בית ריטפלד שרדר

בית ריטפלד שרדר

**אתר מורשת עולמית**
מדינה	הולנד
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 1, 2

דגם הבית

בית ריטפלד שרדר (הולנדית Rietveld Schröderhuis) נבנה באוטרכט ב-1924 על ידי האדריכל ההולנדי חריט ריטפלד עבור לקוחה בשם טרוס שרדר (Truus Schröder), שהזמינה את הבית עבורה ועבור ילדיה. היא ביקשה שהבית יהיה במידת האפשר ללא קירות פנימיים. בניין זה הוא אחת הדוגמאות המוכרות ביותר של אדריכלות דה סטייל, ונטען כי הוא הבניין היחיד המשתייך לחלוטין לסגנון זה.

גם בחיצוניותו וגם בעיצובו הפנימי מהווה בית ריטפלד שרדר מהפך רדיקלי ביחס לאדריכלות שקדמה לו. הבניין בן שתי הקומות בנוי בסופו של טור בתים, ללא כל ניסיון להשתלב או להתכתב עם אדריכלות המבנים שסביבו.

מראה הבית

בתוך הבניין, במקום אוסף סטאטי של חדרים יש חלל פתוח, דינמי ומשתנה. את קומת הקרקע ניתן עדיין לראות כ"מסורתית" - מטבח ושלושה חדרי שינה המסודרים סביב גרם מדרגות מרכזי. אזור המגורים שבקומה השנייה, שנקרא בתוכניות "עליית גג" כדי שלא לעבור על חוקי הבנייה, הוא חלל פתוח גדול, שהאזור היחיד בו המוקף קיר הוא חדר האמבטיה והשירותים. אף כי ריטפלד התכוון להשאיר את הקומה העליונה במצבה המפולש, התעקשה שרדר שתהיה גם אפשרות לחלק אותה. למטרה זו הוקמה מערכת של לוחות נעים ומסתובבים. כאשר כל המחיצות סגורות מתקבלת קומה ובה שלושה חדרי שינה, חדר רחצה וסלון. בין מצב זה לבין המצב הפתוח לחלוטין ישנם צירופי מחיצות שונים רבים מאוד, שלכל אחד מהם חוויית חלל שונה.

חזית המבנה היא קולאז' של מישורים דו ממדיים וקווים חד ממדיים המנותקים בכוונה זה מזה ונראים כגולשים זה על פני זה - המטרה היא למנוע תחושה של מסה תלת ממדית במבנה, ולהגדיר גם את חללי הפנים בעזרת המישורים והקווים בלבד. לכל רכיב כזה, בהתאם למאפייני "דה סטייל", צורה, צבע ומיקום מדויק משלו. כתוצאה מכך התאפשרה יצירתן של כמה מרפסות. הצבעים נבחרו במטרה לחזק את תחושת הפלסטיות של החזיתות - משטחים בלבן ואפור, משקופים ומסגרות בשחור ואלמנטים קוויים שונים בצבעי יסוד.

על אף איכותו האדריכלית של הבית הוא זכה לביקורות נוקבות על יחסו של המבנה עם סביבתו; הבית נבנה במרכז שכונה צנועה עם בתים בסגנון מסורתי ואחיד וחלקו האחורי של צמוד בקיר משותף לאחד מבתים אלו [1]. צורתו של הבית משתלבת באופן חסר הרמוניה ואף צורם, על פי מבקרים רבים, עם השכונה.

טרוס שרדר חיה בבית עד יום מותה ב-1985. הבית עבר שיקום ושימור בידי האדריכל ברטוס מולדר, וכיום משמש כמוזיאון. משנת 2000 אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.