רינת הופר

רינת הופר (נולדה ב-1966) היא מאיירת וסופרת ישראלית.

ביוגרפיה

רינת הופר נולדה וגדלה בחולון. למדה בבית הספר התיכון תלמה ילין בגבעתיים.

בגיל 16 החלה לפרסם שירים מאויירים ב"מעריב לנוער". שירתה בצה"ל כמעצבת ומאיירת בשבועון "במחנה". בשנים 1986–1990 למדה במחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, וסיימה לימודיה בהצטיינות ושהתה תקופה בארצות הברית.

עבדה כמאיירת עצמאית עבור העיתונים "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", מגזינים, משרדי פרסום והוצאות ספרים. איירה ספרי ילדים ובהם "פעם הים היה מרק" מאת שירה גפן, "כזה חבר" מאת נירה הראל ו"כובע קסמים" מאת לאה גולדברג. כתבה שירי ילדים, ביניהם את מרבית שירי מופע "ענן על מקל" בכיכובם של עידן אלתרמן וירדן בר-כוכבא.

ספריה

בשנת 1995 החלה לכתוב ספרי ילדים ולאייר אותם, ופרסמה את הספרים (כולם, מלבד הראשון) בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר:

• "ציידת הנמשים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995)
• "ארון הבגדים של שירה" (1999)
• "שירים מקופסאות גפרורים" (2001)
• "איילת מטיילת" (2002)
• "חנן הגנן" (2003)
• "מפלצת סגולה" (2004)
• "אותיות במיץ שטויות" (2005)
• "יום של תום" (2006)
• "הצב בצבוץ" (2007)
• "קפודה עם מזוודה" (2008)
• "החתולה של איילת" (2009)
• "מי ראה את איילת" (2009)
• "שבלול בצנצנת" (2011)
• "הגמד הגבוה/ הענק הנמוך" (2011)
• "שנה עם שני" (2012)
• "אבוקדו" (2013)
• "גלילונה" (2013)
• "ענן על מקל" (2014)
• "ציפי וצוף" (2015)
• "ענת שתיים שלוש" (2016)
• "הדלת הירוקה חלק ראשון" (2017)
• "הדלת הירוקה חלק שני" (2017)
• "מישו" (2017)
• "אלטע זאכן" (2018)
• "הסינור של רוני" (2018) - הראשון בסדרת סיפורוני

בשנת 2010 יצא לאור ספרה הראשון למבוגרים, "טמונות". שיריה הולחנו למופע המלווה בדיסק, "ענן על מקל".

בשנת 2015 נחנך בחולון גן שעשועים בהשראת סיפרה "מפלצת סגולה" במסגרת פרויקט גני סיפור.

זכתה בפרס נחום גוטמן לאיור ובעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער עבור "ציידת הנמשים", בציונים לשבח בפרס בן יצחק של מוזיאון ישראל ובפרס זאב לספרות ילדים ונוער על הספר "חנן הגנן".

חיים אישיים

רינת הופר נשואה ולה שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

• רינת הופר, באתר של הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר
• רינת הופר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רינת הופר, באתר "תקשורת חזותית בישראל"
• רותה קופפר, השאלה היא אם הסוסים ינעלו סנדלים, באתר הארץ, 11 באפריל 2005
• סיפור היום: "יום של תם", באתר ynet, 12 ביוני 2006
• רותה קופפר, האם המאיירת וסופרת הילדים, רינת הופר, תצליח גם עם ספרים למבוגרים?, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2010
• בר חיון, "שבלול בצנצנת" מאת רינת הופר | אבדות ומציאות, באתר הארץ, 1 ביוני 2011
• שרי שביט, רינת הופר: "הקול בתוכי שכותב הוא קול של ילד", באתר ynet, 25 באוגוסט 2012
• טל גורדון, ענן על מקל - תום ילדי, באתר הבמה, 30 בדצמבר 2012
• עדנה אברמסון, הטיול שלא נגמר: "איילת מטיילת" חוגגת עשור, באתר ynet, 10 במרץ 2013
• גילי איזיקוביץ, סופרת הילדים שלא מסכימה שספריה יהפכו להצגות, באתר הארץ, 17 באפריל 2016
• מאיה פולק, איילת השחר: אמא של "איילת מטיילת" חוזרת עם ספר חדש, באתר nrg‏, 3 ביוני 2017
• גיא שרמן, סודות משולחן העבודה של רינת הופר: "ממעט גרוטאות אפשר לבנות עולם", באתר ynet, 26 במאי 2018
• סמדר פלק פרץ (תשע"ה), נשמור על הסביבה נשמור על עצמנו, אורשת ו'. עמ' 231 – 257.
• אסתי הלפרין מימון 2018. ייצוגים של מוות בספרות ילדים ישראלית: קריאה בספרה של רינת הופר 'אלטע זאכן' ובספרם של מאיר שלו ויוסי אבולעפיה 'הטרקטור בארגז החול'. אתר יקום תרבות.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26713531רינת הופר