ספר יחזקאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר יחזקאל
Kever yhezkel.jpg
קבר יחזקאל הנביא, לפני 1950.
מספר פרקים 48
מספר פסוקים 1273
סדרת ספרים נביאים
הספר הבא תרי עשר
דמויות מרכזיות יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, והוא כולל בתוכו את נבואות הנביא יחזקאל בן-בוזי. הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה). הנביא יחזקאל התנבא לפני חורבן הבית הראשון (420 לפני הספירה) ובעיקר לאחריו, בגלות בבל. ספר זה יחודי בין ספרי התנ"ך בכך שרוב נבואותיו נאמרו בחוץ לארץ.

תוכן הספר

החיזיון הראשון (פרק א' - פרק ג', פסוק ט"ו)

  • פרק א': יחזקאל פותח בציון הזמן (ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש... היא השנה החמישית לגלות המלך יהויכין) ומתאר בפרוטרוט מראות מופלאים שנגלו לפניו.
  • פרק ב' - ג', פסוק י"א: יחזקאל נשלח כנביא על בני ישראל ומוזהר מפניהם: "שולח אני אותך אל-בני ישראל אל-גוים המורדים אשר מרדו-בי... כי בית מרי המה... ואתה בן-אדם... אל תהי-מרי כבית המרי". אזהרה זו חוזרת על עצמה בהמשך. הוא מצטווה לאכול מגילה - מעשה סמלי, ראשון מבין רבים - ומציית. כנביאים אחרים, מוזהר יחזקאל מראש כי העם ידחה את דבריו - ואף-על-פי-כן עליו להינבא.
  • פרק ג', י"ב-ט"ז: רוח נושאת את יחזקאל אל תל אביב, מקום יישוב של גולי בבל, על שפת נהר כבר. שבעה ימים ממתין הנביא עד לחיזיון הבא.

ראה גם: חזון המרכבה משל הלבנה

חזון העצמות היבשות (ל"ז, א'-י"ד)

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חזון העצמות היבשות

הפרק מכיל חזון אשר נגלה לנביא. בחזון רואה עצמו הנביא כניצב בבקעה מלאה בעצמות אדם יבשות. הוא מצווה לשאת נבואה. לנגד עיניו מתחברות העצמות לדמויות אדם, לאחר מכן עולות על העצמות רקמות של גידים, בשר ועור. לאחר מכן מגלה מלאך לנביא שאלו הם בני ישראל בגלות ומצווה על הנביא לשאת נבואה נוספת כדי להפיח בדמויות רוח, להחיותם ולהעלותם לארץ ישראל.

חזון העצים (ל"ז, ט"ו-כ"ח)

אחד מהחזיונות המפורסמים ביותר של יחזקאל[דרוש מקור]. במסגרת חזיון זה יחזקאל מצטווה לקחת שתי חתיכות עץ לכתוב עליהן "לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ו"לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו" ולחברן יחד, כדי לסמל את שובם של גולי יהודה ועשרת השבטים לארץ ואת איחודם לממלכה אחת לתמיד. כמו כן החיזיון מדבר על:

  1. בניית בית המקדש מחדש והפעם הוא לא יחרב.
  2. המלכת מלך מזרע בית דוד על העם מאוחד לנצח.
  3. הכרה של הגויים בכוחו של ה' לנצח.
  4. הפסקת חטאי העם לנצח.

נבואה זו של יחזקאל נחשבת לנבואת אחרית הימים, כיוון שעדיין לא התקיימה (10 השבטים נעלמו, בית המקדש אמנם נבנה אך נחרב שוב).

חזון גוג ומגוג (ל"ח, ל"ט)

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת גוג ומגוג

הנביא מתאר כי במלחמה זו, צפויה לקום התאחדות גדולה של הרבה מאומות העולם, בראשות גוג מלך מגוג, שתלחם בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה ה' יכניע באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה', וגם עם ישראל יאמינו מכאן ואלך במציאות ה'.

חזון המקדש העתידי והעבודה בו (מ' - מ"ו)

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מקדש יחזקאל
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גבולי יחזקאל

בסוף ספר יחזקאל, מתואר בפירוט כל מבנה בית המקדש בירושלים, הקמתו והעבודה בו. מכיוון שהמקדש שנבנה על ידי העולים בשיבת ציון לאחר מכן ("בית המקדש השני") לא נבנה במתכונתו (אלא כמו הבית הראשון), הרי שמתכונתו נותרה לגאולה השלמה המקוּוה, יחד עם התגשמות שאר חזונות הנביאים.

מעשי נבואה

בספר מובאים מעשים רבים שיחזקאל צווה לעשות כחלק מנבואתו, ביניהם דברים חריגים. מעשים אלו נועדו כרקע לנבואותיו. כך לדוגמא הוא מצווה לאכול מגילה[1], לבנות מצור סביב ללבנה[2], לשכב על צידו הימני 390 יום ולאחר מכן על צידו הימני 40 יום[3], ולגלח את זקנו בתער[4].

אמנם נחלקו הפרשנים אם מעשים אלו נעשו בפועל על ידי הנביא, או שכחלק מהחזון הנבואי הוא ראה את עצמו עושה מעשים אלו. הרמב"ם במורה נבוכים כותב[5] כי "חלילה לא-ל שיעשה את נביאיו לעג וקלס לנבלים, ויצום לעשות מעשי שטות", ועל כן הוא מסיק שמעשים אלו נעשו ע"י הנביא במראה הנבואה. הרמב"ם מוכיח מהציווי המופיע בפרק ה' לגלח את זקנו בתער - דבר שאסור ע"פ התורה.

גם אצל המפרשים שכן פירשו את המעשים כפשוטם, מצאנו בחלק מהמקומות גישה דומה יותר לדברי הרמב"ם. כך לדוגמא בפרק ג' שם ה' ציווה את יחזקאל לאכול את המגילה, המצודות מבאר שהכוונה היא לימוד של הכתוב במגילה עד שנעשו הדברים כאילו נאכלו על ידו.

מעמדו של ספר יחזקאל

חז"ל מספרים שבהתחלה היו פקפוקים לגבי מעמדו של הספר כאחד מכתבי הקודש, בשל תכניו (בעיקר החזון בספר הראשון)[דרוש מקור], והיו תקופות שבהן התלמידים נצטוו לא ללמוד את החזון הראשון בספר יחזקאל עד שיגיעו לגיל שלושים[דרוש מקור]. התלמוד אף מציין, שחז"ל ביקשו לגנוז את הספר, מפני דברים מהספר שנראו כסותרים את דברי התורה, עד שישב על המדוכה חנניה בן חזקיה, אחד התנאים, ויישב את כל הסתירות[6].

אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשן.

חיבורו של ספר יחזקאל

מחבר הספר

בתלמוד בבלי מובאת ברייתא המייחסת את כתיבת ספר יחזקאל לכנסת הגדולה. רש"י מציע שאולי הסיבה שלא כתב יחזקאל את נבואותיו בעצמו "מפני שלא נתנה נבואה ליכתב בחוצה לארץ וכתבום אלו לאחר שבאו לארץ[7]".

זמן הנבואות

הספר מציג נבואות שנישאו על ידי יחזקאל בן בוזי בגלות בבל, בסביבות העיר תל אביב אשר על נהר כבר. חלק מהנבואות נישאות מפיו בעל פה בפני קהל הגולים הבאים לביתו (למשל:ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק א'), ובמקרה אחד מתוארת העלאת נבואה על הכתב (ספר יחזקאל, פרק מ"ג, פסוק י"א).

לפי העדויות הפנימיות בספר, הנבואות נישאו במשך 22 שנים, בין שנת 593[8] לשנת 573[9] לפנה"ס, ומסודרות בסדר "כרונולוגי" לפי התאריכים, המתייחסים לגלות יהויכין כנקודת מוצא. במשך תקופת פעילות נבואית זו מעיד הספר על "תקופת אלם" בה לא נשא נבואות בציבור עד שהתבשר על חורבן ירושלים (ספר יחזקאל, פרק ל"ג, פסוק כ"א). אולם, גם במהלך תקופת האלם מוצגות בספר נבואות.

סגנון

בספר יחזקאל קיימים בדרך כלל שלושה חלקים לכל חזון: חזון פותח, המשך, וחזון משלים. שני הראשונים דומים בסגנון הכתיבה שלהם, בעוד שהשלישי נוטה להיות שונה.

בכל הספר מופיע השם "יחזקאל" פעמיים בלבד. בכל שאר המקרים, פונה אליו אלוקים בתואר "בן אדם".

מילים ייחודיות לספר יחזקאל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0