רוברט לוקאס (מושל אוהיו)
 | |||||
| רוברט לוקאס | |||||
| לידה | בקלנבורג, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | איווה סיטי, איווה, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות אוקלנד, איווה סיטי, איווה, ארצות הברית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
רוברט לוקאס (באנגלית: Robert Lucas; ) היה מושל אוהיו ה-12, שכיהן בתפקיד בשנים 1832–1836. הוא גם כיהן כמושל הראשון של טריטוריית איווה בשנים 1838–1841.
ראשית חייו
רוברט לוקאס נולד בבקלנבורג, וירג'יניה (כיום שפרדסטאון, וירג'יניה המערבית). הוא היה בנם של ויליאם לוקאס ושל סוזאנה ברנס. לוקאס הגיע ממשפחה של קווייקרים ששורשיה מגיעים ל-1679 בפנסילבניה, אם כי זמן לא רב לפני לידתו עברה המשפחה לווירג'יניה.
בבעלותו של אביו של לוקאס, ותיק מלחמת העצמאות של ארצות הברית, היו עבדים ושטחי אדמה נרחבים. על פי סיפור שנפוץ במשפחה, דודו של רוברט לוקאס, ג'וזף ברנס, בנה ספינה מונעת בקיטור, זמן רב לפני המצאתו של רוברט פולטון. חינוכו המוקדם של רוברט לוקאס כלל לימודים במתמטיקה ובמדידות, כישורים שיוכחו כמועילים לו בעיסוקיו בבגרותו.
בגיל 19 בערך, עבר לוקאס לעמק סקיוטו שבטריטוריה הצפון מערבית, כיום בתחומי אוהיו. קדמו לו שם בני משפחה אחרים, כולל שניים מאחיו הגדולים ודודן אחד. אחד האחים ישרת לימים כגנרל, ואילו האח השני והדודן יהיו חברי בית המחוקקים של אוהיו. המשפחה רכשה שטחי אדמה גדולים, ובסופו של דבר נקראה העיירה הסמוכה, לוקאסוויל, על שמם. בזכות כישוריו לגיוס כוחות עבור הצבא במהלך מעשי העוינות שהלכו וגברו בין בריטניה, צרפת וארצות הברית, הוא מונה ב-1807 כקפטן. ב-1808 נבחר לוקאס לראשונה לאספה הכללית של אוהיו כחבר בית הנבחרים המדינתי. ב-1810 הוא נשא לאישה את אליזבת בראון, בתו של בעל הבית שלו. ב-1811 נולדה בתם מינרווה. באמצעות תמרונים פוליטיים מורכבים, קודם לוקאס ב-1810 לדרגת בריגדיר גנרל.
מלחמת 1812 ועליית כוחו
לוקאס שירת במלחמת 1812 ונודע בשל תושיתו במערכה שהלכה וגבר בכאוטיות שלה. כפי שציין אחד מבני זמנו, "כמרגל הוא היה פורה ואמיץ - כחייל לא היה איש מעליו".[1]
לוקאס משך את תשומת הלב הלאומית במהלך משפטו הצבאי של הגנרל ויליאם האל (אנ'). האל הואשם במחדל של אובדן דטרויט וטריטוריית מישיגן לבריטים ביוני 1812, והיומנים ששמר לוקאס מתקופת המערכה שימשו כעדות להרשעתו של האל.[2][3]
הקריירה הפוליטית של לוקאס פרחה, וב-1818 הוא נבחר כיושב ראש הסנאט של אוהיו. ב-1819 ירש אותו בתפקיד זה אלן טרימבל, שבהמשך כיהן גם הוא כמושל אוהיו. בבחירות לנשיאות של 1820 הוא היה בחבר האלקטורים והצביע עבור ג'יימס מונרו. ב-1822 הוא נוצח בבחירות לסנאט המדינתי לגיסו לשעבר ויריבו הפוליטי ויליאם קנדל. זמן לא רב לאחר 1824 בנה לוקאס בית לבנים גדול שלושה ק"מ ממזרח לכפר פיקטון שבאוהיו, שנקרא "פריינדלי גרוב", שהיה למוקד הפעילות הפוליטית המקומית, ועומד על תילו עד היום.
