ריוגרפיה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, סדר, פסקאות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה, סדר, פסקאות. |
ריוגרפיה היא תהליך שבו מניחים חפצים שונים על נייר צילום ולאחר מכן חושפים אותו לאור. זהו תהליך שנוצר בתנאי חדר חושך. לאחר החשיפה יש להעביר את הנייר תהליך פיתוח. החלקים בהם נחשף הנייר לאור יהפכו לשחורים, החלקים שלא נחשפו יהפכו לבנים והחלקים שנחשפו באופן חלקי (על ידי חפצים שקופים או דקים) יקבלו גוונים שונים של אפור.
הריוגרפיה היא תהליך תיעוד של קווי המתאר של החפצים המונחים על נייר הצילום. תהליך זה התגלה כבר בעבר ונקרא פוטוגרמה אך מאן ריי גילה אותו מחדש והחליט להשתמש בו על מנת להביע את עצמו. הוא החליט לקרוא לו: "ריוגרפיה". המונח "ריוגרף" נלקח משם העט "מאן ריי" אך מתייחס גם לתהליך שבו דרושות קרני אור (ray) על מנת לקבל את התוצאה. השימוש הראשון שלו במונח זה היה בריוגרף הראשון שפרסם בגיליון הסתיו של המגזין The little review no.3 ב-1922.
מאן ריי והרֵיוגרפיה
מאן ריי הגיע לפריז ב-1921 ופתח את הסטודיו הראשון שלו בחדר המלון שבו התאכסן. הוא הגיע לפריז עם מצלמה אחת ועבד בחדר המלון שלו בלילה כחדר חושך. הצלמים באותה תקופה נחשבו לציירים כושלים. הסברה הייתה שרק ציירים גרועים הופכים לצלמים. הצילום לא נחשב לאמנות והוא רצה להפוך אותו לאמנות. הוא החליט לחפש דרך חדשה והחל בצילומי אובייקטים. הוא בחר לצלם את האובייקטים הפיסוליים שלו, אובייקטים שמצא בסביבתו הקרובה, וצילם את עבודות הרדי מייד של דושאן. הוא צילם את האובייקטים בקומבינציות שונות ונתן להם כותרות שאינן קשורות למצולמים, כמו דושאן.
צילומי האובייקטים גרמו למאן ריי לאמץ את הפילוסופיה של דושאן שאומרת כי יש לנתק את המחשבה מן העובדות. הרי צילום נחשב באותה תקופה למתעד של מציאות, של אמת, ובצילומי האובייקטים לאמת המצולמת אין שום טענה. בסוף 1921 צירוף מקרים הביא לכך שמאן ריי יגלה סוג חדש של צילום שישמש אותו להצגת הרעיון הפילוסופי הזה. באותו לילה ריי היה עסוק בהדפסות מפלטות צילום והעברתם לפוזיטיב לפיתוח. מבלי ששם לב, לקח ריי שני ניירות צילום במקום אחד וגילה זאת רק לאחר שהניירות כבר שהו בתוך הנוזל המפתח. כיוון שלא רצה לזרוק את הנייר, הוא הניח עליו משפך זכוכית, כוס מדידה וטרמומטר ובטעות הדליק את האור. כך נוצר הריוגרף הראשון.
הריוגרפיה נתנה למאן ריי מרחק גדול יותר מאובייקט הצילום כי צילומיו נוצרו בשיטה שלא היה ניתן לשלוט בה באופן מוחלט. דרך שיטה זו גילה דרך חדשה להסתכלות על העולם. הריוגרפים נראו כצילום של אובייקט חסר המיוצג על ידי הסימן השאיר האובייקט על גבי הנייר והציגו את הרעיון ש"האמת הוויזואלית היא רק צל המוטל על ידי מציאות חיצונית" . המחשבות מנותקות מהעובדות בעבודות אלה. הוא אמר כי: "השחתת המדיום שבו אתה עוסק זו ההבטחה המושלמת של שכנוע הכותב. מידה מסוימת של בוז לחומר שאיתו אתה עובד, על מנת לבטא רעיון, היא חיונית לריאליזם הטהור של רעיון זה". אמונה זו גרמה לו לזנוח את המצלמה ואת הצילום "הנורמלי" ולעבור לניסיונות בריוגרפיה, אשר עזרה לו לבטא את רעיונותיו הפילוסופים.
כמעט מחצית מכל עבודות הריוגרפיה של מאן ריי נעשו בשנתיים-שלוש השנים הראשונות לאחר הגילוי. עד סוף 1922 הוא ניסה את כל הדרכים האפשריות שבהן יכול להיווצר ריוגרף: הוספת או החסרת אובייקט בין חשיפה לחשיפה, מספר חשיפות בתאורות שונות, תאורה בתנועה, החזקת אחד האובייקטים בידו בין הנייר לאור וכו'. באותה שנה הוא הוציא קטלוג שכלל 12 ריוגרפים שנקרא: "Champs Délicieux". הכותרת נבחרה כמעין מחווה לאנדרה ברטון שהוציא יחד עם פיליפ סופול ספר של טקסטים אוטומטיים בשם: "la Champs Magnétique" . הריוגרף הראשון בקטלוג נראה גם הוא בהמשך למחווה לברטון כמשהו לא מתוכנן ולא מדויק, משהו אוטומטי. כל הריוגרפים מכילים בתוכם רעיונות מתוך המרכיבים של כתיבה אוטומטית: מהירות, פיגורטיביות ורוחניות, וכולם נעשו באותה שיטה "אוטומטית", חשיפת אור יחיד מאותו כיוון ללא הזזת האובייקטים. בעזרת הריוגרפים יצר ריי עבודות סוריאליסטיות עוד לפני הסוריאליזם. עבודותיו הציגו דברים רגילים בצורה בלתי רגילה.
ב-1931 הוציא מאן ריי קטלוג נוסף המכיל עשרה ריוגרפים. קטלוג זה הופץ על ידי חברת החשמל של פריז ב-500 עותקים ונקרא: "Électricité". בקטלוג זה הציג מאן ריי את השכלולים הנוספים שלו בפיתוח הריוגרפיה. עבודות אלו התמקדו באפשרויות של אור ושקיפויות ונראו מלאות אנרגיה. הריוגרפים האלו התמקדו בקשר של האדם עם החשמל, עם הכוח שיש לאור. האובייקטים בעבודות אלו נראו כמו אובייקטים קוסמיים מוקפים בהילה וטעונים באנרגיות חשמליות.
על הריוגרפיה הוא אומר: "זה ברוח של התנסות ולא של ניסוי שבו הדימויים האוטוביוגרפים מוצגים. דימויים אלו הם שאריות תחמוצת המתוקנות על ידי אור וכלים כימיקלים של חיים אורגנים". תהליך הריוגרפיה איפשר למאן ריי להיות צלם חופשי ושונה, ולהשתמש בצילום כמו שצַייר משתמש בציור. הוא טוען כי מעולם לא אהב את המצלמה ותהליך זה נתן לו את היכולת לייצר את הפנטזיה שלו בלעדיה. הוא אומר כי הוא לא רוצה לצלם את הטבעי אלא את מה שהוא רואה בראשו.
