. "גבעת העץ", השכונה הוותיקה הנמצאת בצפון היישוב.
  2. "גבעת הברכה". השכונה החדשה שאוכלסה בשנת תש"ס (2000), שמה נגזר מהעמק הסמוך ששמו עמק ברכה, ונמצאת בחלקו הדרומי.
  3. המאחז "גבעת החי"ש"[6] - שכונת קרוואנים במזרח היישוב. הגבעה נקראת על שם כוח החי"ש של ההגנה שישב במקום במלחמת העצמאות וחלש על כביש ירושלים-חברון (כיום כביש 60), ובכך חסם את דרכו של הלגיון הירדני לירושלים.
  4. "שכונת המשתלות" שנקראת על שם המשתלה שהייתה בשטחה, קודם הקמת השכונה.
  5. "שכונת מצפה היובל" היא השכונה החדשה שניבנת בצד הצפוני של היישוב.

שכונת גבעת העץ

עץ האלון ההיסטורי במרכז גוש עציון, ליד אלון שבות. העץ מזוהה מאוד עם גוש עציון ואף מופיע בסמל המועצה האזורית

גבעת העץ היה כינויו של משלט בגוש עציון מימי מלחמת העצמאות. נקרא על שם עץ האלון העתיק שבלט מעל לגבעה. כיום האלון נמצא ליד היישוב ואינו בולט בשל המבנים החדשים המעטרים את הסביבה. המשלט חלש על מרכז גוש עציון של תש"ח.

כיום יושבת על המשלט השכונה הוותיקה של אלון שבות שמשמרת את השם 'גבעת העץ'. בשכונה זו ניתן לראות עדיין חלק מחפירות המגינים של אותה תקופה.

בשכונה נמצא בית הכנסת האשכנזי המרכזי, סניפי תנועות הנוער בני עקיבא ואריאל, מרכז מסחרי ומרפאה של קופת חולים כללית. בסמוך לשכונה נמצא הקמפוס של ישיבת הר עציון, מכללת הרצוג ומכון צומת.

גבעת הברכה

השכונה נבנתה בין השנים תשנ"ח -תש"ס 1998-2000[7]. בשכונה נמצא בית הכנסת האשכנזי הדרומי ובית הכנסת הספרדי, מרפאה של קופת החולים מאוחדת, ספריה וצהרון של ארגון שלווה.

שכונת המשתלות

השכונה נקראת מצפה-צורים והיא נבנתה בשנת 2008 על שטח שהיה פעם משתלה, ולכן ידועה יותר בשם שכונת המשתלות. היא מורכבת משני רחובות עיקריים התוחמים אותה וצמודה לגבול הדרומי של היישוב ומונה 24 בתים שנבנו בסגנון מדורג.

שכונת היובל

ביוני 2022 החלה בניית שכונת היובל שנמצאת בגבול הצפון-מערבי של היישוב, בסמוך לשכונת גבעת העץ ולישיבת הר עציון.

מוסדות

ביישוב מוסדות חינוך, ישיבת הסדר (ישיבת הר עציון), מכללה ("מכללת הרצוג"), מכון צומת, סניף בני עקיבא, סניף אריאל, חמישה בתי כנסת פעילים, גני ילדים ומעון לתינוקות, סניף של קופת חולים מאוחדת וסניף של קופת חולים כללית, בנק מזרחי, מרכול, שני אולמות לשמחות, ספרייה מרכזית ומגרשי כדורסל, כדורגל וטניס המשרתים רבים מתושבי היישוב. בתי הספר היסודיים והתיכוניים שבהם לומדים רוב תלמידי היישוב (וגם תלמידים מיישוביי גוש עציון האחרים) נמצאים בגבעה הצהובה הסמוכה ליישוב.

סמוך ליישוב נמצאים גם האתר הארכאולוגי של גבעת החי"ש (נקרא גם 'חרבת סאוויר') ובו שרידי יישוב יהודי מהמאה השלישית לפני הספירה ויקב גוש עציון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלון שבות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, מסמך מ-1969 חושף: הצנזורה פסלה ידיעות על הקמת ההתנחלויות הראשונות כדי להימנע מביקורת ציבורית, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2016
  4. ^ 4.0 4.1 אודי מנור, יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית, עמ' 257
  5. ^ אהרן דולב, אלון שבות מעשים ומחדלים, מעריב, 25 בדצמבר 1970
  6. ^ יזכור - אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, גלעד 'גבעת החי"ש', באתר https://www.izkor.gov.il/en_4dc8871e150597d81b09ff53af763e69, ‏שנת 2008
  7. ^ תמונות מגבעת הברכה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0