רוברט ליברלס
רוברט ליברלס (Liberles; 12 בנובמבר 1944 - 18 במרץ 2012[1]) היה פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריו עוסקים בהיסטוריה פוליטית דתית וחברתית של יהדות גרמניה, ובהיסטוריה של חיי יום יום יהודיים.
חייו
רוברט ליברלס נולד בעיירה קטנה ליד בוסטון שבארצות הברית. בן למשפחת מהגרים יהודים מגרמניה אשר הספיקו לברוח לארצות הברית בשנת 1938, ובכך ניצלו מתופת השואה. ליברלס התחנך במוסדות ציבוריים בשל קשיים כלכליים אך הצטיין בלימודיו וזכה במלגת קיום מלאה אשר אפשרה את לימודיו האקדמאים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שם סיים את לימודיו לתואר ראשון במתמטיקה בשנת 1966. לאחר מלחמת ששת הימים ליברלס החליט לעשות תפנית בלימודיו ופנה ללימודי יהדות ורבנות בסמינר התאולוגי לרבנים באמריקה, שם הוסמך לרבנות בשנת 1972. בשנת 1973 עלה לארץ והתיישב בירושלים, שם פגש את אשתו, עדינה, אשר עמה התחתן בשנת 1975. בעבודת הדוקטורט חקר ליברלס את היהדות הנאו-אורתודוקסית בגרמניה במאה התשע עשרה וקיבל תואר דוקטור בשנת 1980 מבית המדרש לרבנים באמריקה. ליברלס לימד באוניברסיטת בן-גוריון שבבאר שבע מ-1978, והתגורר בעיר עם משפחתו.
במהלך שנותיו באוניברסיטת בן-גוריון, כיהן ליברלס בשורה ארוכה של תפקידים באוניברסיטה וביניהם: ראש המחלקה להיסטוריה (1993-1990) סגן דקאן הפקולטה למדעי הרוח והחברה (1998-1995). חבר הוועדה המרכזת של האוניברסיטה (2001-1999). שימש כחבר ועדת המינויים ויו"ר הוועדה ללימודים מתקדמים. בין השנים 2003-1997 כיהן כנשיא מכון ליאו בק לחקר יהדות גרמניה. מבין פרסיו: National Jewish Book Award בהיסטוריה (1986). ב-1989 זכה במלגת מחקר מהקרן הלאומית למדעי הרוח וב-2005 זכה בפרס פרידברג על מצוינות במחקר של הקרן הלאומית למדע.
היה נשוי לעדינה ואב לשלוש בנות.
עבודתו המחקרית
רוברט ליברלס התמקד במחקריו הרבים אשר נכתבו לאורכה של קריירה עשירה בת יותר משלושים שנים, בהיסטוריה פוליטית, דתית וחברתית של יהודי גרמניה בעת החדשה, וכמו כן בהיבטים שונים של חיי היומיום של חברי קהילה זו בראשיתה של התקופה המודרנית. בעבודותיו המגוונות ליברלס מדגיש את חשיבותם של גורמים חברתיים בהבנתן של תופעות דתיות ואינטלקטואליות, את ההכרחיות של בחינת התהליכים בחברה היהודית מתוך הקונטקסט של הנעשה בחברה הסובבת, ואינו מהסס לצאת כנגד הנחות אשר הפכו לאבני יסוד בחקר ההיסטוריה היהודית, ולהציע נקודות מבט חדשות ומרעננות.
מחקריו המוקדמים על הזרמים ביהדות
מאפייני כתיבתו של ליברלס ניכרים עוד במחקריו המוקדמים אשר עסקו בהופעתם של הזרמים הדתיים בקרב יהדות גרמניה ואנגליה במהלך המאה התשע עשרה, שיצאו לאור במהלך שנות השבעים וראשיתן של שנות השמונים. לדוגמה, במאמרו הראשון “The Origins of the Jewish Reform Movement in England”, ליברלס הצביע על הצורך לבחון את הופעתה של התנועה הרפורמית באנגליה לא רק בקונטקסט הדתי, אלא גם את שורשיה הכלכליים והחברתיים. הוא הראה כיצד הסיבות העיקריות לפיצול בקהילת לונדון בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה לא היו מחלוקות תאולוגיות, אלא למעשה מאבקי כוחות פנים קהילתיים על הזכות לשאת ולתת עם השלטונות הבריטיים על מעמדם האזרחי של היהודים. ליברלס טען כי אל לו למחקר ההיסטורי להתעלם מהדינמיות של החיים הקהילתיים ומהשפעתם על יצירתם של זרמים חדשים ויצירות אינטלקטואליות בחברה היהודית בכלל, וקרא להעניק לגורמים החברתיים משקל רב יותר בניתוח המאורעות.
