רינה (רוזה) יונוביץ
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. רינה (רוזה) יונוביץ לבית גולדברג (1894 – 26 ביולי 1940) הייתה מהבקטריולוגיות הראשונות בארץ ישראל, מייסדת ומנהלת המעבדה הבקטריולוגית בבית החולים הדסה (תל אביב).
קורות חיים
רינה (רוזה) יונוביץ נולדה באודסה, רוסיה, לאיתמר שהיה תעשיין, ובת-שבע (לבית סובול).
סיימה גימנסיה באודסה, התקבלה לבית ספר לרפואה באודסה, וסיימה את לימודיה בהצלחה.
עברה לעבוד כרופאה במוסקבה ובפטרוגראד, וצברה ניסיון בטיפול במחלות זיהומיות, עקב המגפות שהשתוללו שם.
ינוביץ התמחתה בבקטריולוגיה.
ב-1920 נישאה לד"ר יהודה יונוביץ בעיר יאלטה, בקרים, רוסיה. באותה השנה עלו בני הזוג לארץ ישראל.
אחותה מרים, שסיימה את לימודיה באוניברסיטה, והוריה עלו לארץ ישראל בשנת 1923.
התיישבה בירושלים ועבדה עד שנת 1929 במעבדה הבקטריולוגית של בית-החולים "הדסה" בירושלים.
בשנת 1929 עברה לתל אביב, ייסדה וניהלה את המעבדה הבקטריולוגית של בית החולים העירוני "הדסה".
נדבקה במחלת טיפוס, מחולים שהיו בטיפוליה, ונפטרה בתל אביב, כ' תמוז, ה'ת"ש, (26 ביולי 1940).
נקברה בירושלים.
אחותה מרים, שנישאה למאיר ויניק אשר ייסד את תחנת הניסיונות לחקלאות לחקירת הקרקע במקוה ישראל, תפקדה כעוזרתו הראשית בתחנת הניסיונות, הייתה בין העוזרות הראשונות במכון לביוכימיה של האוניברסיטה העברית, והראשונה בארץ בחקירה מיקרוביולוגית של הקרקע.[1]
מחקריה
יונוביץ התמסרה בייחוד לשכלול עירויי-דם, ארגנה את תורמי הדם לפי קבוצות-הדם שלהם, מחולקים בכרטיסיות לפי הקבוצות, והודות לכך נתאפשר להציל חיי אדם על ידי עירוי-דם בלי אובדן זמן בבדיקות נוספות.
הרבתה לעזור למגן דוד אדום בפעולות הצלת חיים ובזמני מהומות הייתה עובדת יומם ולילה להצלת חיי פצועים.
חקרה את קבוצות הדם של השומרונים וב- 1932 השתתפה במשלחת מדעית מרומא ב"חקירת חיי השומרונים" ולדו"ח המקיף של הפרופ' ג'יני, מנהל המשלחת, עיבדה את הפרק על קבוצות הדם של השומרונים. כן פרסמה בירחון צרפתי על חקירותיה בנושא זה.
ב- 1937 השתתפה כנציגת מד"א ו"הדסה" בכינוס בינלאומי לעירוי-דם בפריז והרצתה בו. חקרה את שאלות התנועה העונתית של מחלות מידבקות בארץ ואת מסקנותיה מסרה במאמרים ובהרצאות. חקרה את קבוצות הדם האופייניות לעמים ולגזעים שונים והגיעה למסקנה, כי ליהודים אין בדמם תכונה גזעית משותפת, אלא שייכים לקבוצות שונות לפי ארצות המוצא, ובזה סתרה מבחינה מדעית את התאוריה הנאצית. מאידך קבעה שיהודי ארץ ישראל הם לפי דמם יותר "אסיאתיים" מאשר ערביי הארץ.
יונוביץ פרסמה מאמרים מקצועיים בעיתונות המקצועית בצרפתית והשתתפה בכינוסים מדעיים בינלאומיים.
השקיעה הרבה מרץ ועבודה במלחמה במחלות מידבקות בארץ (טיפואיד, כולרה, בילהרציה, מלריה, מחלות מעיים וכו'), שיתפה פעולה עם העירייה, מוסדות החינוך, מחנכים ורופאי בתי-הספר וניהלה פעולת הסברה רחבה בצבור להשתמרות מהמחלות ולמלחמה בהן.[2]
ראו גם
לקריאה נוספת
- נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 233.
- הארץ, 28.7.1940
- "ידיעות הדסה" 7, 1940, עמוד 101.
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "מאיר ויניק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1467
- ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר רזה (רנה) יונוביץ-גולדברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1667
