ריבוי שבור
בבלשנות, ריבוי שבור (או ריבוי פנימי) היא צורת רבים חריגה של שם עצם או של שם תואר בשפות שמיות ובאפרו־אסיאתיות אחרות כמו שפות ברבריות. ריבוי שבור נוצר על ידי שינוי דפוס העיצורים והתנועות בתוך צורת היחיד. צורת הרבים ההפוכה היא ״ריבוי צלילי״ (או ריבוי חיצוני), שנוצר על ידי הוספת סופית.
בעוד שהתופעה ידועה ממספר שפות שמיות, היא נפוצה במיוחד בערבית.
עברית
בעברית, על אף שכל צורות הרבים צריכות לקבל או את הריבוי הצלילי הזכרי (״־ִים״) או את הריבוי הצלילי הנקבי (״־וֹת״), השינויים הגזעיים ההיסטוריים במשקלים הסגוליים או צרורי עיצורים בשמות עצם בין CVCC ביחיד ו־CVCaC ברבים לרוב הושוו לצורות ריבוי שבורות בשפות שמיות אחרות. דוגמה לכך היא המילה מֶלֶך לעומת מְלָכִים ברבים[1].
בנוסף ישנים מקרים רבים אחרים שבהם שינוי צלילים היסטוריים הסתיימו באלומורפיה גזעית בין צורת יחיד לצורת רבים בעברית (או בין מצב אבסולויטי לבין מצב קונסטורקטיבי, או בין צורות עם סיומות פרונומינליות לבין הצורות חסרות הסיומת וכדומה), על אף ששינויים שכאלה לרוב אינם עובדים לפי התבניות הכלליות שעוטפות אותיות שורש, ולכן בפי רבים מהבלשנים אינן נחשבות לצורות ריבוי שבור אמתיות[2].
ערבית
בערבית, הדרך הרגילה ליצירת צורת רבים לשם עצם זכרי היא הוספת הסיומת ون (-ūn; ביחסת הנומינטיב) או ين (-īn; ביחסת האקוזטיב והגניטיב). לשמות עצם נקביים מוסיפים את הסיומת ات (-āt) בדרך כלל. עם זאת לא כל צורות הרבים נבנות לפי כללים פשוטים אלו. מחלקה אחת של שמות עצם, הן בערבית המדוברת והן בערבית הספרותית, מקבלות צורת רבים על ידי שינוי דפוס התנועות בתוך המילה, לעיתים בנוסף להוספת מוספית. המערכת אינה רגילה לחלוטין, ורוב הצורות החריגות הן לשמות עצם לא אנושיים. שמות עצם אנושיים ברוב המקרים יקבלו צורת רבים רגילה.
ריבויים שבורים נקראים ג'מע תכסיר (جَمع تَكسير; מילולית ״ריבוי של שבירה״) בדקדוק ערבי. ריבויים אלו מהווים את אחד ההיבטים הכי בלתי־רגילים בשפה, בהינתן חוקי הגזירה והדקדוק המאוד מפורט ויציב של השפה הספרותית. ריבויים שבורים גם נמצאים בשפות ששאלו מילים מערבית, דוגמת הפרסית, הפשטו, הטורקית, הכורדית, האזרית והאורדו, ולעיתים מילה שכזו קיימת גם בצורת הריבוי השבור הערבי וגם בצורה המקומית. דוגמה לכך היא המילה مطلب בפשטו שעניינה ״מטרה״, שאותה ניתן להפוך לרבים בצורה השבורה הערבית (مطالب) או בצורה הרשמית יותר בפשטו גבוהה (مطلبونه) כפי שנוהגים במילים אחרות בפשטו.
בפרסית נקרא סוג ריבוי זה ג'מע מכסר (جَمِع مُکَسَر; מילולית ״ריבוי שבור״).
הבנה שלמה של צורות ריבוי אלו ניתנת לרכישה רק דרך חשיפה ממושכת לשפה, אם כי יש כמה סוגים שניתן לציין.
דוגמות
מילים בשפות שמיות בנויות לרוב משורש, לרוב בן שלושה עיצורים, שאותו יוצקים לתוך תבניות (״משקלים״ או ״בניינים״). הנה כמה דוגמות למילים שכאלה בערבית עם צורת הריבוי שלהן, כשאותיות השורש מופיעות באותיות רישיות.
- KiTāB كِتَاب "ספר" → KuTuB كُتُب "ספרים"
- KāTiB كَاتِب "כותב, סופר" → KuTTāB كُتَّاب "כותבים, סופרים"
- maKTūB مَكْتُوْب "מכתב" → maKāTīB مَكَاتِيْب "מכתבים"
- הערה: לכל המילים הללו שורש משותף, K-T-B (ك – ت – ب), שהוראתו ״לכתוב״.
