רובע התעלות של אמסטרדם
 | |
| מבט אווירי על אזור התעלות | |
| מדינה |
 הולנד |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2010, לפי קריטריונים 1, 2, 4 | |
אמסטרדם, בירת הולנד, ידועה בכינוי "ונציה של הצפון" בזכות רשת התעלות שלה, הנמתחת לאורך של למעלה מ-100 קילומטרים, ובהם כ-90 איים ו-1,500 גשרים. שלוש התעלות הראשיות - הרנחראכט, פרינסנחראכט וקייזרסחראכט - נחפרו בתור הזהב של הולנד במאה ה-17, ויצרו חגורות קונצנטריות מסביב לעיר, הידועות בכינוי חראכטנחורדל. לאורך התעלות שוכנים 1,550 מבנים מונומנטליים. טבעת התעלות מהמאה ה-17, לרבות שלוש התעלות שלעיל, הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-2010.
היסטוריה
אמסטרדם הוכרזה כעיר ב-1306, ובשלהי ימי הביניים הייתה לאחד ממרכזי הסחר הימי החשובים ביותר באזור. ב-1369 הצטרפה העיר לליגה ההנזטית, עמה קיימה קשרי מסחר ענפים. למרות התפתחויות אלה נותרה אנטוורפן כמרכז הסחר הימי הראשי של הים הצפוני וארצות השפלה. שמה של העיר נגזר משילוב בין המילים Amstel (הנהר שלמרגלותיו היא שוכנת) והמילה Dam (סכר), על שם סכר גדול שנבנה על מנת להגן על העיר מפני מי הים. התפתחותה של העיר הואטה בגלל אדמות הביצה שהקיפו אותה, וכתוצאה מכך החל תהליך הדרגתי לייבוש הביצות במקביל לבניית בתי מגורים על תילי אדמה. גבול העיר באותה עת סומן על ידי תעלת סינגל שניקזה את מי הביצות והגנה על העיר מפני פלישה צבאית. בשלהי המאה ה-15 נבנו בעיר ביצורים.
ארצות השפלה עברו ב-1515 לשלטונו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", ולאורך המאה ה-16 פרצו שורה של מרידות על רקע סוגיות דת מאחר שהאוכלוסייה המקומית נטתה לתמוך ברפורמציה, בעוד שקרל היה קתולי אדוק. ב-1581 הכריזו שבע פרובינציות על הקמת הרפובליקה ההולנדית, ולאחר מכן החלה הגירה לאמסטרדם של הוגנוטים מצרפת, משפחות יהודיות וסוחרים מאנטוורפן, וזאת בשל הסובלנות הדתית באופן יחסי בהייתה בעיר. היחסים הצבאיים עם ספרד המשיכו להיות מתוחים, אך למרות זאת חל גידול בפעילות המסחר הימי בעיר. ב-1602 וב-1621 הוקמו חברת הודו המזרחית ההולנדית וחברת הודו המערבית ההולנדית בהתאמה, על מנת לסחור עם האוקיינוס ההודי ועם יבשת אמריקה. ב-1648 הוכרה הולנד כמדינה עצמאית במסגרת שלום וסטפליה, וכתוצאה מכך חלה עלייה רבה בחשיבותה.
כתוצאה מהתפתחותה המהירה של אמסטרדם בשלהי המאה ה-16 לא נותר עוד מקום לבנייה חדשה בגבולות שהותוו על ידי הסינגל. בפרויקט בנייה רחב למטרות הגנה ופיתוח אורבני הורחק קו הגבול של העיר בכ-800 מטרים, והתבסס על תעלה חדשה בשם סינגלחראכט. האזור שנוצר בין הסינגל לבין הסינגלחראכט שימש לבניית אזור אורבני חדש שהיה צורך להתאימו לבנייה מאחר שהיה רווי מים. במסגרת הפרויקט נבנו נמל ואזור מסחר חדשים לאורך רשת של שלוש תעלות שאפשרו לכלי שיט לעגון במקום. התעלות החדשות נבנו בצורת קשתות קונצנטריות במקביל לתעלת סינגל. חפירתן של שתי התעלות הראשונות החלה במקביל בנהר איי ונמשכה לכיוון דרום, ולאחר שעבודות הכרייה הגיעו עד לתעלת ליידסחראכט ניתן היה להתחיל במילוי השטחים שנוקזו ובעבודות הבנייה עליהם. ב-1620 נחפרה תעלה שלישית, ולאור הצלחת הפרויקט החלה חפירת תעלה רביעית באמצע המאה ה-17.
