רישומי מלחמה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כיסוי חלקי של הנושא, חוסר סימוכין, דעות ודוגמאות ולא עובדות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כיסוי חלקי של הנושא, חוסר סימוכין, דעות ודוגמאות ולא עובדות. |
רישומי מלחמה הם ציורים ורישומים שנעשו בזמן מלחמה או קרוב אליה ובאים לתאר את מאורעות המלחמה. בין ציורי המלחמה המפורסמים: יצירתו של פרנסיסקו דה גויה בימי מלחמת נפוליאון בספרד, ציוריהם של אוטו דיקס וג'ורג' גרוס בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה, ציורי ג'ון פיפר והנרי מור באנגליה על מלחמת העולם השנייה ורישומי שמואל בק על מלחמת ששת הימים. ישנם גם ציורי מלחמה אצל ילדים.
בני הזוג בראונר והילדים במלחמת האזרחים בספרד
המושג ציורי מלחמה של ילדים נולד במלחמת האזרחים בספרד (1936–1939). בני הזוג בראונר (Brauner) יצאו בהתנדבות לספרד לעזור לרפובליקה הספרדית. האישה פרנסואה הייתה רופאת ילדים ובעלה אלברט היה ד"ר לספרות ומחנך מומחה לבעיות ילדים. הם לקחו על עצמם לטפל בילדים – פליטים ויתומים שברחו מאזורי הקרבות. אלברט הצליח ליצור קשר טוב עם הילדים והוברר לו שציור הוא הדרך הטובה ביותר לתרפיה ויציאה מהפחד. הוא פנה לילדים וביקש מהם לצייר את החיים שלהם לפני המלחמה, את החיים שלהם בזמן המלחמה ואת החיים שלהם אחרי המלחמה. כך נוצר אוסף רישומי מלחמה של ילדים לדורות הבאים.
שמואל בק
הצייר שמואל בק מוכר לקהל הישראלי כאמן הנוטה אל התחום שבין הסוריאליזם ובין הריאליזם הפנטסטי. כשהתבקש על ידי צה"ל לצייר את המלחמה במהלך שירות מילואים פעיל.
כמה ימים אחרי המלחמה סייר בק בשדות הקרב, אך את רישומי הפחם שלו עיבד על פי צילומים. הכול נרשם בצילום עד הפרטים הקטנים ביותר. בק תרגם את הצילומים והעניק להם מידה גדולה של אובייקטיביות, סילק את הספציפי ונתן למקומות ולדמויות צורה אוניברסלית יותר. הוא הצליח להביא תעתיק נאמן של מראות וחזיונות מלחמת ששת הימים [דרוש מקור].
ציורים ורישומי מלחמה אצל ילדים יהודים וערבים
ד"ר תמר ורטה-זהבי ממכללת דוד ילין בירושלים הציגה ציורי מלחמה שצוירו על ידי ילדים יהודים וערבים שנאספו בחודשים מאי–יוני 2002. הציורים חושפים את תפישת הילדים, חוויותיהם, תחושתם ופחדיהם מהמלחמה. בציורים מופיעים מוות והרג, אלימות ודם. המסרים שהתקבלו: "הבנתי שאף אחד לא יכול לשמור עלי", "ביתי כבר איננו מבצרי" וכו'.[דרוש מקור] רוב הציורים מבטאים חוסר אונים מוחלט (מלבד ציורי ילדים ערבים שמגלים בהם גם התנגדות ושימוש במיתוס ה"אבן": מעין דוד וגוליית). בולטת החוויה של תוהו ובוהו, שבו אין דבר בטוח ואין דבר ברור.
ראו גם
קישורים חיצוניים