- JaDD جَدّ "סב" → JuDūD جُدُوْد או aJDaD أَجْدَاد "סבים"
- FaNN فَنّ "אמנות" → FuNūN فُنُوْن "אמנויות"
- אך: RaBB رَبّ "ריבון" → ʼaRBāB أَرْبَاب "ריבונים"
- WaLaD وَلَد "ילד" → ʼaWLāD أَوْلَاد "ילדים"
- WaRaQah وَرَقَة "נייר" → ʼaWRāQ أَوْرَاق "ניירות"
- ŠaJaRah شَجَرَة "עץ" → ʼaŠJāR أَشْجَار "עצים"
- אך: JaMaL جَمَل "גמל" → JiMāL جِمَال "גמלים"
- maKTaB مَكَتَب "שולחן עבודה, משרד" → maKāTiB مَكَاتِب "משרדים"
- maLBaS مَلْبَس "בגד, מלבוש" → maLāBiS مَلَابِس "בגדים"
סוגי ריבוי שבור
היחיד |
הרבים |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| CiCāC | CuCuC | كتاب | kitāb (ספר) | كتب | kutub (ספרים) | ||
| CaCīCa | سفينة | safīna (ספינה) | سفن | sufun (ספינות) | juzur (איים), mudun (ערים) |
||
| CaCīC | سبيل | sabīl (דרך) | سبل | subul (דרכים) | |||
| CuCCa | CuCaC | غرفة | ġurfa (חדר) | غرف | ġuraf (חדרים) | ||
| CaCCa | شقة | šaqqa (דירה) | شقق | šuqaq (דירות) | |||
| CiCC | CiCaC | قط | qiṭṭ (חתול) | قطط | qiṭaṭ (חולים) | ||
| CaCC | CuCūC | قلب | לב (heart) | قلوب | qulūb (לבבות) | funūn (אמנויות), buyūt (בתים) |
|
| CiCC | علم | ʻilm (מדע) | علوم | ʻulūm (מדעים) | |||
| CuCC | جحر | juḥr (חור) | جحور | juḥūr (חורים) | |||
| CaCC | CiCāC | كلب | kalb (כלב) | كلاب | kilāb (כלבים) | ||
| CiCC | ظل | ẓill (מדע) | ظلال | ẓilāl (מדעים) | |||
| CuCC | رمح | rumḥ (חנית) | رماح | rimāḥ (חניתות) | |||
| CaCuC | رجل | rajul (גבר) | رجال | rijāl (גברים) | |||
| CaCC | ʼaCCāC | يوم | yawm (יום) | أيام | ʼayyām (ימים) | ||
| CiCC | حلم | ḥilm (מתינות) | أحلام | ʼaḥlām (במשמעות של מוחות) | |||
| CuCC | ربع | rubʻ (רובע) | أرباع | ʼarbāʻ (רבעים) | ʼaʻmāq (מעמקים) | ||
| CaCaC | سبب | sabab (סיבה) | أسباب | ʼasbāb (סיבות) | ʼawlād (ילדים), ʼaqlām (עטים) |
||
| CaCūC | ʼaCCiCah | عمود | ʻamūd (עמוד) | أعمدة | ʼaʻmidah (עמודים) | מסתיים בתא מרבוטה. | |
| CaCīC | ʼaCCiCāʼ | صديق | ṣadīq (חבר) | أصدقاء | ʼaṣdiqāʼ (חברים) | ||
| CaCīC | CuCaCā' | سعيد | saʻīd (שמח) | سعداء | suʻadāʼ(שמחים) | wuzarāʼ (שרים) | בעיקר לשמות תואר ולמקצועות. |
| CāCiC | CuC2C2āC | كاتب | kātib (כותב) | كتاب | kuttāb (כותבים) | ṭullāb (סטודנים) | הכפלת עיצור השורש השני; בעיקר למקצועות |
| CāCiCa | CawāCiC | قائمة | qāʼima (רשימה) | قوائم | qawāʼim (רשימות) | bawārij (ספינות מלחמה) | |
| CāCūC | CawāCīC | صاروخ | ṣārūḫ (טיל) | صواريخ | ṣawārīḫ (טילים) | ḥawāsīb (מחשבים) | |
| CiCāCa | CaCāʼiC | رسالة | risāla (מסר) | رسائل | rasāʼil (מסרים) | ||
| CaCīCa | جزيرة | jazīra (אי) | جزائر | jazāʼir (איים) | haqāʼib (מזוודות), daqāʼiq (דקות) |
||
| CaCCaC | CaCāCiC | دفتر | daftar (מחברת) | دفاتر | dafātir (מחברות) | תקף לכל השורשים הריבועיים שבהם האות השנייה היא תנועה קצרה | |
| CuCCuC | فندق | funduq (מלון) | فنادق | fanādiq (מלונות) | |||
| maCCaC | maCāCiC | ملبس | malbas (מלבוש) | ملابس | malābis (מלבושים) | makātib (משרדים) | תת-מקרה של הקודם, אך תקף רק כשאות השורש הראשונה היא מ'. |
| maCCiC | مسجد | masjid (מסגד) | مساجد | masājid (מסגדים) | manāzil (בתים) | ||
| miCCaCa | منطقة | minṭaqa (אזור) | مناطق | manāṭiq (אזורים) | |||
| CvCC(ā/ī/ū)C | CaCāCīC | صندوق | ṣandūq (קופסה) | صناديق | ṣanādīq (קופסות) | תקף לכל השורשים הריבועיים שבהם התנועה השנייה ארוכה | |
| miCCāC | maCāCīC | مفتاح | miftāḥ (מפתח) | مفاتيح | mafātīḥ (מפתחות) | תת-מקרה של הקודם, אך תקף רק כשעיצור השורש הראשון הוא מ'. | |
| maCCūC | مكتوب | maktūb (הודעה) | مكاتيب | makātīb (הודעות) |
הערות שוליים
- ^ "Ge'ez (Axum)" by Gene Gragg in The Cambridge Encyclopedia of the World's Ancient Languages edited by Roger D. Woodard (2004) מסת"ב 0-521-56256-2, p. 440.
- ^ "Hebrew" by P. Kyle McCarter Jr. in The Cambridge Encyclopedia of the World's Ancient Languages edited by Roger D. Woodard (2004) מסת"ב 0-521-56256-2, p. 342.
