ספר המצוות לרמב"ם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב. מתוכן 248 (בגימטריה: רמ"ח) מצוות עשה ו-365 (בגימטריה: שס"ה) מצוות לא תעשה. לחיבור הקדים הרמב"ם מבוא של 14 שורשים (=כללים) לפיהם נקבעת רשימת המצוות.

מניין המצוות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מניין המצוות על פי הרמב"ם

ספרי מצוות הם ענף בספרות ההלכה, העוסק באיתור 613 המצוות המופיעות בתורה שבכתב, לפי המאמר התלמודי "דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה בסיני" (בבלי מכות כג ב).

קדמו לרמב"ם חיבורים חשובים בתחום זה, ביניהם:

אודות החיבור

שפת החיבור

החיבור נכתב בערבית יהודית, שפה בה חיבר הרמב"ם גם כמה מחיבוריו החשובים ובהם פירוש המשנה ומורה הנבוכים. לימים הרמב"ם התחרט על כי לא כתב את החיבור בעברית, וכך הוא כתב בתשובה לחכמי לוניל: "וניחמתי הרבה על שחברתיו בלשון ערבי מפני שהכל צריכין לקרותו ואני מחכה עתה שאעתיק אותו ללשון הקודש בעזרת שדי", שו"ת הרמב"ם סימן תמ"ז.

מועד החיבור

את ספר המצוות כתב הרמב"ם לאחר חיבור פירוש המשנה ולפני חיבור אוסף ההלכות משנה תורה או בשמו הנפוץ היד החזקה, כמבוא לחיבור. בספר משנה תורה פירט הרמב"ם את כל ההלכות שבתורה לפי שייכותן למצוות השונות.

חיבורים על הספר

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מניין המצוות על פי הרמב"ן

השגות הרמב"ן על ספר המצוות של הרמב"ם נועדו בעיקר להגן על מספור המצוות של בעל הלכות גדולות. הרמב"ן משמיט ממניין הרמב"ם 24 מצוות, ומוסיף כנגדן מצוות אחרות. מהדורות רבות של ספר המצוות לרמב"ם נדפסו עם השגות הרמב"ן. כמענה לביקורת של הרמב"ן נכתב ספר "מגילת אסתר". יש המייחסים אותו לר' יצחק די ליאון, ויש המייחסים אותו לחכם אחר מאיטליה מדור מאוחר יותר, אשר שם משפחתו לאון.

מחבר ספר החינוך כתב את ספרו על פי מניין הרמב"ם, תוך שילוב השגותיו של הרמב"ן על מצוות שעליהן השיג.

תרגומים לעברית ומהדורות

ספר המצוות זכה למספר תרגומים במאה ה-13:

  • תרגומו של רבי משה אבן תיבון, שהוא התרגום הנפוץ.
  • תרגומו של רבי שלמה ב"ר יוסף אבן איוב שנעשה לבקשת חכמי בדרש. בהקדמתו כתב כי תרגם את הספר "אות באות תיבה בתיבה" והתנצל על שניגש גם הוא לתרגם את הספר אחרי שכבר תרגומוהו אחרים. רבי חיים העליר הוכיח שקטעים מתרגומו נכנסו למהדורה המודפסת של ספר זה שהיא בעיקרה מתרגומו של אבן תיבון.[1]
  • תרגומו של רבי אברהם ב"ר שמואל הלוי אבן חסדאי. (התרגום לא שרד, אך רבי משה אבן תיבון מספר עליו בהקדמתו לתרגומו).
  • תרגום נוסף שמחברו לא נודע בבירור (אולי תרגומו של רבי אברהם הלוי אבן חסדאי). תרגום זה משוקע בהשגות הרמב"ן לספר המצוות.

במאה ה-20 ערך הרב חיים הלר, מהדורה מעודכנת לתרגומו של משה אבן תיבון על פי כתבי יד, וגם ביצע בו שינויים על פי המקור הערבי.

יצאו לאור גם מספר מהדורות מנוקדות ומבוארות. החשובה שבהן היא בתרגום חדש של הרב יוסף קאפח נדפסה בשנת תשי"ח (1958) בסדרת "רמב"ם לעם" (מוסד הרב קוק). לאחר מכן הוציא הרב קאפח תרגום חדש שנדפס יחד עם המקור הערבי - עמוד מול עמוד. (ירושלים, תשל"א).

מהדורה מוגהת של ספר המצוות יחד עם נושאי כליו (המפרשים סביבו, גם הם במהדורה מתוקנת) יצאה בהוצאת שבתי פרנקל בני ברק תשנ"ב (ערך הרב דוד צבי הילמן). המהדורה נערכה בעיקר על פי תרגומו של אבן איוב. גרסה דיגיטלית למהדורה זו נכנסה לפרויקט השו"ת של אונ' בר-אילן (ראו מאגר תורני), יחד עם השגות הרמב"ן לפי אותה מהדורה.

דפוסים:

הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת ה'ר”ע (1509-1510) עם השגות הרמב”ן.

מבנה הספר

  • הקדמה כללית (לספר "משנה תורה")
  • הקדמה למניין המצוות
  • שורשי המצוות. ארבעה עשר ("כללים", "עקרונות מנחים"), לכתיבת החיבור ולמניית מצוות בכלל, שעל פיהם קבע אילו מצוות למנות ואילו לא. הוא מבקר את שיטת מוני המצוות לפניו (בה"ג).
  • היחס בין סוגי העונשים וסוגי העבירות.
  • מנין המצוות מחולק ל"מצוות עשה"- רמ"ח מצוות עשה, ו"לא תעשה"- שס"ה מצוות לא תעשה.
    • מבנה כל מצווה: הגדרת המצווה בקצרה, ציטוט הכתובים מן התורה ("והוא אמרו"), ביאור המצווה ("והוא", "ענינה"), דיון קצר למה נמנית כמצווה, ציונים למשנה ולתלמוד בהם נתבארה המצווה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שלמה אבן איוב", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1265, באתר HebrewBooks


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0