רחמים שר שלום

רחמים שר־שלום

לידה	י' בשבט ה'תרצ"ב (גיל: 93)
שם מלא	רחמים חיים שר־שלום הכהן

רחמים שר־שלום (נולד בי' בשבט ה'תרצ"ב, 18 בינואר 1932) הוא מחנך וחוקר לוח השנה העברי.

ביוגרפיה

רחמים שר־שלום נולד בשכונת נחלת ציון בירושלים לשאול וחנה שר־שלום, ונקרא על שם סבו הרב רחמים מלמד כהן שנפטר מספר ימים לפני לידתו. בילדותו למד בתלמוד תורה מזרחי ודורש ציון ובישיבת שערי רחמים.

את לימודיו התיכוניים השלים בסמינר למורים מזרחי. בתקופת מלחמת העצמאות ניצל מפגיעה ישירה של פגז בביתו בזמן ההפוגה השנייה. לאחר המלחמה ניהל את בית הספר חוני המעגל בחצור הגלילית, ולאחר מכן כפקיד בנציבות המים. את עיקרי השכלתו רכש ממוריו: הרב שלמה יוסף זוין, פרופסור יהושע בלאו וחיים הלל בן־ששון. במשך השנים הפך שר־שלום למומחה בענייני הלוח העברי ופרסם ספרים ומחקרים בנושא. את ראשית העיסוק בנושא התחיל בגיל 18 לאחר שעסק בהגהת ספרו של דודו עזרא ציון מלמד, פרקי הלכה ומנהג. בספר זה יש פרק העוסק בלוח העברי והוא אשר פתח בפני שר־שלום הנער צוהר לנושא.

אחד המאפיינים המיוחדים לשר־שלום הוא הוצאת הספרים בכתב יד ולא בדפוס. למרות האפשרות להדפיס את ספריו כמקובל בחר שר־שלום, מסיבות שונות, לכתוב את ספריו בכתב ידו וכמעט כל ספריו הם בעצם צילום של כתב ידו הייחודי. שר־שלום חבר בצוות הכותב מדי שנה "לוח דינים ומנהגים" בהוצאת היכל שלמה ובעריכת פרופ' יהודה אייזנברג. במשך השנים כתב שר־שלום עשרות מאמרים שנועדו לתקן טעויות נפוצות. בצד מחקריו בתחום הלוח העברי הוא קרא להשתמש בעיקר בלוח זה שהוא חלק מהייחוד הלאומי של היהדות.

ב־2012 קיבל את התואר יקיר העיר נתניה.

ספריו

יסודות הלוח העברי

ספרו הראשון של שר־שלום, יצא לאור בשנת 1967. ספר זה זכה להתעניינות ב"קיבוצים חילוניים דווקא". בספר זה מרוכזים נתונים, לוחות ונוסחאות של הלוח העברי.

שערים ללוח העברי

ספר זה התפרסם לראשונה בשנת 1984 ובו מופיע עיקר מחקרו של שר־שלום. הספר על ארבעה עשר השערים שלו מקיף את כל נושא לוח השנה העברי: הוא עוסק בקביעות השנים פשוטות ומעוברות, עיבור השנה, ואף עוסק בנושאים אסטרונומיים משיקים כמו היממה, המולד, ראש חודש והתקופות. בספר קיימת השוואה ללוח השנה המוסלמי והנוצרי.

"בצד ההישג הגרפי המדהים המקופל בספר האלבומי שכל מאתים עשרים ושישה עמודיו כתובים ומצוירים ביד, מצטיין רחמים שר שלום ביכולת תימצות גאונית... המסובך, המורכב והקשה שבנושאים שבו התחבטו פוסקים ומורי הלכה שנים רבות זוכה כאן בעיבוד המאפשר אפילו ל"עם הארץ" בן דורנו להבין במה מדובר"

במהדורה השנייה (2009) נוספו הערות ותיקונים המודפסים בצד כתב היד המקורי.

שער ללוח העברי

ספר זה הוא תקציר של הספר שערים ללוח העברי ונועד להנגיש את עיקרי הדברים לציבור הרחב.

דפי עזר בתנך

היצירה המזוהה ביותר עמו היא "דפי העזר לנביאים ראשונים". דפים אלה נכתבו במקור כחומר לימודי פדגוגי עבור רעייתו, יעל, בעת ששימשה כמורה, אך עם הזמן הפכו למבוקשים בזכות עצמם. במהלך השנים נמכרו רבבות עותקים לציבור של דפים אלה והם שימשו כסיכום פופולרי לקראת בחינות במקרא. ייחודם של דפים אלה הוא בתמצות בהיר של עיקרי הספרים, ובשילוב תרשימים ושאלות חזרה המסייעים בהבנת החומר ובשינונו.

