רוז'ניאבה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית עיר ריקה. רוז'ניאבה (בסלובקית: Rožňava; בהונגרית: Rozsny'o; בגרמנית: Rosenau) היא עיר באזור הדרום-מזרחי של סלובקיה, שתושבי הם בתערובת של דוברי סלובקית והונגרית שהיו ברובם כורי פחם, בעלי מלאכה ופקידים ברמות שונות.
בימי הביניים, נאסר על התיישבות יהודים בכל המכרות שמרכז סלובקיה. במאה ה-19 בוטל האיסור, והחלו להתיישב יהודים בעיר ובסוף המאה ה-19 גרו ברוז'ניאבה כ-350 יהודים.
בסוף שנות השישים התקיימה בעיר קהילה קטנה של יהודים ואחר כך היא פורקה, וב-1990 נשארו יהודים בודדים בעיר.[1][2]
תולדות העיירה
רוז'ניאבה היא עיר בעלת מכרות זהב ושאר מתכות יקרות, העיר נזכרת לראשונה במאה ה-13.
במאה ה-15 המסחר והמלאכה בעיר התפתחו בקצב, תקופת השגשוג נקטעה כשהטורקים פלשו במאות ה-16–17 ובעקבות זאת העיר נהרסה ואוכלוסייתה הידלדלה.
במאה ה-18 גירשו את הטורקים מאדמת הונגריה והעיר חזרה לשגרה, התחדשו הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית, הוקמו בה בתי ספר, מוסדות תרבות, בתי מלאכה ועסקים. הודות למעמדה החדש כעיר בישופות (בישוף-אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית), הוקמו בה מוסדות כנסייה חשובים, ובמאה ה-19 התחדשה העבודה במכרות והחל בעיר תהליך תיעוש. בנובמבר 1938 רוז'ניאבה סופחה להונגריה ובאביב 1944 הייתה הונגריה תחת שלטון גרמני ישיר.[1][2]
תולדות הקהילה היהודית
בעת העתיקה, בימי הביניים, נאסרה התיישבות יהודים ברוז'ניאבה. ב-1840 בוטל האיסור ויהודים הורשו להיכנס ולחיות בעיר. במאה ה-19 התיישב בעיר ארתור גלטר שהיה במקצועו סוחר, בעקבותיו התיישבו יהודים נוספים בעיר שרובם באו מיישובים ממזרח סלובקיה ובסוף המאה ה-19 גרו ברוז'ניאבה כ-350 יהודים וב-1857 קמה ברוז'ניאבה קהילה קטנה של יהודים.
קהילת היהודים בעיר נהגו לעשות תפילות בחדר תפילה קטן שהיה בבית פרטי, ובשנות השישים של המאה ה-19 הקימו היהודים בעיר בית עלמין, חברת קדישא, וייסדו מוסדות ציבור נוספים, ולקראת סוף העשור רוז'ניאבה הייתה למושב רבנות.[1]
היהודים בין שתי מלחמות העולם
קהילת היהודים ברוז'ניאבה הייתה מאורגנת היטב. בשנים שבין שתי המלחמות היו ברוז'ניאבה בית כנסת, בית עלמין, בית ספר יסודי, מקווה, משחטה, אטליזים וגן ילדים.
הקהילה שבעיר הצטרפה לארגון הקהילות הליברליות "ישורון" ומיד לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמה בעיר אגודה ציונית שפעילותה התמקדה באיסוף תרומות לקרנות הלאומיות, בהמשך הוקמו גם מפלגות ציוניות, והתחילו לפעול בעיר תנועות נוער כגון השומר הצעיר, בית"ר ואגודת הספורט מכבי.
בעיר פעלה גם מפלגה יהודית לאומית וב-1923 היא קיבלה שני מושבים במועצת העיר ונציגה שימש כחבר הנהלת העיר. בדרך כלל היו ליהודים בתקופה זו כ-6 מושבים במועצת העיר.
רוב היהודים עבדו בתפקידים ובמשרות בחירות, לדוגמה: רופא ראשי בבית חולים, מנהל מחלקה כירורגית ווטרינר המחוז. היהודים היו מעורבים בחברה הכלכלית, תרבות וספורט ורובם שייכו את עצמם לתרבות ההונגרית.
בכלכלת העיר ליהודים היה משקל רב אף על פי שהיו רק 6% מאוכלוסייה.[1]
| סוג העסק | מספר העסקים | בעלות יהודית |
| מכולת וחנויות כליליות | 51 | 29 |
| הלבשה ובדים | 17 | 10 |
| מסעדות ובתי מרזח | 10 | 5 |
| תוצרת חקלאית | 9 | 7 |
| שעונים ותכשיטים | 5 | 3 |
| מוצרי ברזל וכלי עבודה | 5 | 3 |
| מפעלים זעירים | 4 | 3 |
| עור ונעליים | 4 | 3 |
| ספרים ומוצרי נייר | 4 | 2 |
| עץ וחומרי הסקה | 3 | 3 |
| סוכנויות | 3 | 2 |
| יין ומשקאות חריפים | 2 | 2 |
| הובלה | 2 | 2 |
| שונות | 6 | 3 |
תקופת השואה
ב-1938 מנתה הקהילה בעיר כ-450 נפשות, העיר נכללה בהסכם מינכן ובשל כך, היא סופחה לשליטת הונגריה בראשות העוצר מיקלוש הורטי.