האזור הידוע כיורדאן, הנמצא בין הקטע המערבי של הרובע לקו ההגנה של הסינגלחראכט, נבנה בהתאם לתוכנית המתאר הישנה של העיר ולא בהתאם לתוכנית החדשה שהתאפיינה בקווים ישרים. היורדאן הוא החלק היחיד בהכרזה של אונסק"ו שגובל בפרינסנחראכט. הוא הוקם על ידי סוחרים ממעמד הביניים שניהלו את העיר, ופיקחו על כל עבודות ההרחבה שהותאמו לדרישות המסחר ודרישות האבטחה הצבאית.
אמסטרדם הפכה במשך השנים לאחת מערי הבירה הגדולות ביותר באירופה, ונמלה הפך לאחד מהחשובים ביותר בסחר הימי האירופאי. עושרה של העיר בשלהי המאה ה-17 אפשר להמשיך ולפתח את נכסי הנדל"ן שלאורך תעלותיה. בזכות סובלנותה הדתית והפוליטית הצליחה העיר להגדיל את המגזר העסקי, את מגזר בעלי המלאכה, וכן את המגזר האמנותי שלה. בהכרזה על הרובע כאתר מורשת עולמית ציין אונסק"ו כי התפתחות העיר לאורך התעלות שלה והימנעותה מהצפות לאורך כל ההיסטוריה שלה הפכו למודל שנחשב כמתאים להתפתחות אורבנית, ויושם במספר ערים אירופיות במהלך המאה ה-18, כגון ערים בשוודיה, אנגליה ורוסיה, שבה תוכננה סנקט פטרבורג על ידי הצאר פטר הגדול בתנאים דומים לאלו שבהם התפתחה אמסטרדם.
הסחר הימי של העיר שובש במהלך המלחמות מול צרפת ואנגליה בשלהי המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19, ובעקבות בניית מספר תעלות חדשות במאה ה-19 חודש הנמל. לקראת סוף המאה ה-18 החלה מגמה נוספת, ובה הומרו מחסנים לבתי מגורים על מנת להתמודד עם האוכלוסייה שהלכה וגדלה ועם דרישות העיר כעיר בירה. לאורך המאה ה-19 החלה הקמתם של מבני משרדים שהתאימו במאפייניהם השונים, כגון סגנון אדריכלי, למבנים הישנים יותר. במלחמת העולם השנייה גורשו כ-100,000 מיהודי אמסטרדם על ידי הנאצים. רוב היהודים התגוררו עד לגירושם באזור התעלות. העיר לא ספגה נזקים חומריים רבים במהלך המלחמה.
תיאור
אמסטרדם נבנתה מסביב לנמל ולרשת התעלות המהווים גורם חשוב בכלכלת העיר. ברובעי העיר השונים יש בתי מגורים ומחסנים המעורבבים זה בזה, ועירבוב זה קשור למסחר הימי. רובע התעלות הוקם בתקופה שבה הרפובליקה ההולנדית הייתה בשיא כוחה, והוא מייצג את תוכנית בניין העיר שהוצאה לפועל בעיר והייתה בין הגדולות ביותר מסוגה באירופה. הרובע משתרע על האזורים האורבניים של אמסטרדם שנבנו בין המאה ה-16 למאה ה-17 מערבית ודרומית לנמל ולעיר העתיקה. הרובע בנוי בצורת טבעת שסובבת את העיר העתיקה שהוקפה קודם לכן על ידי תעלת סינגל. באמצעות בניית מערכת התעלות הקונצנטריות מסביב לעיר העתיקה ניתן היה לייבש את הביצות שהקיפו אותה. התעלות חוברו לנהרות אמסטל ואי, ועל ההצטלבות בין שני הנהרות הללו נבנה הנמל. התעלות שימשו כנתיבי תחבורה בין הנהרות ובין הנמל, ועל שטח הקרקע שנחשף בעקבות ייבוש הביצות נבנו בתי מגורים ומבנים מסחריים עבור הסחר הימי.