ב-1824 התפטר לוקאס מתפקידו בסנאט המדינתי, והפך לפעיל במסע הבחירות של אנדרו ג'קסון. ב-בחירות לנשיאות של 1828 הוא היה בחבר האלקטורים והצביע בעד ג'קסון. ב-1828 הפסיד לוקאס שוב את מושבו בסנאט לקנדל. ב-1829 נבחר לוקאס מחדש לסנאט המדינתי, בבחירות מיוחדות שנערכו לאחר התפטרותו של קנדל, והוא נבחר שוב כיושב ראש הסנאט. ב-1831 הוא הפסיד בבחירות לבית הנבחרים של אוהיו, אך עד מהרה נבחר מחדש.
מושל אוהיו
כתומך נלהב של המפלגה הדמוקרטית, שימש לוקאס כיושב הראש והנשיא של ועידת המפלגה הראשונה, שהתקיימה ב-1832. באותה ועידה נבחר לוקאס גם כמועמד לתפקיד מושל אוהיו, ובמערכת הבחירות, שהייתה קשה, הוא ניצח. במהלך תקופת כהונתו השנייה כמושל נוסד באוהיו מחוז לוקאס, שנקרא על שמו, כצעד התרסה נגד טריטוריית מישיגן, שטענה לשטחים סביב שפך נהר מאומי, ובכך עוררה את סכסוך הגבולות בין שתי המדינות, שכונתה מלחמת טולידו (אנ'), וכמעט וגרמה לשפיכות דמים.[4]
מושל טריטוריית איווה
בשנים 1838–1841 כיהן לוקאס כמושל הראשון של טריטוריית איווה (אנ'). במהלך כהונתו בתפקיד זה הוא הפגין שוב את נטייתו ליצירת עימותים עם מדינות אחרות, ועורר את העימות שכונה מלחמת הדבש (אנ') עם מיזורי. למעשה לא היה לוקאס המושל הראשון של הטריטוריה. ויליאם ב. קונוויי, מזכיר הטריטוריה שמונה על ידי הנשיא מרטין ואן ביורן, הגיע לאיווה שישה שבועות לפני לוקאס, ובכך נטל על עצמו את תפקיד המושל בפועל. בין לוקאס לבין קונווי נתגלעו חיכוכים על רקע כמה מההחלטות שקיבל קונווי בהיעדרו של לוקאס, והובילו ליחסים קשים בין השניים. לוקאס היה מסוכסך לעיתים קרובות עם בית המחוקקים של הטריטוריה. השימוש החופשי שהוא עשה בסמכותו להטיל וטו ונזיפותיו התכופות מעמדה מתנשאת כלפי המחוקקים הפכו אותו למטרה לחילופי מתקפות. קונוויי התלונן בפני הנשיא ואן ביורן שלוקאס ביצע "התערבות טורדנית, חסרת חן, עצבנית, רעת-לב ודוגמטית" כלפי בית המחוקקים.[5] ואן ביורן והקונגרס הגיבו בהגבלת סמכות הווטו של מושל הטריטוריה ויכולתו להחליט על מינויים.
מותו
רוברט לוקאס נפטר באיווה סיטי ב-7 בפברואר 1853. הוא נטמן בבית הקברות אוקלנד שבעיר. הבית שבו התגורר בשנות פרישתו שבאיווה סיטי, מוחזק על ידי המדינה כאתר היסטורי.
קישורים חיצוניים
- רוברט לוקאס במילון הביוגרפי של איווה (באנגלית)
- רוברט לוקאס באתר Political Graveyard (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Timothy L. Sanford, Patrick Richard Carstens, earching for the Forgotten War - 1812 Canada, Xlibris Corporation, 2011, p. 448.
- ^ Joseph Miller, General William Hull’s Trials – Was This Early-PTSD? One Possible Explanation for the Unprecedented Surrender of Detroit, 1812, Canadian Military Journal, Vol. 12, No. 4, Autumn 2012, p. 55.
- ^ JOHN C. PARISH, THE ROBERT LUCAS JOURNAL of THE WAR OF 1812 DURING TRE CAMPAIGN UNDER GENERAL WILLIAM HULL, PUBLISHED AT IOWA CITY IOWA IN 1906 BY THE STATE HISTORICAL SOCIETY OF IOWA.
- ^ Ryan, Daniel J. (1912) History of Ohio: The Rise and Progress of an American State. Vol. 3, Century History Co., New York, pp. 440-447.
- ^ Petersen, William J. (1952) The Story of Iowa: The Progress of an American State. Lewis Historical Publishing, New York.