מיקלוש הורטי שיתף פעולה בצורה מתונה עם הנאצים. הוא הבין את חיוניותם של היהודים בהונגריה ויתר על כן, הייתה לו חותנת יהודייה ולכן הוא פעל ככל שביכולותיו להשאיר את יהודי הונגריה בחיים.
כניסת ההונגרים לרוז׳ניאבה התלוותה בסממנים שונים שרמזו על מה שהולך לקרות ליהודים, ראשית, היהודים הואשמו באהדה לרפובליקה הצ'כוסלובקית, זאת ששלטה לפני ההונגרים בעיר כך, שהשלטון דאג לבודד את היהודים ולדחוק אותם.
ז'נדרמים הונגרים נכנסו לעיר וגירשו כ-10 משפחות יהודיות, שהתקשו להוכיח שהם אזרחי הונגריה בשטחי סלובקיה, יתר על כן, בבית הספר נעשו תפילות נוצריות ותלמידים יהודים היו צריכים להצדיע למורים נוצרים כאשר הם רואים אותם ברחוב ובבית ספר.
עם כניסת ההונגרים האווירה בעיר נהייתה מתוחה ליהודים באותו הזמן נכנס לתוקף "החוק היהודי" שבין היתר אסר על היהודים עיסוק במקצועות חופשיים כך שבוטלו רישיונות של כ-23 בתי עסק והם נסגרו, וב-1942 סילקה מועצת העיר את היהודי האחרון שהיה בה בתפקיד.
בערב המלחמה ב-1939 היו ברוז'ניאבה קרוב ל-500 יהודים, שנה לאחר מכן, גויסו 50 יהודים לשירות העבודה של צבא הונגריה והם נשלחו למחנה בעיירה ילשווה.
רווז'ניאבה הייתה תחנת מעבר מנתיב הבריחה מסלובקיה להונגריה פעילים ציוניים כמו "השומר הצעיר" סיועו לבורחים וציידו אותם בתעודות מזויפות, אך ב-1943 השלטונות המקומיים עלו אליהם והפסיקו את פעילותם.
ב-19 במאי 1944 ריכזו ההונגרים את יהודי העיר בגטו ארעי ברחוב פטופי שבעיר כאשר, תושביו הלא יהודים פונו, באותו הזמן שהיהודים נלקחו למחנה שבעיר כ-100 דירות של יהודים נהרסו ונשדדו בידי מקומיים.
בגטו רוז'ניאבה הובאו גם יהודים ממקומות סמוכים, סך הכל היו בו כ-800 איש בתנאים קשים ללא חימום ובאמצע יוני 1944 נשלחו יושביי הגטו למישקולץ ומשם גורשו למחנה השמדה אושוויץ.[2][1]
| השנה | מספר התושבים | מהם יהודים | ב-% |
| 1869 | 4,963 | 104 | 2.1 |
| 1880 | 4,783 | 282 | 5.9 |
| 1900 | 5,198 | 348 | 6.7 |
| 1921 | 6,319 | 473 | 7.5 |
| 1930 | 6,668 | 425 | 6.4 |
| 1941 | 6,835 | 388 | 5.7 |
| 1948 | 6,991 | 78 | 1.1 |
לאחר מלחמת העולם השנייה
רוז'ניאבה שוחררה בידי הצבא הסובייטי בינואר 1945, לאחר השחרור שבו לרוז'ניאבה עשרות יהודים ניצולי "פלוגות העבודה" ומחנות שונים. הקהילה חזרה לפעול ופתחה מטבח ציבורי ומוסדות ציבוריים נוספים גם הפעילות הציונית חודשה.
בתקופת המלחמה חיללו אנטישמים את בית הכנסת שהיה בעיר, ולכן לאחר המלחמה המקום שימש למחסן והתפילות נעשו בבית הרב.
יהודי העיר תרמו 8,000 קרונות לקרן קיימת לישראל בכדי לנטוע את "יער קדושי צ'כוסלובקיה" בערי ירושלים.
ב-1949 גרו בעיר 60 יהודים, חלקם עלו לארץ באותה שנה. בסוף שנות השישים התקיימה בעיר קהילה קטנה של יהודים ואחר כך היא פורקה. ב-1984 הרסו את בית העלמין היהודי שהיה בעיר וב-1990 נשארו יהודים בודדים בעיר.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