חלקו הפנימי של רובע התעלות תחום על ידי מרכז העיר ההיסטורי מהמאה ה-15 והמאה ה-16, שעליו נבנתה תעלת סינגל. בהכרזה של אונסק"ו על הרובע כאתר מורשת עולמית נכללו גם גדות הסינגל והבתים שעל הגדות. הגבול הדרומי הפנימי של הרובע תחום על ידי חלק מנהר אמסטל ותחילת תעלת הרנחראכט. גבולו המזרחי של הרובע הוא הקטע המעוקל של תעלת פלאנטז' מוידרחראכט, וגבולו הדרומי מגיע בחזרה לנהר אמסטל דרך תעלת ניווה אכטרחראכט. מערבית לנהר משתרעת תעלת פרינסנחראכט שצורתה טבעת, וצפונית לנהר, מעבר לתעלת בריוורסחראכט, גובל הרובע בבתים של רחוב הארלמר הנמצאים בצד של מסילת הרכבת.
בתוך רובע התעלות משתרעות ההרנחראכט והקייזרסחראכט, המחוברות לתעלת סינגל באמצעות רשת תעלות אנכית אך רדיאלית. גדות התעלות אמנם צרות אך עדיין רחבות דיין כדי לשמש את הולכי הרגל של העיר, ולעיתים יש בהן עצים, תאי שיט וגשרים בצמתים המחברים בין התעלות השונות. התוכנית האורבנית של הרובע בוצעה בהדרגה החל משלהי המאה ה-16 ועד שלהי המאה ה-17. תוכנית זו הטילה אילוצים רבים על תנועת הסחורות בתוך אמסטרדם בגלל ממדי התעלות.
המבנים השונים ברובע התעלות נבנו בסגנון אדריכלי שהותאם במידת האפשר לדרישות המסחר הימי ולתפקיד חלק מהמבנים כמחסנים. לדוגמה, חלק מהסוחרים בנו את בתיהם בצמוד לגדת התעלה כשבחזית הבית שלהם משובצים גמלונים צרים, גבוהים ומגוונים בצורתם, שדרכם ניתן היה להעביר סחורה לתוך הבית ישירות מהתעלה. בחזית הגמלונים שובצו בנוסף שורות של חלונות גדולי ממדים. השוני והגיוון בגמלונים אפשרו לסוחרים השונים לעצב את בתיהם לפי טעמם האישי, ודרכם ניתן ללמוד על התמורות שחלו בסגנון האדריכלי באמסטרדם לאורך המאה ה-17 ועד למאה ה-18, וכן על המעבר ההדרגתי מהשילוב בין אדריכלות ימי הביניים לאדריכלות הרנסאנס לשילוב בין אדריכלות הבארוק וההשפעות של אירופה הקלאסית. השילוב החדש של הסגנונות האדריכליים אופיין בקווים ישרים לא-רצופים, צורות דמויות פעמון ובהמשך גם בגמלונים שבהם קרניזים. המחסנים שהוקמו ברובע במהלך ה-17 מעולם לא היוו רוב מקרב כלל הבניינים, ובמשך השנים בוצעו בהם שינויים למטרות פיתוח. המחסנים נבנו עם חזיות גמלונים בין בתי המגורים, והם מקנים לרחובות הרובע את הרצף הסגנוני שלהם.
מרבית הכנסיות ברובע השתייכו לזרם הפרוטסטנטי. חלק מהן בלטו בגובהן או בנפחן בהשוואה לבתי המגורים והמחסנים שנבנו בסמוך אליהן, וזאת בעיקר בשל מגדלי הפעמונים שלהן. למרות זאת, מבחינת סגנונן האדריכלי הכנסיות התאימו לשאר המבנים ברובע ולא הפרו את הסגנון הכללי שהיה מקובל בחזיתות המבנים. ברובע התעלות יש כיכרות ספורות בלבד, ורוב העצים נשתלו לאורך התעלות. רובע התעלות היה הגדול וההומוגני ביותר מסוגו במאה ה-17, והוא ייחודי בשילוב בין התעלות לבין המבנים. עיריית אמסטרדם וממשלת הולנד הכריזו על למעלה מ-4,000 מבנים מכל הסוגים ברובע כמבנים לשימור בדרגות שונות של הגנה.
קישורים חיצוניים
  | |
|---|---|
|