גישה זו באה לידי ביטוי בצורה הבולטת ביותר בספרו Religious Conflict in Social Context: The Resurgence of Orthodox Judaism in Frankfurt, 1838-1877, אשר יצא לאור בשנת 1985 וזיכה את מחברו בפרס הספר היהודי הלאומי בהיסטוריה ((National Jewish Book Award in History. בחיבור זה המתמקד ביצירתו של הזרם הנאו-אורתודוקסי ובמאבקו בתנועה הרפורמית בפרנקפורט, יוצא ליברלס כנגד הראייה שהייתה מקובלת קודם, כי קודם להגעתו של ר' שמשון רפאל הירש לעיר במחציתה של המאה התשע עשרה הכוחות האורתודוקסים היו על סף קריסה מוחלטת. ליברלס מראה כיצד שורשיה של תפיסה שגויה זו מקורם בכתביו של הירש עצמו, וכי למעשה הכוחות האורתודוקסים אשר נמנתה עליהם "אצולת הממון" הוותיקה ובכלל זאת בית רוטשילד, השיבו מלחמה שערה לנוכח התפשטותה של התנועה לרפורמה בדת היהודית, אשר תומכיה היו מקרב גורמים "חדשים" ובעלי מקצועות חופשיים בקהילת פרנקפורט. ליברלס ממעיט בתרומתו של הירש אשר נחשב "לאבי הנאו-אורתודוקסיה" להתפתחותה האינטלקטואלית של התנועה, ומצביע על שורשיה המוקדמים במחצית הראשונה של המאה, אשר נוצרו במהלך התמודדותם של הגורמים האורתודוקסים עם המודרנה.
מעמדם האזרחי של היהודים
נושא נוסף אשר ליברלס הקדיש לו מספר מחקרים במשך השנים, הוא הדיון במעמדם האזרחי של היהודים ותהליך קבלת האמנציפציה באנגליה ובעיקר בגרמניה. במחקריו אלה כדוגמת מאמרו החשוב “From Toleration to Verbesserung: German and English Debates on the Jews in the Eighteenth Century,”, הציג את התמורות שחלו במאה השמונה עשרה בשיח אודות היהודים ועמד על ההבדלים בנושא זה בין אנגליה לגרמניה. ליברלס קשר בין יצירתו של דיון המתמקד ב"תיקונם" האזרחי של היהודים בגרמניה לאופיו של הדיון הכלכלי שהתנהל בה באופן כללי ולדיון באיכרות הגרמנית בפרט. כמו כן הצביע על כך כי יש לראות ויכוח זה כחלק מהמאבק על הגדרות עקרונותיה של תנועת הנאורות.
על דמותו של סאלו בארון
בספרו השני Salo Wittmayer Baron: Architect of Jewish History, רוברט ליברלס עסק בדמותו של אחד מההיסטוריונים היהודים החשובים ביותר במאה העשרים, שלום בארון. בארון שהחזיק בקתדרה הראשונה בארצות הברית להיסטוריה יהודית, היה ההיסטוריון השלישי והאחרון (לאחר גרץ ודובנוב), אשר כתב חיבור רב כרכים על ההיסטוריה היהודית בכללותה. ליברלס בהתבססו על כתביו של בארון וכמו כן על מסמכים שלא נבחנו קודם לכן, תיאר את מסלול חייו של ההיסטוריון הדגול, והתמקד במיוחד בפרשית קבלתו למחלקה להיסטוריה באוניברסיטת קולומביה. בנוסף ליברלס עמד במחקרו על הקונטקסט שבה נוצרו תפיסותיו העיקריות של בארון ביחס להיסטוריה היהודית: יציאה כנגד ההיסטוריה "הבכיינית", קרי ביקורת על תיאורה של ההיסטוריה היהודית כהיסטוריה של רדיפות בלבד, הדגשת השילוב בין גורמים דתיים לחברתיים, והדגשת ממדיה העולמיים של ההיסטוריה היהודית, כלומר בחינת העבר היהודי כחלק מההיסטוריה הכללית. בחירתו של ליברלס בבארון כנושא למחקרו לא הייתה מקרית. מאפיינים רבים מכתיבתו של בארון מאפיינים גם את כתיבתו שלו, ובספרו הוא מלין על כך כי המחקר המודרני איננו צועד בדרך שהתווה היסטוריון זה. קריאתו של ליברלס "לחזור" למאפייני הכתיבה של בארון לא התבטאה רק במחקריו, אלא גם בספר מימדה העולמיים של ההיסטוריה היהודית, שערך במשותף עם יום טוב עסיס, שבו הגישו השניים לקורא העברי שנים עשר ממחקריו החשובים ביותר של שלום בארון.
