במחנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
במחנה
לוגו במחנה.png
תדירות ירחון
סוגה צבאי
פורמט A4
מו"ל משרד הביטחון
בעלים משרד הביטחון
תאריכי הופעה דצמבר 1934 (ה'תרצ"ה) – סוף דצמבר 2016 (כעיתון מודפס)
ינואר 2020 (סגירה סופית)
שפה עברית
מערכת דרך בגין, תל אביב
מדינה ישראלישראל ישראל
עמוד הפייסבוק של "במחנה"
שער במחנה של גיליון 1 באוגוסט 2013
במחנה, גיליון מחתרתי 1941, ארכיון ההגנה

במחנה היה השבועון של צה"ל, שהופץ לחיילי וקציני צה"ל בשירות חובה ובשירות קבע. במחנה שימש כעיתון הרשמי של צה"ל ונחשב לשבועון הוותיק בישראל. בדצמבר 2016 נסגר העיתון במתכונתו המסורתית, ועבר להיות ירחון דיגיטלי ומצומצם תחת דוברות אכ"א, כשלמעשה מלבד השם אין זיקה לצורתו הישנה.

היסטוריה

העיתון יצא לאור לראשונה בדצמבר 1934 כשבועון מחתרתי של סניף "ההגנה" בתל אביב. עורכו עד 1947 היה אפרים תלמי, וכתבו בו גם נתן אלתרמן, לאה גולדברג, שרגא רובינשטיין וגרשון חנוך. בסוף 1947 הפך במחנה לביטאון הארצי של "ההגנה", ובפברואר 1948 החל להופיע מודפס (ולא משוכפל כפי שהיה עד אז) ומשה שמיר התמנה לעורכו. בספטמבר של אותה שנה הפך להיות "עיתון חיילי צה"ל".

היקף תפוצתו הגיע לעשרות אלפי עותקים, שנשלחו בחינם אל יחידות צה"ל השונות ואל מנויים מן המגזר הצבאי והפרטי אשר לרובם הייתה זיקה מסוימת לצה"ל (אנשי מילואים, גמלאים, נכי צה"ל וכדומה) תמורת דמי מנוי.

בין השנים 20002005 היה העיתון מורכב משני חלקים: חלק חדשותי ובו ידיעות אקטואליות הנוגעות למערכת הביטחון וליחידות צה"ל השונות, וכן מגזין, מוסף הכולל כתבות צבע ארוכות, ראיונות, תצלומים ומדורים קבועים. את רעיון הפיצול יזם עורך העיתון, רמי קידר. מינואר 2006 מופיע במחנה בחוברת אחת המונה 68 עמודים וכוללת עמודי חדשות, כתבות ומדורים. בין כותבי המדורים הקבועים בעיתון נמנים גד שמרון, הכותב בנושא צבאות זרים, האלוף יאיר נוה, אשר כותב בנושא פרשת השבוע, וד"ר אבשלום קור, הכותב בנושא לשון עברית.

נושא עצמאות התכנים של העיתון עולה לדיון פעמים רבות. במאי 2001 החליט קצין החינוך הראשי, אלעזר שטרן, על סגירת העיתון[1] עקב "כתבות לא הולמות".

בשנת 2004, לראשונה בתולדות העיתון, מונה למפקדו מי ששירת בעבר כחייל בעיתון, רני רביב. בספטמבר 2005 הודחו[2] שלושה מחיילי העיתון בשל "מוטיבציית יתר" לאחר שסיקרו את פינוי בית עלמין במסגרת תוכנית ההתנתקות ובינואר 2006 הודיע ראש אכ"א[3] שתוכני העיתון יעברו ביקורת של דובר צה"ל. בסוף 2007 הודיע דובר צה"ל, תא"ל אבי בניהו, כי הוא מפסיק את הפיקוח על תוכני העיתון.

בפברואר 2012, בעקבות כתבה בגיליון פורים שסיקרה תופעה של חיילים המתלבשים באופן מכוער, הוחלט להגביר את הפיקוח על עיתון במחנה וכי קצין החינוך הראשי יסקור את העיתון לפני שהוא מודפס ומופץ[4].

מ-2008 עד 2013 מפקדו ועורכו הראשי של במחנה היה רס"ן יוני שנפלד. בתפקידו הקודם שימש שנפלד ככתב הצבאי של "גלי צה"ל". החל מדצמבר 2013 מילא את תפקיד העורך רס"ן צחי בירן. בתפקידו הקודם שימש בירן מפקד אתר צה"ל בחטיבת דובר צה"ל. בבמחנה שירתו כ-50 חיילים, מתוכם כ-20 כתבים, אשר עברו בהצלחה את קורס הכתבים של העיתון, מספר עורכים שהתקדמו מתפקידי כתבות, מספר צלמים, גרפיקאים ואנשי מנהלה.

אחד המדורים הפופולריים של העיתון במחנה היה "תחרות כזבים", ועל המשתתפים הקבועים נמנו: ראובן מרגלית, אברהם בן-עזרא, ראובן גרינברג, יעקב אלמוס, אלי אייל, ראובן פייביש, אמיר אורן, פנינה שרפסקי, איתן צור, נילי ריבק ואחרים. לימים, ראה אור הספר "תן חיוך" שבו אוסף בדיחות מהמדור תחרות כזבים, בעריכת זאב ענר ובהוצאת משרד הביטחון- ההוצאה לאור.

מערך במחנה

במחנה היה יחידה צבאית לכל דבר, חלק מחיל החינוך והנוער. מערכת עיתון במחנה ממוקמה בבית מעיא בתל אביב.

