ריו טינטו
ריו טינטו (מספרדית: Rio Tinto; הנהר האדום) הוא נהר בדרום-מערב ספרד אשר נובע מהרי סיירה מונרה באנדלוסיה, ומשם זורם למפרץ קדיס באואלבה. הנהר שופע בברזל ומתכות אחרות אשר משווים לו צבע אדום-חום, ולאורכו אתרים אשר שימשו כבר מתקופות קדומות לכרית מתכות.
אודות
כבר בתקופות קדומות הנהר שימש להפקת זהב, כסף, נחושת ומינרלים אחרים. בשלושת אלפים לפני הספירה, היו אלה האיברים ואנשי טארטסוס אשר כרו בנהר. אחריהם באו הפיניקים והרומאים. לאחר הרומאים נזנחו אתרי הכריה. הם התגלו מחדש על ידי הספרדים בשנת 1556, נפתחו בשנת 1724 ונמכרו לבריטים בשנת 1871.
בשנת 1873 הוקמה חברת ריו טינטו כדי להפעיל את המכרות, והיא כיום אחת מחברות הכריה הגדולות בעולם. לאחר שיא בהפקת הזהב והכסף בשנת 1930 הצטמצמה הכריה בנהר, כשבשנת 1986 הופסקה כריית הנחושת ובשנת 1993 הופסקה כריית הזהב והכסף.
באמצע שנות ה-70 חפרה משלחת בראשותם של בנו רותנברג ואנטוניו בלנקו באזור המכרות של ריו טינטו. במקום, ששימש אז כאזור כריה גדול ופעיל, נמצאו שרידים ועדויות נרחבות לכרית כסף ולהתכתו בדרכים מתוחכמות מתקופת הברונזה התיכונה (האלף השני לפני הספירה) ואילך. ההיקף העצום של עפרות הכסף המעובדות הביא להיווצרותם של תילי סיגי כסף המתנשאים עד לגובה של 20 מטר ומעלה. בתוך אזור זה נחשפה שכבה עם ממצאים של קרמיקה המושפעת מקרמיקה פינקית וממצאים נוספים שנקבע כי יובאו למקום. יש הרואים בממצאים אלו כבעלי קשר ישיר למסופר בספר יחזקאל (פרק כ"ז, פסוק י"ב) אודות תרשיש והמסחר הפיניקי הנרחב במתכות במאות ה-6-8 לפני הספירה. לא נמצאו שינויים במטלורגיה הבסיסית לאורך תקופות הכריה וההתכה, אך נמצאו הבדלים בהיקפי וביעילות הכריה המצביעים על כך שבתקופה הפיניקית הפך מיזם הכריה וההתכה לבעל היקף נרחב וקיבל משמעות גאו-פוליטית נכבדה.[1]
מי הנהר מתאפיינים בחומציות גבוהה (PH 1.7-2.5) ובריכוז גבוה של מתכות. הרכב המים הייחודי שבנהר הפך אותו לכר פורה להתפתחות של יצורי חיים אקסטרמופילים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ All about IAMS אתר "Institute for Archaeo-Metallurgical Studies"