חיי היומיום
בעשור האחרון מחקריו של רוברט ליברלס התמקדו בהיסטוריה של היומיום בקרב יהודי גרמניה בראשית העת החדשה. בחיבורו “On the Threshold of Modernity 1618-1780”, ובמאמרים רבים אחרים, ליברלס דן בהיבטים שונים בחייהם של היהודים הגרמנים כדוגמת: חינוך, חיי משפחה, חייהם הדתיים, חיי הכלכלה ותחומים נוספים. במחקריו אלה, הדגיש את המגע היומיומי בין יהודים לבין שכניהם הנוצרים, אשר למרות ההבדלים הדתיים שחצצו ביניהם, חייהם היו רחוקים מלהיות נבדלים. בנוסף ליברלס יוצא כנגד שורה ארוכה של הנחות ביחס לחייהם של היהודים הגרמניים, כגון שלילת ההנחה שמרבית היהודים התגוררו בגטאות בערים הגדולות, וערעור על התמונה האוטופית של חיי המשפחה היהודיים שמקובל היה להציג במחקר, בהדגישו גם תופעות קשות של הזנחת ילדים, אלימות בתוך המשפחה ופשע. מוטיב אשר עובר כחוט השני במחקריו של ליברלס החל מראשית דרכו ואיננו נעדר גם ממחקריו על חיי היומיום של יהודי גרמניה, הוא הדגשת השפעתם של גורמים חברתיים וכלכליים על הופעתם של זרמים דתיים ואינטלקטואלים. ליברלס מטיל ספק בקביעה המקובלת במחקר כי לתנועת ההשכלה היה תפקיד מכריע בתהליכי המודרניזציה שאפיינו את החברה היהודית בגרמניה בשלהי המאה השמונה עשרה, וסבור כי לתנועה אינטלקטואלית זו היה תפקיד חלקי בלבד בשינויים החברתיים והכלכליים שעברו על היהודים במרחב הגרמני כבר קודם להופעתה.
פרסומים עיקריים
1. ממדיה העולמיים של ההיסטוריה היהודית: אסופת מאמרים של סאלו ויטמאייר בארון, (בשיתוף עם יום טוב עסיס) הוצאת מרכז שז"ר תשנ"ו.
2. קיום בעידן של תמורות : חיי יום-יום של היהודים בגרמניה 1945-1618 / רוברט ליברלס... [ואחרים ; עורכת: מריון קפלן ; תרגום מגרמנית: מיכל פרץ ; תרגום מאנגלית: אילנה שובל], ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ח, 2008
3. יהודים וקפה : מסורת וחדשנות בגרמניה בעת החדשה המוקדמת, ירושלים, כרמל, 2016.
4. Religious Conflict in Social Context: The Resurgence of Orthodox Judaism in Frankfurt, 1838-1877. (Greenwood Press,1985)
5. Salo Wittmayer Baron: Architect of Jewish History (NYU Press, 1995).
6. World Dimensions of Jewish History: Selected Essays of Salo Baron, ed. with an introduction, with Yom Tov Assis (Hebrew; Merkaz Shazar) (1996)
7. “On the Threshold of Modernity 1618-1780,” in coauthored, Jewish Daily Life in Germany, ed. by Marion Kaplan (Beck Verlag (2003), Oxford Universitry Press (2005), Hebrew, Merkaz Shazar (2008).
הערות שוליים
- ^ בוב ליברלס - הודעת אבל באתר מכון ליאו בק ירושלים.
