רוברט קולדר
אדמירל סר רוברט קוֹלְדֶר, בָּרוֹנֶט ראשון (באנגלית: Robert Calder) (13 ביולי 1745 – 1 בספטמבר 1818) היה קצין הצי המלכותי הבריטי, שהשתתף במלחמת שבע השנים, מלחמת העצמאות של ארצות הברית, מלחמות המהפכה הצרפתית והמלחמות הנפוליאוניות.
משפחתו
קולדר נולד באלגין, סקוטלנד, בנם השלישי של סר ג'יימס קולדר ואליס יוז. אביו היה בָּרוֹנֶט קולדר השלישי ממירטון (Muirton), ומאז 1761 אחד מכרוזי (Gentleman Usher) לשכת המלכה (Privy chamber) שארלוט. אחיו הבכור של רוברט ויורש הברונטיות היה מייג'ור-ג'נרל סר הנרי קולדר. ב-1779 נשא לאישה את אמליה מיצ'ל. לזוג לא נולדו ילדים.
קורות שירותו בצי
קולדר למד בבית הספר העיוני (grammar school) של אלגין, והצטרף לצי המלכותי ב-1759 בהיותו בן ארבע-עשרה. ב-21 במאי 1762 השתתף כפרח חובלים בלכידת האונייה הספרדית "הרמיונה", קיבל 1,800 ליש"ט – חלקו בדמי השלל (prize money), והועלה לדרגת לפטננט. את שירותו כלפטננט החל בים הקריבי באונייה "אסקס" (64 תותחים) תחת פיקודו של קפטן ג'ורג' פולקנר. קידומו היה איטי, ורק ב-1780 הועלה לדרגת פוסט קפטן (post captain). הוא פיקד על הפריגטה "דיאנה" בציו של אדמירל ריצ'רד קמפנפלט, מילא היטב את המשימות השונות שהוטלו עליו, אך לא נקרתה לו הזדמנות להוכיח עצמו תחת אש.
ב-1796 מונה לקפטן של הצי של אדמירל ג'ון ג'רוויס ונטל חלק בקרב כף סנט וינסנט ב-14 בפברואר 1797. לאחר הקרב נבחר לשאת אל לונדון את האשגרים המודיעים על הניצחון, וב-3 במרס 1797 קיבל מידי המלך ג'ורג' השלישי תואר אביר כהוקרה על שירותו הטוב. נוסף על כך זכה להכרת תודה מאת הפרלמנט, וב-22 באוגוסט 1798 הוענק לו תואר האצולה - הברונט הראשון קולדר מסאות'וויק.
ב-1799 הועלה לדרגת סגן אדמירל, וב-1804, כשהוא נושא כבר דרגת תת אדמירל, נשלח בראש שייטת קטנה לרדוף אחר כוח צרפתי בפיקוד תת-אדמירל גַנטוֹם, שהובילה אספקה לצבא הצרפתי במצרים. משימתו לא צלחה, ועם סיום מלחמת הקואליציה השנייה שב לאנגליה.
קרב כף פיניסטרה
ערך מורחב – קרב כף פיניסטרה
במלחמת הקואליציה השלישית (1805-1806) פיקד קולדר על השייטת שהטילה הסגר על נמלי רושפור ופרול, בהם נאספו האוניות לליווי הפלישה המתוכננת של נפוליאון לאנגליה. כשנודע באדמירליות כי צי צרפתי-ספרדי (20 אוניות קו) בפיקוד דה וילנב, שנועד לחפות על הפלישה, עושה דרכו אל עבר ברסט, תוגברה השייטת של קולדר (10 אוניות קו) ב-5 אוניות נוספות, והוא נצטווה ליירטו. הקרב ניטש ב-22 ביולי 1805 ליד כף פיניסטרה, בחופה האטלנטי של ספרד. למרות הנחיתות המספרית והערפל הכבד ששרר באזור הצליחו אנשיו של קולדר להסב נזקים לצי המאוחד ולהכניע ולתפוס שלל שתי אוניות ספרדיות. כשירדה החשיכה, לאחר ארבע שעות לחימה, הורה קולדר לנתק מגע. אבידות הצי המאוחד היו 158 הרוגים ו-320 פצועים, ובצי הבריטי – 39 הרוגים ו-159 פצועים. במשך יומיים לאחר הקרב נותרו שני הציים היריבים במרחק ראייה אחד מן השני, אך איש מהאדמירלים לא ניסה לחדש את הלחימה. קולדר החליט להגן על שתי אוניות השלל שתפס ועל אוניית הקו "וינדזור קאסל" שניזוקה קשות ולא יכלה לנוע בכוחות עצמה. גם תת-אדמירל וילנב לא היה מעוניין להיכנס שוב לקרב, וב-24 בחודש עזב את הזירה אל ויגו.
לאחר הקרב חזר קולדר עם אוניותיו להטיל הסגר על פרול. תוך כדי כך הגיעו הידיעות על ההתנגשות אל האדמירליות בלונדון, וב-28 בספטמבר, בעודו עם עיקר הצי בקדיס, נקרא קולדר לשוב ללונדון ולהתייצב בפני בית דין צבאי, כדי להסביר מדוע לא עשה כל שביכולתו כדי להשמיד את הצי המאוחד. אדמירל נלסון, שנטל את הפיקוד על הצי בקדיס ומי שעתיד להשמיד בסופו של דבר את הצי הצרפתי-ספרדי בקרב טרפלגר, איפשר לו לשוב לאנגליה באונייתו שלו, "פרינס אוף ויילס", ולא באחת הפריגטות כפי שהיה מקובל במקרים מעין אלה. בית הדין, שהתכנס על סיפון אונייתו ב-23 בספטמבר 1805, מצא אותו אשם בשיקול דעת מוטעה אך לא במורך לב, והטיל עליו עונש של נזיפה חמורה. המשמעות הייתה, כי לא זכה יותר לקבל פיקוד בים. ברם, חמש שנים אחר כך, ב-31 ביולי 1810, הועלה לדרגת אדמירל ומונה למפקד בסיס הצי המלכותי בפלימות'. ב-2 בינואר 1815 הוענק לו תואר אביר מפקד של מסדר האמבט כהוקרה על שירותו רב השנים. קולדר נפטר ב-1818 בהוֹלְט, ליד בישופ'ס וולת'ם שבהמפשייר.
לקריאה נוספת
- James, William. Naval History of Great Britain, 1793-1827. London, Richard Bently, 1837. In six volumes. Digitized copy in pbenion.plus.com
- Potter, E.B. (editor). Sea Power – A Naval History. Annapolis, Naval Institute Press, 1981 (2nd edtion).
- "Sir Robert Calder" at Oxford Dictionary of National Biography, 1885. Digitized copy in: Internet Archive.
- "Trial of Vice-Admiral Robert Calder", The Naval Chronicle, 1806, p. 79.
- George Edward Cokayne (editor), The Complete Baronetage. 1900.
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל
