ריח כף הרגל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אנטומיה ריקה.
ריח כף הרגל הוא סוג של ריח גוף היוצא מכפות הרגליים של בני האדם. ריח זה נחשב לבלתי נעים.
הגורמים לריח
הסיבה העיקרית לריח בכף הרגל היא זיעה. הזיעה כשלעצמה היא חסרת ריח, עם זאת, היא יוצרת סביבה נוחה לשגשוג חיידקים מסוימים, ואלו יוצרים חומרים ריחניים. חיידקים אלה נמצאים באופן טבעי על העור של בני האדם, כחלק מהמיקרואורגניזם האנושי.
החלק הקדמי של כף הרגל מייצר יותר זיעה.[1]
הריח מתעצם כתוצאה מגורמים שמגבירים הזעה, כגון נעילת נעליים סגורות. גם גריבת גרביים יכולה ללכוד את שערות הרגל, במיוחד באזור האצבעות, ועלולה לתרום להעצמת הריח על ידי הגדלת שטח הפנים שבו חיידקים יכולים לשגשג.
בהתחשב בכך שהגרביים נמצאים במגע ישיר עם כפות הרגליים, גם התרכובת והחומר שהם עשויים ממנו יכולים להשפיע על ריח כף הרגל. חומרים סינתטיים כגון פוליאסטר וניילון יוצרים יותר מחנק ופחות אוורור לכף הרגל מאשר חומרי כותנה או צמר, ובכך מובילים זיעה וריחות מוגברים. מנגד יש לצין כי הם יכולים גם להפחית את שכיחותן של שלפוחיות בכף הרגל על ידי יצירת נימיות (קפילריות) שמוליכות את הזיעה. בשל הגברת הריח של חומרים אלו, מטפלים בגרביים סינתטיים בכימיקלים שונים כדי לסייע בהפחתת הריח.[2]
נעילת נעליים סגורות (כגון נעלי בלט) ללא גרביים מובילה למצב של הצטברות זיעה, תאי עור מתים, לכלוך, שמנים, וכן לגורמים נוספים לצמיחה חיידקית המגבירה את הריח. פעולת הנעה והגבהה של הנעליים בכל פעם שכפות הרגליים מתחילות להרגיש "חמות" או מזיעות יכולה לסייע בהפחתת הריח הנובע באזור.
תכונות הריח
ריח כף הרגל מתואר לעיתים קרובות כריח סמיך וצפוף ודומה לריחם של גבינה, חומץ מאלט או אמוניה. חיידקי ברביבקטריום (אנ') נחשבים לגורם העיקרי של ריחות בכף הרגל, מאחר שהם בולעים עור מת שעל כפות הרגליים, ותוך כדי תהליך הבליעה הם ממירים את חומצת האמינו מתיונין לתוך מתאנתיול, שהוא גז חסר צבע עם ריח גופריתי ייחודי המזכיר כרוב רקוב. העור המת שיוצר את התהליך הנזכר נפוץ במיוחד על סוליות כפות הרגליים, וכן בין האצבעות. חיידקי הברביבקטריום מצויים גם בכמה סוגי גבינות כגון גבינת לימבורגר, ולכן ריח כף הרגל לעיתים מזכיר ריח של גבינות מסוימות.[3]
חומצה איזובליתית, שהיא מקור נוסף לריח כף הרגל, מיוצרת על ידי סטפילוקוקוס אפידרמידיס, מין חיידק הנמצא בדרך כלל על עור אנושי,[4] וכן גם הוא נמצא במספר סוגים שונים של גבינות.
מיקרואורגניזמים אחרים שמפיצים את ריח כף הרגל כוללים את הקורינבקטריום, המיקרוקוסקי והפיטירוספורום.[5]
בארט קנולס מאוניברסיטת ווגנינגן החקלאית שבהולנד זכה בשנת 1996 בפרס איג נובל ההומוריסטי,[6] על כך שהוכיח כי יתושת הגמביה ממשפחת הכולכיתיים, הידועה בכך שמעבירה את מחלת המלריה בעקיצותיה, נמשכת במידה שווה לריח גבינות לימבורגר ולריח כפות רגליים אנושיות.[7]
מניעת הריח
שמירה על היגיינת כף הרגל היא הדרך הטובה ביותר למנוע את הריח הנובע ממנה, בכך שהיא מחסלת את החיידקים הגורמים לריח, לדוגמה, על ידי קילוף תאי עור מתים. כך, בטיפולי פדיקור נוהגים לקלף תאי עור מתים בעזרת אבן פומיס ובדרכים נוספות.[8]
כפות רגליים מלוכלכות או גרביים מלוכלכים, במקום גרביים נקיים ויבשים שמחליפים מדי יום יכולים לתרום לריח. גרביים העשויים מחומרים סינתטיים נוטים להסריח יותר מאשר גרביים העשויים מבדים טבעיים או מבודדים, כגון תערובת של כותנה ופוליאסטר.
הליכה עם נעלי פיפ-טואו פתוחות, עם כפכפים או עם רגליים יחפות יכולה אף היא לתרום למניעת התפתחות הריח, עקב האוורור שמרגישים כפות הרגליים במצב זה. אם כי במצב זה צריך לרחוץ את הלכלוך הנדבק באופן טבעי לכפות הרגליים בהליכה עם כפות רגליים חשופות, פעולה המומלצת גם בלי קשר להליכה היחפה על מנת לשמור על כפות רגליים רכות ללא התייבשות העור.[9][10][11]
סודה לשתייה משמשת כתכשיר ביתי וזול למניעת ריח בכף הרגל. עם זאת, היקף ההשפעה שלה על החיידקים הספציפיים הגורמים לריח אינו ברור דיו. שימוש בתמיסה המכילה כ-10% אקונומיקה ביתית ו-90% מים, הורגת את החיידקים הגורמים לריח בכפות הרגליים. ניתן להשתמש במברשת כדי לנקות בין אצבעות כף הרגל. שטיפת כפות הרגליים פעמיים ביום עם תרכובת איזופרופנול היא תכשיר ביתי נוסף למניעת ריח בכפות הרגליים. תכשירים ביתיים נוספים שאפשר להשתמש לצורך מניעת הריח בכפות הרגליים הן: חומץ סיידר תפוחים,[9] שמן זית עם מלח ושמן עץ התה,[11] וכן תכשירים רבים נוספים.
כמו כן, פותחו כמה אבקות ופחם פעיל, לצורך מריחתם על מדרסי הנעליים, במטרה למנוע ריח של כף הרגל על ידי כך שנמנעת הזעת האזור, ובכך נשמרות כפות רגליים יבשות, והריח לא מתפתח.
קישורים חיצוניים
- "ריח רע מכפות הרגליים: איך מונעים את זה וכיצד מטפלים?", באתר מאקו בריאות
- "מתי ריח רע מהרגליים מבשר על סכנה בריאותית?", באתר ynet
- "פתרונות טבעיים לבעיית ריח רע בכפות הרגליים", באתר "בא-במייל"
הערות שוליים
- ^ "INTERACTION OF SILVER NITRATE WITH COMMERCIALLY AVAILABLE COTTON SOCKS; RELATIONSHIP TO THE ANTIBACTERIAL ACTION OF SILVER IONS" (PDF). 21 בפברואר 2015. נבדק ב-31 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Smelly Feet (Foot Odor) ePodiatry.com
- ^ Betsy's Bacteria Wheaton College Quarterly
- ^ Ara, Katsutoshi; Masakatsu Hama; Syunichi Akiba; Kenzo Koike; Koichi Okisaka; Toyoki Hagura; Tetsuro Kamiya; Fusao Tomita (באפריל 2006). "Foot odor due to microbial metabolism and its control". Canadian Journal of Microbiology. 52 (4): 357–364. doi:10.1139/w05-130. ISSN 0008-4166. PMID 16699586. נבדק ב-2012-05-09.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Kanlayavattanakul, M; Lourith N (באוגוסט 2011). "Body malodours and their topical treatment agents". International Journal of Cosmetic Science. 33 (4): 298–311. doi:10.1111/j.1468-2494.2011.00649.x. PMID 21401651.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "2006 Nobel Prize Announcements". The Nobel Prize Internet Archive.
- ^ Bart G.J. Knols (9 בנובמבר 1996), "On Human Odour, Malaria Mosquitoes, and Limburger Cheese", The Lancet, 348: 1322, doi:10.1016/S0140-6736(05)65812-6, PMID 8909415
{{citation}}: (עזרה) - ^ "The solution - Stinkyfeet". Stinkyfeet (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2016-02-12.
- ^ 9.0 9.1 "הסיבות להתפתחות ריח רע בכפות הרגליים והדרכים בהן ניתן לטפל בו", באתר "בא-במייל"
- ^ "10 טיפים לטיפוח כפות הרגליים", "9. ריח רע מכפות הרגליים..." באתר ynet
- ^ 11.0 11.1 "דאודורנט רגליים: תתפלאו, יש לכם את זה בארון", באתר nrg