מערכת עיתון במחנה הורכבה ברובה מחיילים בשירות חובה המשרתים בתפקידי עורכים, כתבים, ניו מדיה, מנהלה, צלמים וגרפיקאים. את התפקידים הבכירים יותר מילאו אזרחים עובדי צה"ל, שעבדו קודם לכן במערכות התקשורת מחוץ לצה"ל, וקצין אחד בדרגת סרן, ששימש כסגן המפקד והעורך הראשי.

מפקדי ועורכי במחנה הראשיים לדורותיהם

שם תקופת כהונה הערות
אפרים תלמי 1934 - 1947
משה שמיר 1948 - 1949
רס"ן שלמה טנאי 1949 - 1954
רס"ן מאיר אביזוהר 1954 - 1957
רס"ן שבתאי רביב 1957 - 1961
יצחק לבני 1961 - 1971
יוסי אשכול 1971 - 1982
סא"ל עודד פלדמן 1982 - 1983
סא"ל אבי לבסקי 1983 - 1985
סא"ל אהוד פראוור 1985 - 1987
סא"ל יצחק טוניק 1987 - 1990
סא"ל חנוך קפצן 1990 - 1992
סא"ל אור-לי להט[5] 1992 - 1995
סא"ל אפי מלצר[6] 1995 - 1996
סא"ל רוני גילה 1996 - 1999
סא"ל רמי קידר 1999 - 2004
רני רביב[7] 2004 - 2008
רס"ן יוני שנפלד[8] 2008 - 2013
רס"ן צחי בירן[9] 2013 - 2016
רס"ן מרב סטולר 2016 - מכהנת

כתבי העיתון הבולטים לאורך השנים


תביעות דיבה נגד העיתון

תושבי יצהר הגישו תביעת דיבה נגד עיתון במחנה[10], בשל כתבה בעיתון ב-28 בינואר 2005, שבה, לפי התביעה, היו "עיוותים, סילופים, שקרים, והכפשות מכלילות, שהיו ללא כל בסיס". בכתבה התראיין מאור שושן, שהיה מפקד הפלוגה ביצהר. לדברי בא כוח התושבים, עורך הדין יעקב מנקין, הכתבה הייתה מגמתית ותכליתה לפגוע בתובעים ובציבור המתנחלים. הוא הוסיף כי לאחר פרסום ההשמצה בעיתון התנער צה"ל ממפקד הפלוגה, ואלוף פיקוד המרכז יאיר נוה נתן לכך פומבי במכתב תמיכה ועידוד לתושבי יצהר. בפסק דין של בית משפט השלום נקבע כי לתביעה יש בסיס והצדדים הסכימו כי העיתון יפרסם התנצלות בפני תושבי היישוב. התביעה הכספית בתיק נדחתה[11].

סגירת במחנה והפיכתו לכלי דוברותי

81 שנה לאחר שיצא העיתון בפעם הראשונה הוחלט באגף כוח האדם בצה"ל לעצור את הדפוס. מתוך כך, הוחלט לסגור את השבועון, ולהעביר את הזכויות על שמו לאחריות דוברות אגף כוח האדם. גיליונו האחרון של השבועון התפרסם ב-20 בדצמבר[12], בעוד החודשון הדוברותי החדש עתיד לצאת בתחילת ינואר. חלק גדול מהכתבים, העורכים, הצלמים והגרפיקאים יועבר מתפקידו ליחידות אחרות, ביניהן גלי צה"ל, דובר צה"ל וחיל החינוך והנוער.

השלמת מהלך סגירת הגיליון והעברתו לאחריות דוברות אכ"א היוותה חותמת סופית לעתיד העיתון, שעד קבלת ההחלטה פעל בחופשיות עיתונאית. לאחר השלמת המעבר, החודשון יפעל כביטאון, אשר יציג מדי חודש נושא מרכזי עליו הוחלט מבעוד מועד ביחידת דובר צה"ל. כך למשל, בחודש הראשון מהביטאון יעסוק בנושא לוחמה, שכן על פי מחקרים פנים צה"ליים נקבע כי יש לחזק את מעמדם התדמיתי של הלוחמים והלוחמות בצה"ל.

בצוות מהביטאון ישרתו כחמישה חיילים בלבד, בתפקידי עריכה וכתיבה לסירוגין. הפיקוד על היחידה נמסר לדוברת אכ"א, רב-סרן מירב סטולר. צוות הצלמים, שבמתכונת השבועון פעלו תחת אותה היחידה עם צוותי התוכן, ישובצו תחת אחריות חטיבת דובר צה"ל. העיצוב הגרפי של הביטאון ייעשה על ידי אזרחית עובדת צה"ל, ולא על ידי חיילי חובה כפי שנעשה לאורך כל שנות השבועון.

קורס הכתבים הכלל צה"לי, אשר הכשיר במשך שנים רבות כתבים צבאיים רבים, אשר רובם שובצו לשירות בבמחנה, הופסק. בעת הקמת היחידה באגף כוח האדם, הוחלט שאנשי התוכן אשר יפעילו את העיתון יהיו יוצאי קורס הדוברים של דובר צה"ל.

מתוך כלל השינויים, הוחלט להפסיק את חוזה השכירות ההיסטורי בבית מעיא בתל אביב, שם ישבה מערכת במחנה במשך עשרות שנים. במתכונתו החדשה, יפעל הביטאון בחדר דיונים בקומה השנייה בבניין המטכ"ל בבסיס הקריה בתל אביב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים