רודנה זאשטיטה
רוֹדְנָה זָאשְטִיטַה (בבולגרית: Родна Защита, מבולגרית: הגנת המולדת) היה ארגון לאומני, אנטישמי, פשיסטי, שחלקו מחתרתי, אשר פעל בבולגריה מ-1923 ועד 1936. בשיאו, בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20, מנה עשרות אלפי חברים.
אידאולוגיה ואופי
הרודנה זאשטיטה הייתה בעלת אידאולוגיה אנטי-אגררית, אנטי-קומוניסטית ואנטישמית. בנוסף התנגדו בארגון לבונים החופשיים. הארגון דגל בקורפורטיזם ודרש לבטל את המפלגות הפוליטיות. חברי הארגון לבשו חולצות שחורות, הצדיעו בהצדעה פשיסטית והפיצו תעמולה של אהבה לבולגריה והטפה להקרבה למען המולדת.[1]
הארגון סווג כ"פרוטו-פשיסטי" על ידי חוקר הפשיזם בבולגריה, ניקולאי פפטרוב.[2]
פעילות הארגון
הקמת הארגון
לאחר תבוסת בולגריה במלחמת העולם הראשונה, נחתם חוזה ניי שקבע את צמצומו של הצבא הבולגרי לכדי ז'נדרמריה. אלפי קצינים וחיילים נפלטו למעגל האבטלה והמשבר הכלכלי בלווי חוסר השקט הפוליטי שנוצר בשל אובדן השטחים במקדוניה ודרום דוברוג'ה, הובילו להקמת ארגונים לאומניים חצי צבאיים שהפגינו נטיות פשיסטיות ואנטישמיות. ב-1923 הקים הגנרל בדימוס איוון שקוינוב (בולגרית: Иван Шкойнов; 1874 - 1941) את ארגון רודנה זאשטיטה – "הגנת המולדת" והחל בהפצת ביטאון אנטישמי, שבחלק מהזמן היה עיתון יומי.[3] במסגרת הביטאון צוטטו "הפרוטוקולים של זקני ציון" ונכתב כי המפלגה הקומוניסטית של בולגריה, שחתרה תחת המלך בוריס השלישי, הוקמה ומונהגת על ידי יהודים.
שיא פעילותו
לאחר הפיגוע בכנסיית סווטה נדליה הוקמו גדודי נוער לתנועה שחבריהם לבשו מדים שחורים, נהגו להתפרע ברובעי מגורים של יהודים בערים השונות ולגרום נזק לבתים ולחנויות.[4]
לאחר שחבר התנועה ניסה להתנקש בחיי עורך ביטאון ההסתדרות הציונית בבולגריה, "השופר", יזם אברהם תג'ר דיון בוועידת ארגון קציני המילואים בבולגריה במטרה לגנות את הארגון. לאחר דיון סוער הוגשה פנייה רשמית לממשלת בולגריה לאסור על פעילות הארגון. באוקטובר 1927 נערכה ועידת הארגון בפלובדיב ובמסגרתה הופצו הצהרות בעלות אופי אנטישמי, אשר הובילו את הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה לפנות לממשלת בולגריה בבקשה לפעול נגד הארגון. בהמשך ייסד הארגון הוצאה לאור שעסקה בהפצת ספרי שטנה אנטישמיים ובכללם הספר "בציפורני היהדות" שעסק בבעלי הון יהודים בבולגריה ומחוצה לה. בדצמבר 1929 נערכה ועידת הארגון בסופיה ולאחריה נערך מצעד של אלפי בני נוער לובשי חולצות שחורות. הוועידה הצהירה כי היא תומכת בביטול המפלגות הפוליטיות בבולגריה ופיזור הפרלמנט.[5]
המאבק בארגון וסיום פעילותו
ב-1932 נחטפו מספר אנשי עסקים יהודים בסופיה למטרות כופר ונכשל ניסיון חטיפתם של יושב ראש הקונסיסטוריה היהודית אברהם תג'ר ושל יושב ראש ההסתדרות הציונית בבולגריה חיים אהרן פרחי. המשטרה הבולגרית עצרה את החוטפים, סטודנטים שהושפעו מהארגון "רודנה זאשטיטה" והם הועמדו לדין. המשפט זכה לסיקור נרחב בעיתונות הבולגרית ובמהלכו נערכו הפגנות תמיכה בנאשמים של חברי "רודנה זאשטיטה", ובכלל זה הפצת עלוני תמיכה וחלוקת זרי פרחים.[6] עורך הדין של קאלפאקצ'ייב, הנאשם העיקרי, נשא במהלך המשפט נאום אנטישמי.[7] בעקבות המשפט הודיעה התאחדות האגודות הלאומיות בבולגריה שהיא מוציאה משורותיה את רודנה זאשטיטה, שכן התברר שהיא אגודה טרוריסטית אנטישמית.[8]
פעולות "רודנה זאשטיטה" ספגו גינויים מצד ארגוני המיעוט הבולגרי במקדוניה ודרום דוברוג'ה וארגון הרופאים. הסינוד הבולגרי הביע אף הוא מחאה וב-1934 הורה משרד הפנים למשטרה הבולגרית לפקח על פעילות הארגון.[9] בתחילת 1935 הוצא הארגון אל מחוץ לחוק, ונכסיו הוחרמו.[10] בגלל תהליך ההתקרבות של בולגריה לגרמניה הנאצית, האנטישמיות בממלכה הפכה בהדרגה ממוסדת וביולי 1935 הותר ל"רודנה זאשטיטה" וללגיונות הלאומיים הנאציים לשוב ולפעול.[11] ב-1936 הוקם ארגון "ראטניק". ביטול האיסור על התאגדות אנטישמית ייתר את הצורך בפעילות מחתרתית, רבים מחברי ארגון "רודנה זאשטיטה" עברו ל"ראטניק" ו"רודנה זאשטיטה" חדל מלהתקיים.
קישורים חיצוניים
- Irina Lyubomirova Ognyanova, The Jewish Issue in Bulgaria between the Two World Wars, באתר בית הספר לכלכלה של לונדון (באנגלית)
- מכתבים מבולגריה, דואר היום, 10 באוגוסט 1926
- סוף להאנטישמיות בבולגריה, דואר היום, 8 בנובמבר 1928
- גם בבולגריה אנטישמיות, דבר, 13 ביולי 1933
הערות שוליים
- ^ Germany and the Second World War, Vol. 3, page 330
- ^ Debating the Past: Modern Bulgarian History : from Stambolov to Zhivkov, page 162
- ^ דון דולאקה, האנטישמיות בבולגריה, דואר היום, 14 ביולי 1926
- ^ מצב חמור בבולגריה, דואר היום, 8 בנובמבר 1925
- ^ אלברט רומנו, תנועת רודנה זאשטיטה, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות – יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 511–513.
- ^ דינם של האנטישמים החטפנים, דבר, 3 ביולי 1932
עונש מאסר לטרוריסט אנטישמי בבולגריה, דואר היום, 10 ביולי 1932 - ^ היהודים יצאו מהמפלגה הליברלית בבולגריה, דבר, 15 ביולי 1932
- ^ לא לאומיים אלא טרוריסטים אנטישמיים, דואר היום, 21 ביולי 1932
- ^ אלברט רומנו, תקופת המשבר והפילוג 1930 – 1940, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות – יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 602–605.
- ^ פירוק אגודה אנטישמית בבולגריה, דבר, 6 בפברואר 1935
- ^ שוב הותרה האנטישמיות בבולגריה, דואר היום, 28 ביולי 1935