מאמריו

• הקריאה בתורה בא"י בתקופת המשנה והתלמוד. סיני קכ"ג-ד', ספר רפאל. מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ס
• מתי נוסד הלוח העברי? מתי תוקן ומתי נחתם? פרקים בהיסטוריה של הלוח העברי. סיני קב, ירושלים ניסן – אייר תשמ"ח, עמ' כו – נא
• מתי נחתמו חשבונות הלוח העברי? תהודה, ביטאון האגודה לטיפוח חברה, 11, נתניה תשמ"ט
• מחלוקת רס"ג ובן מאיר, סיני קיא, ירושלים תשנ"ג
• עוד על מחלוקת רס"ג ובן מאיר. סיני קיד, ירושלים תשנד
• על פרשת השבוע – ממנהגים שונים למנהג אחיד: תולדות קריאת התורה, סדרים ופרשיות בהתפתחותם ההיסטורית. שנה בשנה תשנ"ד, הוצאת היכל שלמה, ירושלים תשנ"ד
• "ברכת כהנים לברכה ניתנה – לא לקריאה": הרקע לאיסור קריאת ברכת כהנים, סיני קכא, ירושלים תשנ"ח, עמ' צט–קב
• מנהגים קדומים בחלוקת התורה לפרשות. סיני קכא, ירושלים תשנ"ח
• מנהגי חלוקת הפרשות לשבעה קרואים. סיני קכב, ירושלים תשנ"ח
• לא בשמים היא, ספר ישורון, בעריכת אלי ששר, ירושלים תשנ"ט
• מספר הימים בשנה בלוח העברי. שמעתין 137 – 138, תל אביב תשנ"ט
• העיבור בימים ההם ובזמן הזה. שמעתין 139, תל אביב תש"ס
• סימני קביעות השנים והשימוש בהם. שמעתין 143, תל אביב תש"ס
• עוד על הקריאה בתורה בא"י בתקופת המשנה והתלמוד. סיני קכז, ירושלים תשס"א
• מניין השנים וסדר העיבורים בתקופת הגאונים. סיני קכח, ירושלים תשס"א, עמ' קס–קעט
• חשבון התקופות ולוח השנה. שמעתין 147 – 148, תל אביב תשס"ב
• הלוח העברי וחשבון התקופות. יד יצחק, ישיבת כרם ביבנה תשס"ג
• בחזרה למכתב ראש הגולה. יד יצחק, ישיבת כרם ביבנה תשס"ג
• מנין השנים בעם ישראל בעבר ובהווה. שמעתין 154, תל אביב תשס"ג
• האם נשוב לקדש חודשים על פי הראיה? סיני קלח, ירושלים תשס"ו
• מלומדים מוסלמים במאה ה-9 על הלוח העברי. סיני קמ, ירושלים תשס"ט.
• על תאריכים חוזרים ועל שנים זהות. בד"ד 24, רמת גן תשע"א, עמ' 95 – 100
• המניינים לבריאת העולם וסדר העיבורים בהם. המעין, ישיבת שעלבים, תשרי תשע"ד
• תיקון הלוח על ידי הלל וחתימתו בתקופת הגאונים. הדף השבועי, אוניברסיטת בר-אילן, גיליון 274, רמת גן תשנ"ח
• האם נשוב לקדש חודשים על פי הראיה? תשובות להשגותיו של שי ולטר, אתר דעת
• תאריכים חוזרים ושנים זהות בלוחות השנה העברי והלועזי, אתר דעת
• התאריך הלועזי והשימוש בו בלוח השנה היהודי, אתר דעת
• שלוש השיטות לספירת ימי השנה, אתר דעת
• הלוח העברי הקדום, אתר דעת
• הקריאה בתורה במועדים בעבר ובהווה. אתר דעת
• מרחשוון – "הוא החודש השמיני", אתר דעת

קישורים חיצוניים

• רשימת מאמרים מאת רחמים שר־שלום בנושא הלוח העברי, באתר "הוצאת לוח – הלוח העברי"
• אסופת מאמרים בנושא רחמים שר שלום, באתר אסיף
• מידע על רחמים שר שלום בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רחמים שר שלום42131901Q118913032