רוח הקוטב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוח הקוטב הצפוני של כדור הארץ. יונים של חמצן, הליום ומימן נפלטים לחלל מאזורים בקרבת הקטבים. האזור המוצג בצהוב מעל הקוטב הצפוני מייצג גז אשר נפלט לחלל, ובירוק נראה זוהר הקוטב.[1]

רוח הקוטב או מזרקת פלזמה היא הפליטה הקבועה של פלזמה מאזורי הקטבים של כדור הארץ למגנטוספירה, הנובעת מאינטראקציה בין רוח השמש והאטמוספירה של כדור הארץ. רוח השמש מיינת מולקולות גז באטמוספירה העליונה, והאלקטרונים מקבלים אנרגיה גבוהה דיה על-מנת להגיע למהירות גבוהה ממהירות המילוט והם זולגים לחלל. חלק ניכר מהאלקטרונים נשארים קשורים בשדה המגנטי של כדור הארץ, והם מהווים חלק מחגורות ואן אלן.

הפלזמה ביונוספירה זורמת מכדור הארץ לאורך קווי השדה המגנטי, בתהליך הדומה לזה המתרחש ברוח השמש.

ראו גם

הערות שוליים