רוצח בשגגה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רוצח בשוגג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בהלכה רוצח בשגגה הוא כינוי לאדם שהרג אדם אחר בשגגה, ללא שהתכוון לכך. בלשון הכתוב, רוצח בשגגה הוא איש "אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם"[1].

בתורה נכתב שעונשו של הרוצח בשוגג הוא 'גלות' - לגלות ולחיות בעיר המקלט עד למות הכהן הגדול. אם רוצח בשוגג יצא מעיר המקלט, מותר לגואל הדם לרוצחו, והוא לא יענש על כך.

דיני רוצח בשוגג

שתי מצוות מתרי"ג המצוות הנוגעות לדיני רוצח בשגגה נזכרו בתורה:

גלות לעיר מקלט

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – גלות, עיר מקלט

המונח "גלות" כעונש לרוצח בשגגה אינו מוזכר כלל בתנ"ך, ומופיע לראשונה בספרות התנאים.

דיני רוצח בשגגה מובאים בפרשת מסעי[2] ובפרשת שופטים[3]. במקרא נקבע כי רוצח בשגגה, כמו כל רוצח, ינוס אל אחת מערי המקלט ושם ידונו את מקרה הרצח בגינו נמלט. אם אכן מדובר ברצח בשגגה, לא ייענש הרוצח במיתה כעונש רוצח בזדון, ויישאר בגלות בעיר המקלט עד למות הכהן הגדול[4]. במשנה[5] מובא כי אימו של הכהן הגדול היתה מביאה אוכל לרוצחים בערי המקלט על מנת שלא יתפללו שימות בנה.

הגלות לעיר המקלט מהווה עונש לרוצח בשוגג על שקיצר ימיו של אדם, ומגנה עליו מפני נקמת דם על ידי גואל הדם. אך אם הנוקם פגש ברוצח השוגג טרם הגעתו אל עיר המקלט והרגו, לא ידונו אותו למיתה[6].

מצוות הגליית רוצח בשגגה לעיר מקלט, נמנתה כאחת מתרי"ג המצוות בספר החינוך,[7] ובספר המצוות לרמב"ם[8].

איסור לקיחת כופר

איסור לקיחת כופר מרוצח בשגגה כתחליף להגלייתו[9].

אילו רוצחים גולים

לא כל רוצח בשגגה יגלה לעיר מקלט.

שוגג קרוב לאונס נפסק להלכה[10] כי מי שמוגדר כשוגג קרוב לאונס כלומר שהמקרה כמעט ולא היה נתון לשליטתו - לא יגלה לעיר מקלט, וכמובן שאין גואל הדם יכול להורגו.

שוגג קרוב למזיד מי שהיה שוגג קרוב למזיד כלומר שהיה יכול למנוע את מקרה הרצח (גרימת מוות ברשלנות) - חטאו חמור מכדי לכפר עליו באמצעות גלות. לכן, הוא איננו גולה, אך גם אינו נהרג בבית דין מפני שלא רצח במזיד. דינו נשאר בידי שמים, אך גואל הדם יכול להורגו.

דרך עליה כאשר פעולת הרצח הייתה פעולת עלייה אף שההריגה הייתה במצב של ירידה פטור הרוצח. לדוגמה, אדם המושך בחבל להעלות חבית ונשמט החבל מידו. בגמרא נלמד טעם הפטור מן הפסוק "ויפל עליו וימות" עד שיפול דרך נפילה. הרמב"ם נתן טעם לדבר שאין דבר זה מצוי ונחשב כקרוב לאונס.

שונא אם לרוצח היה סכסוך עם הנרצח אינו גולה, שכן נכתב בתורה והוא לא שונא לו מתמול שלשום. ישנם האומרים שפטור רק כאשר ייתכן שהרגו בפשיעה אך ברור שבשוגג הרגו גולה

לקריאה נוספת

אהרן שמש, "שוגג קרוב למזיד" : לבירור יצירתו של המושג בתורת האמוראים. שנתון המשפט העברי כ (תשנז) 399-428.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר דברים, פרק י"ט, פסוק ד'
  2. ^ ספר במדבר, פרק ל"ה, פסוקים י"א-ל"ד
  3. ^ ספר דברים, פרק י"ט, פסוקים א'-י'
  4. ^ ספר במדבר, פרק ל"ה, פסוק כ"ה
  5. ^ משנה, מסכת מכות, פרק ב', משנה ו'
  6. ^ ספר דברים, פרק י"ט, פסוק ו'
  7. ^ מצווה תי
  8. ^ מצות עשה רכה
  9. ^ מצווה תיג לפי ספר החינוך, לאו רצו לפי ספר המצוות לרמב"ם
  10. ^ רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק ו' הלכות ג'-ד'
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0